גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

כדי לחולל שינוי בשירות הציבורי, הגיעה השעה לנהל את הממשלה כמו חברה

האינפלציה במשרדי הממשלה ומספר השרים הגבוה גורמים לסרבול, לכפילויות ולשיתוק ניהולי ● הפתרון המוצע הוא פשוט, הדרגתי והפיך: חלוקת העבודה מחדש, כך שהשרים יתפקדו כקובעי מדיניות ומפקחים בלבד, בעוד שהמנכ"לים המקצועיים יקבלו את מושכות הניהול בפועל ● טור אורח

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכותב הוא ראש מועצת צור הדסה

"הם היו אומרים לו, תתעודד בננו, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע. אז הוא התעודד והמצב באמת נהיה יותר גרוע" (סיפור המכולת, להקת כוורת).

לפני כמעט שש שנים פרסמתי בבמה זו טור שעסק בקשיים המהותיים בתפקוד ממשלות ישראל. עמדתי אז על כך שמניעים פוליטיים, לצד התפיסה השגויה שלפיה בראש כל משרד חייב לעמוד שר, הובילו לאינפלציה של משרדי ממשלה - חלקם עם כפילויות של שרים וסגני שרים. הצבעתי על הקשיים שנגרמו בשל כך לתפקוד הממשלה: בתוך המשרדים עצמם, בתיאום הבין־משרדי ובעבודת המליאה (מי שמעוניין בפירוט הטיעונים מוזמן לחזור לטור מנובמבר 2020).

מאז כיהנו בישראל שלוש ממשלות, ו"המצב באמת נהיה יותר גרוע". בממשלה הנוכחית פועלים לא פחות מ־31 משרדים, וכיהנו בה 33 שרים (בשני משרדים כיהנו שני שרים במקביל) לצד סגני שרים ושרים ללא תיק. לא זו בלבד: במהלך כהונתה הארוכה בוצעו בה 54 חילופי שרים וסגנים, מבנה המשרדים וחלוקת הסמכויות שונו שוב ושוב, וזה חודשים ארוכים שאחד המשרדים החשובים במדינה פועל ללא שר במשרה מלאה.

מטרת הטור אינה למתוח ביקורת על ממשלה זו או אחרת, ולכן לא אפרט את כשליה או את הישגיה. אך הקוראים הנבונים של גלובס ככל הנראה יסכימו שתפקוד הממשלה ה־37 לא היה מיטבי.

המציאות החדשה מחייבת שינוי מבני יסודי

כעת, ערב הקמת הממשלה הראשונה שלאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נדמה שאין חולק על הכמיהה הציבורית לשיפור דרמטי בתפקוד הממשלה - ללא קשר להרכבה הפוליטי. כדי להשיג שיפור כזה, חייבים לבחור בדרך שמצד אחד תהווה שינוי תפיסתי מהותי אך מצד שני תהיה ישימה בקלות וגם ניתנת לביטול ללא מאמץ.

בשנים האחרונות הועלו שלל רעיונות לשיפור מבנה הממשלה: ממעבר למשטר נשיאותי, דרך ביזור סמכויות לפי אזורים, ועד להצעות השגרתיות לצמצום מספר המשרדים. חלק מההצעות הללו אינן ישימות (בוודאי שלא בטווח הזמן של הממשלה הקרובה), וחלקן מספקות מענה נקודתי בלבד שלא יפתור את בעיית העומק.

משום כך, אני מבקש להציע שוב שינוי מבני יסודי אך פשוט להפליא: מודל שניתן ליישם בקלות (אפילו באופן חלקי), לחזור ממנו ללא עלות אם יידרש, ובו־זמנית להשיג שיפור משמעותי בעבודת הממשלה ומשרדיה.

