ההעברות הבנקאיות מול הרשות הפלסטינית צפויות להיפסק בספטמבר־אוקטובר, והתרחיש כבר מעורר דאגה. התממשות המהלך עלולה להוביל לכאוס פיננסי בשטחי הרשות, שיכלול מעבר המוני לשימוש במזומן או במטבע חוץ.
● משבר פיננסי מאיים על הרשות הפלסטינית בגלל קורספונדנציה. מה זה אומר?
● הבנקים חותכים את הצינור הפיננסי מול הרשות הפלסטינית
התחזיות מציירות תמונה מורכבת במיוחד של "היום שאחרי". עובדים פלסטינים לא יוכלו לקבל את שכרם בהעברה בנקאית, והסחר ייקלע קשיים חמורים - בעיה קריטית בייחוד לאור העובדה שכמעט כל סחר החוץ של הרשות עובר דרך ישראל. מעבר לכאוס הכלכלי, המעבר הגורף למזומן מציב סיכון ביטחוני, שכן לרשויות המודיעין יהיה קשה יותר לעקוב אחריו בהשוואה לערוצים הניתנים לפיקוח.
בנק ישראל הבהיר בעבר בשיחה עם גלובס את התנגדותו לקטיעת ההעברות. "הקשרים הקורספונדנטים עם הרשות הפלסטינית הכרחיים על מנת לקיים קשרי מסחר עם סוחרים ישראלים", נמסר אז. "להערכת בנק ישראל, ביטול כתבי השיפוי והחסינות לבנקים הקורספונדנטים הישראלים יוביל לפגיעה מהותית בקשרי המסחר עם הרשות הפלסטינית וכתוצאה מכך לפגיעה משמעותית בכלכלה הפלסטינית, על כל המשתמע מכך".
הפגיעה תזלוג לישראל
בהיעדר מנגנון סליקה, התשלומים ייאלצו לעבור כאמור למזומן או למטבע חוץ. סחר במטבע חוץ ידרוש מציאת בנק קורספונדנטי אמריקאי, אך גם הבנקים האמריקאיים הקטנים הפועלים כיום ברשות צפויים לחשוש מלקחת את הסיכון.
הפגיעה הזו לא תיעצר בשטחי הרשות, אלא תזלוג גם לעסקים ישראליים - מיצואני בקר ועד יבואנים של חומרי בנייה מהרשות. מעבר לכך, מעבר גורף למזומן יוצר מלכוד: החוק הישראלי לצמצום השימוש במזומן אוסר על עוסקים לקבל סכומים העולים על 6,000 שקל בעסקים (או 15 אלף שקל בעסקה בין אנשים פרטיים). כך, עוסקים שינסו להמשיך לסחור ימצאו את עצמם מפרים את החוק, אלא אם הממשלה תאשר היתר מיוחד.
במקביל צפויים להחמיר הקשיים בתשלומים לחברת החשמל. בחברה אומנם לא מביעים דאגה, שכן חובות הרשות נגבים באמצעות קיזוז כספי המסים שגובה עבורם ישראל, אך לא ברור כיצד יוכלו התושבים והעסקים ברשות לשלם לחברות ההפצה המקומיות על החשמל שהם צורכים.
נזכיר, כי המשבר הנוכחי ניצת בעקבות הודעתם של בנק הפועלים ובנק דיסקונט - הבנקים המתווכים בין ישראל לרשות - על הפסקת הפעילות. הסחר מול הרשות הפלסטינית עמד ב־2025 על יותר מ־7 מיליארד דולר, והתשתית הרציפה שלו התנהלה דרכם. אלא שהמנגנון מעמיד כיום את הבנקים הישראליים בסיכון מול החוקים הבינלאומיים נגד מימון טרור ואיסור הלבנת הון.
החשש המוביל נובע מהקשר עם "בנק פלסטין", הבנק הגדול ברשות, הנחשד שהוא משמש כצינור להעברת כספים למשפחות מחבלים. לפי הערכות, הבנקים הישראליים אף קיבלו לאחרונה אינדיקציות מודיעיניות למעורבות ישירה של בנקים פלסטיניים במימון טרור. אמנם הכספים מועברים לפי קריטריונים כלכליים ולא רק לפי תקופת המאסר בכלא הישראלי, אך מדובר עדיין במנגנון בעייתי. לכך מתווספת העובדה שהרשות הפלסטינית עצמה אינה עומדת בתקנים הבינלאומיים למניעת הלבנת הון.
הבנקים שברו את הכלים
כבר מאז 2018 דורשים הבנקים הישראליים לחדול מלהתקשר ישירות מול הרשות. כפתרון ביניים מנפיקה הממשלה "כתבי שיפוי" שמבטיחים לפצות את הבנקים במקרה של תביעות בינלאומיות, לצד הגנה מהשלכות פליליות מצד הייעוץ המשפטי לממשלה.
אלא שכתב השיפוי מוענק זמנית בלבד. הבנקים אינם רואים בו מענה מספק, בייחוד אל מול סירוב אפשרי מצד הבנקים הקורספונדנטיים הזרים (סיטיבנק ודויטשה בנק), או אל מול איום של תביעות נגד נושאי משרה.
במקור תוכנן להקים בנק ממשלתי לקורספונדנציה שיגלגל את הסיכון לממשלה. אף שחברה ממשלתית כזו הוקמה ב־2022, בשלהי הממשלה הקודמת, הממשלה הנוכחית סירבה להוציא את המהלך אל הפועל, בעיקר עקב רתיעה מנטילת אחריות על האשמות במימון טרור המופנה נגד אזרחי ישראל.
עיכובים אלו, שהוביל שר האוצר סמוטריץ', הם שדחקו את דיסקונט ליזום את ניתוק הקשרים. כעת עומדת על הפרק הצעה להגדיל את תקרת השיפוי לקראת פקיעת התוקף שלו בסוף השנה, אך ספק אם הצעד יספיק כדי לרצות את המערכת הבנקאית. בינתיים מתנהלים מאמצים לשכנע את הבנקים להמתין עד לסוף השנה כדי לבחון את צעדי הממשלה הבאה.
