מספנות טיסנקרופ (TKMS) העבירו לאחרונה לחיל הים את אח"י דרקון, הצוללת היקרה בתולדות ישראל. כך דווח באתר הגרמני "מרין פורום". כפי שנחשף בגלובס בספטמבר אשתקד, מסירת הצוללת, שהייתה מתוכננת לשנת 2025, התעכבה ובוצעה רק השנה.
אח"י דרקון היא הצוללת השישית שרוכשת ישראל מטיסנקרופ עבור שייטת 7, והגדולה ביותר שנבנתה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה. עלותה מוערכת בכ-550 מיליון אירו, שהם כיום כ-634 מיליון דולר.
● הג'וב החדש של ראש המוסד: מאחורי המינוי ששווה כמעט חצי מיליארד דולר
● רובים וחימושים: המדינה שסיפקה לישראל 2,500 משלוחי נשק במלחמה
בתחום הצוללות, ישראל תלויה לחלוטין בגרמניה בכלל ובטיסנקרופ בפרט, ותלות זו צפויה להימשך גם בעשור הקרוב. מנגד, בתחום שמעל המים חל שינוי מסוים: בדצמבר 2024 חתם משרד הביטחון לראשונה זה יותר משני עשורים על הסכם עם מספנות ישראל לרכישת חמש ספינות סער מתקדמות מדגם רשף, בהיקף של כ-840 מיליון דולר. ספינות אלה מיועדות להחליף את ספינות נירית, הצפויות לצאת משירות לאחר כ-40 שנות פעילות.
שלוש נוספות בדרך
ב־2018 החליט חיל הים לעצור את פיתוח הצוללת המתקדמת שהייתה כמעט מוכנה, ולבצע בה שינוי אסטרטגי ומקצה שיפורים, הכוללים החלפת רכיבים. השינוי המשמעותי ארך זמן והעלויות עלו בהתאם: שלב העיצוב והתכנון של כל צוללת נמשך כשלוש שנים, ואילו הבנייה כשבע שנים. בין השאר, שלא כמו שלוש הצוללות הראשונות של ישראל, אח"י תנין, אח"י רהב וגם אח"י דרקון הן בעלות מערכת AIP, שמאפשרת לטעון מצברים גם מתחת למים, וכך לאפשר זמן צלילה ארוך יותר.
על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, אורכה של אח"י דרקון עולה על 70 מטרים. גודלה מאפשר נשיאת כוח אדם גדול יותר וכן ציוד ואמצעי לחימה בהיקף רחב יותר. משקלה עולה על 2,000 טונות, נתון ההופך אותה לצוללת הגדולה והעוצמתית ביותר במזרח התיכון. לפי דיווח של "דר שפיגל", הצוללות אח"י תנין ואח"י רהב מסוגלות לשהות מתחת לפני המים במשך עד 18 ימים ברציפות ולהגיע למהירות של 25 קשר, שהם כ-46.3 קילומטרים בשעה.
במבט צופה פני עתיד, שלוש צוללת נוספות מסדרת דקר צפויות להגיע לישראל החל משנת 2031, בקצב של אחת בכל שנה וחצי, ולהחליף את הצוללות אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה, שנכנסו לשירות בשנים 1999 ו-2000. ישראל חתמה עם טיסנקרופ על החוזה בשנת 2022, בעלות מוערכת של כ-3 מיליארד אירו. ממשלת גרמניה צפויה לממן כ-20% מעלות העסקה.
בסיכומו של דבר, ענף הצוללות צפוי להוות עוגן משמעותי במערכת היחסים הביטחונית הגרמנית-ישראלית בעשורים הקרובים. בינתיים, בהיבט המכירות הישראליות, עסקת חץ 3 מיצבה את גרמניה במקום השני בטבלת הרוכשות. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום עולה, כי בין השנים 2025-2021 הרכישות הגרמניות היוו כ־21% מהמכירות הישראליות. במקום הראשון נמצאת הודו, עם 29%; ובמקום השלישי, ארה"ב עם 7.8%.