מודל הניהול העסקי בשירות ממשלת ישראל

ההצעה היא לאמץ בממשלת ישראל את מודל הניהול של החברות הגדולות בעולם. חברה עסקית מנוהלת על ידי הנהלה מקצועית הכוללת זרועות ביצוע (שיווק, ייצור, כספים וכו'). מעל ההנהלה עומד מנכ"ל, ומעליו פועל הדירקטוריון - הגוף הממונה על ידי הבעלים כדי לקבוע אסטרטגיה ומדיניות, לבחור את המנכ"ל, לפקח על פעילותו ולסיים את תפקידו בעת הצורך. הדירקטורים אינם ניהוליים ולא מנהלים אגף ספציפי; הם נושאים באחריות כוללת כלפי הבעלים ופועלים באמצעות ועדות ייעודיות (ביקורת, כספים וכדומה).

וכך אני מציע ליישם את המודל על ממשלת ישראל: ראשית, הדרג הפוליטי (הדירקטוריון) - הממשלה תורכב משרים בהתאם לצורך הקואליציוני, שיכהנו במליאה ובוועדות השרים. השרים יהיו פוליטיקאים (ניתן להסתייע בחוק הנורבגי), שכן רק נבחרי ציבור יודעים לייצג את האינטרס הציבורי ולתמרן בין צרכים מתנגשים - בניגוד לפקידים ורגולטורים מקצועיים שרואים, בצדק מבחינתם, רק את תחום אחריותם הצר.

באשר לדרג המקצועי (ההנהלה הביצועית), משרדי הממשלה יחולקו לקבוצות (כלכלה, ביטחון, חברה וכדומה). כל קבוצה תהיה תחת פיקוח של ועדת שרים, שתהיה אחראית למינוי המנכ"לים במשרדים, לקביעת המדיניות של המשרד בנושאים שונים, לאישור תוכניות העבודה ולפיקוח על הביצוע. עבודת המנכ"לים תתואם רוחבית על ידי מנכ"ל משרד רה"מ.

החלוקה תיצור הפרדה ברורה: הפוליטיקאים יתמקדו בהתוויית מדיניות ובפיקוח, ואנשי המקצוע שמינו יהיו אחראים על הביצוע.

להצעה זו יתרונות רבים נוספים שאפשר יהיה לפרט עליהם בהמשך, אך מעלתה המרכזית היא הפרקטיות: ניתן להחיל אותה כבר בממשלה הבאה כפיילוט על חלק ממשרדי הממשלה, ולבחון אותה ללא סיכון או עלויות מעבר. במידת הצורך, תמיד אפשר לחזור לשיטה הישנה.

בשלה השעה לדון בהצעה זו, ויפה שעה אחת קודם.

עוד כתבות

רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל

קמטק עקפה את הצפי ברבעון השני; מעלה את תחזית הצמיחה

החברה עקפה את ציפיות האנליסטים בשורת ההכנסות וברווח ● צופה המשך צמיחה משמעותית של 30% במחצית השניה של השנה ● רפי עמית: "חווים האצה משמעותית בקצב קבלת ההזמנות" ● המניה עולה בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

ההכנסות ממסים עלו, והגירעון בחודש יולי ירד ל-3.3%

הגרעון שוב הפתיע לטובה בזכות הכנסות הממשלה ממסים ● עמד ב-12 החודשים האחרונים ועד לחודש יולי על 3.3% תוצר ● זאת ביחס ליעד הגרעון בסוף השנה של 4.9% תוצר

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

האוצר מחמיר את נוסחת המס הירוק: אלפי דגמי רכב עלולים להתייקר מינואר 2027

משרד האוצר פרסם נוסחה מעודכנת לחישוב הטבות המס הירוק: דגמים רבים עשויי להתייקר בינואר באלפי שקלים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

הנייר קרס, שתי קרנות התנפלו והרוויחו

נאמני חברת מחנות הקיץ הקורסת, סימד, הגיעו להסכמים למכירת נכסיה, שעשויים לאפשר את החזר החוב המלא למחזיקי האג"ח בישראל ● בזמן שהמוסדיים צפויים לשחרר אנחת רווחה, הקרנות כלירמרק וברוש שרכשו חלק נכבד מהאג"ח לאחר קריסתן, צפויות לרשום הצפת ערך מהירה

נשיא טורקיה ארדואן, יורש העצר הסעודי בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטן שריף בחתימת ההסכם היום / צילום: Reuters, Murat Cetinmuhurdar/Turkish Presidential Press Office

ברית הגנה מוסלמית חדשה משנה את כללי המשחק במזרח התיכון

סעודיה, פקיסטן וטורקיה חתמו על הסכם להקמת "נאט"ו מוסלמית" ושר החוץ הטורקי הכריז שמצרים עשויה להצטרף בהמשך ● שיתוף הפעולה צפוי לבלום את התוכנית להנעת סחורות בין הודו לאירופה דרך ישראל ואת הרחבת הסכמי אברהם

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע''מ

"צה"ל עור ועצמות": נתניהו פותח את תקציב הביטחון, והממשלה הבאה תצטרך להעלות מסים

דרישת נתניהו לפתוח את התקציב ולהתחייב על תוספת של 400 מיליארד שקל לביטחון, כפי שנחשף בגלובס, לוותה בדיון סוער ● ההתנגדות של סמוטריץ', גורמי המקצוע שנותרו מחוץ לתמונה ותגובת בנק ישראל: מאחורי הקלעים של הישיבה שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

רשות החשמל: הפניקס אינה בעיה תחרותית בתחנת הכוח דוראד

רשות החשמל מאותתת כי גופים מוסדיים יזכו ליחס מקל יותר בסוגיות ריכוזיות במשק החשמל, גם כשהם מחזיקים בשורת נכסי ייצור ואגירה ● רשות החשמל: "אין מניעה לאשר את הקצאת הזכות לקבוצת הפניקס משיקולי ריכוזיות כלל-משקית"

מוחסן רזאאי / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

"כולם רוצים להיות מלך": המינוי החדש שעשוי להחריף את המתיחות בהנהגת איראן

כותרות העיתונים בעולם: חמינאי מחזק את האגף הציני בהנהגה דבר שעשוי לגרור עימות מול יו"ר הפרלמנט, איחוד האמירויות בוחנת הקמת מתקן ליצוא גז טבעי שיעקוף את הורמוז, והאם הגיע הזמן שישראל תפסיק להסתיר את הנשק הגרעיני שלה? ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

קורקינטים חשמליים / צילום: איל יצהר

העיר הראשונה בישראל שהודיעה: אין יותר קורקינטים שיתופיים

עיריית חולון החליטה להפסיק את פעילות הקורקינטים השיתופיים החל מספטמבר, ותהפוך לעיר הראשונה בישראל שמוציאה אותם משטחה ● בעירייה מסבירים כי המהלך נועד להחזיר את המדרכות להולכי הרגל ולשפר את הבטיחות, אך בענף מזהירים כי האיסור דווקא יעודד מעבר לקורקינטים פרטיים ויגביר את השימוש ברכב

האירועים שישפיעו על המסחר, ומה יעשו המניות הדואליות

אי־הוודאות סביב מצר הורמוז ממשיכה לרחף מעל השווקים ● וול סטריט עלתה לשיא חדש, אחרי שדוח התעסוקה הנמיך דרמטית את הציפיות להעלאת ריבית ● כל העיניים יהיו נשואות אל מדדי המחירים לצרכן בארה"ב ובישראל ● עונת הדוחות בת"א מתחממת עם דיווחים של ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים ● וגם: האסטרטג שצופה שה-S&P 500 יחצה החודש את רף 8,000 נקודות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מושגים לאזרחות מיודעת. ועדת הריכוזיות / צילום: Shutterstock

אחרי ההתנגדות לעסקת הענק: זאת שומרת הסף שמתריעה על הריכוזיות

שפיר ניסתה להשתלט על בית הזיקוק באשדוד, אבל ועדת הריכוזיות החליטה לעמוד בדרכה ● מתוקף מה היא מתנגדת לעסקאות כאלה, ואילו שיקולים היא אמורה לשקול? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שדה סולארי. בעיגול: דונלד טראמפ / צילומים: Shutterstock, AP-Mark Schiefelbein

טראמפ הטיל מחיר מינימום על יבוא פאנלים סולאריים. החברות בתחום ישלמו

נוסף על מכס של 15% על רכיבי פוליסיליקון, הצו קובע מחיר מינימום שייקר את הרכיבים בכ–40%, כדי לחזק את התעשייה האמריקאית מול סין ● הצעד צפוי להעלות את עלויות ההקמה בארה"ב, אך היזמיות הישראליות מדווחות שצבר הפרויקטים שלהן כבר מכוסה בציוד שהוזמן מראש

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל משקיעה 415 מיליון דולר ומשתלטת על החברה הבת האמריקאית שלה

דוראל מגדילה את החזקתה בדוראל LLC האמריקאית ל־53.3% ● המהלך צפוי לייצר רווח חשבונאי של 80–120 מיליון שקל ● החברה תשתמש בכספים להאצת פרויקטי סולאר ואגירה בארה״ב

שמן לטיגון / צילום: Shutterstock

חברת הפודטק הישראלית שזכתה בחוזה בארה"ב

ביונד אויל, שפיתחה פתרון לחידוש שמן טיגון משומש, תטמיע את הטכנולוגיה ב־14 סניפי סופרמרקטים בארה"ב ● וגם: Toys R Us משקיעה כ־2 מיליון שקל בסניף קונספט ברעננה ● אירועים ומינויים 

צחי דוד. מוביל את הפורום / צילום: איל יצהר

היוזמה המשותפת של חברות הנדל"ן המניב להקלה בתשלומים למדינה

לגלובס נודע כי שורת חברות גיבשו פנייה משותפת לממשלה, במטרה לשנות נהלים ולהפחית תשלומים על קרקעות למשרדים • המטרה: לתמרץ בנייה, בשל המשבר בהייטק והריבית הגבוהה

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שהגיע לכותרות של CNBC

אירגיולר, שמסייעת ל־OpenAI, אנתרופיק וגוגל לבדוק את בטיחות המודלים שלהן, נקשרה לשלושה מקרים שבהם מערכות בינה מלאכותית הצליחו לגשת לאינטרנט במהלך ניסויי סייבר ● החברה טוענת כי מקורם בתקלה אחת בסביבת הבדיקה שכבר טופלה

טבריה / צילום: Shutterstock

פחות בת"א וחיפה: אלו שתי הערים שמשקיעי הנדל"ן הכבדים מתרכזים בהן

ירידה חדה במעורבות המשקיעים המחזיקים בשלוש דירות ומעלה, משנה את מפת ההשקעות ● תל אביב, חיפה ובאר שבע מאבדות מכוחן, בעוד טבריה, צפת וירושלים הופכות למוקדי הפעילות המרכזיים, בעיקר בערים בעלות צביון חרדי בולט

מתחם פופ-אפ של Sephora Collection ורשת GLAM24 / צילום: הנהלת קניוני עזריאלי

מותג הביוטי Sephora Collection מגיע לישראל

החל מ-20 באוגוסט יימכרו מוצרי המותג במתחמי פופ-אפ בקניוני עזריאלי ובסניפי GLAM42, ובהמשך המכירה תתרחב גם לאתר הרשת ● מוצרי Sephora Collection, המותג הפרטי של רשת ספורה הבינלאומית, היו זמינים עד כה לישראלים בעיקר ברכישות בחו"ל ובערוצי יבוא לא רשמיים

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי, יובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה, יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן / צילום: עומר סומך, אסף רביבו, כדיה לוי

המיליונים שתשלם שיכון ובינוי אנרגיה כדי לשמר את בכיריה עד המכירה

חברת האנרגיה מבקשת להעניק מענק של כמעט 7 מיליון שקל למנהליה הבכירים כדי שימשיכו בעבודתם עד להשלמת המיזוג עם פאוורג'ן ● בנוסף, יוקדם מועד הבשלת אופציות בשווי גבוה יותר שניתנו לאותם בכירים

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

השלב הבא במאבק בחשבוניות הפיקטיביות: מע"מ בזמן אמת

התוכנית החדשה של רשות המסים מבקשת לבטל את הפער בין מועד העסקה למועד תשלום המס ● את המהלך הזה מתכננת הרשות לבצע באמצעות דיווח דיגיטלי רציף ותשלום מע"מ מיידי עם קבלת הכסף מהלקוח