התחזות לגורמים בעירייה, דרישות תשלום היטלי השבחה ואגרות שנחזות להיות אמיתיות וגזילת עשרות אלפי שקלים מאזרחים המבקשים לבנות בית או מיליוני שקלים מקבלנים ומיזמים - זוהי שיטת העוקץ החדשה המדירה שינה מעיני מי שמצויים בעיצומם של הליכי בנייה.
בחודשים האחרונים מוגשות תלונות רבות במשטרה על זיוף בקשות לתשלום אגרות והיטלים בהליך היתר בנייה וכן ניסיונות זיוף בבקשות להיתר המוגשות בעיריות, אשר בחלק מהן הועברו סכומי כסף עצומים על־ידי קורבנות העבירה לגורמים המתחזים. במשטרה מזהירים כי בשל התחכום והזיופים המדויקים של מסמכי עיריות ותאגידים עירוניים, קורבנות רבים נופלים לתרמית.
● זייפו חתימות של נושאי משרה בעיריית תל אביב, וחברת הנדל"ן נפלה קורבן למרמה
● הסוף לדיונים מחוץ לפרוטוקול? הכללים החדשים שיעשו סדר בבית המשפט
נעקצו בעשרות אלפי שקלים, התלונה נסגרה
א' וב' (השמות המלאים שמורים במערכת), שני הייטקיסטים ממרכז הארץ, הם חלק מהקורבנות הללו. בני הזוג מנסים לקבל היתר לבניית בית החלומות שלהם בכפר סבא זה שלוש שנים. בשבוע שעבר, בשעה שא', טייס בחיל האוויר, היה במילואים, קיבלה ב' טלפון מאישה בשם "מרסל", שהציגה את עצמה כנציגה מטעם עיריית כפר סבא ועדכנה אותה שההמתנה להיתר הסתיימה.
מרסל ידעה פרטים מזהים רבים של בני הזוג, כמה זמן הם ממתינים להיתר, וגם שהשניים כבר שילמו היטל השבחה. לטענתה, נשארו להם רק שני תשלומים אחרונים כדי לקבל היתר: 23,701 שקל למפעל המים ועוד 46,667 שקל עבור אגרות בנייה. בסך־הכול: 70,368 שקל.
לאחר השיחה, העבירה מרסל לב' שובר לתשלום שנחזה להיות רשמי, לרבות הסלוגן "כפר סבא יש רק אחת!". א' וב' מיהרו לטפל בתשלום, העבירו את הסכום המבוקש מחשבונם בבנק מרכנתיל לחשבונות בבנק הפועלים ובבנק לאומי, בעבור "עיריית כפר סבא" ו"מפעל המים כפר סבא", וקיבלו חשבונית עם מספר הקצאה.
אלא שמהר מאוד התברר כי התשלום לא הועבר לעירייה או לתאגיד שלה. כשבני הזוג פנו לעירייה לקבל קבלה בגין התשלום, התברר כי אין אף עובדת בשם מרסל בעירייה, וכי התשלום לא נדרש על־ידי העירייה או הועבר אליה.
ביום חמישי האחרון, 2 באוגוסט, הגישו השניים תלונה למשטרה בתחנת כפר סבא והעבירו את כל המידע שהיה להם, כולל מספרי החשבונות אליהם הועבר הכסף, המסמכים והטלפון ממנו התקשרה "מרסל". ואולם להפתעתם, זמן קצר לאחר מכן הם קיבלו הודעה שהתלונה נסגרה.
השניים ממש לא לבד. מדי שבוע מתקבלות המשטרה תלונות רבות על מקרים של גניבת זהות או עוקץ, גם במקרים של דרישות היטלים של עיריות וגם תרמיות אחרות כשהשימוש הוא באותם כלים. הגורמים העבריינים מתקשרים לאנשים שנמצאים בהליכי היתר מול העירייה ויודעים עליהם את כל המידע. העבריין יודע על אותם קרבנות הכול. הוא מגיע עם כל המידע האישי שלהם, כמה אגרות שילמו עד כה לעיריות ובאיזה שלב ההליכים שלהם נמצאים. הוא גם מקריא להם את מספרי תעודות הזהות, והקורבן אפילו מקבל קוד לאישור פרטי הזיהוי שלו.
ואיך יש לעוקצים את כל המידע הפרטי של אותם קורבנות? לחלק מהמידע די קל להגיע היום דרך אזורים פומביים באתרי הרשויות, כמו גובה היטל ההשבחה, תוכניות הבנייה וכדומה.
"יכול להיות שבלי לדעת ובלי לקשר את זה היום, בני הזוג מילאו בשלב כלשהו של התהליך פרטים באתר שהתחזה כבר אז לעירייה", אומר אביר קארה, לשעבר סגן שר במשרד ראש הממשלה, המסייע לבני הזוג להתמודד עם הסיטואציה הקשה ולערער על ההחלטה לסגור את התלונה. "הם אומרים שלא, אבל הרבה פעמים הם לא זוכרים. אנשים שנמצאים בתהליך קבלת היתר שנים, ופתאום מקבלים SMS מהעירייה או מרשות המסים עם שאלון, לא תמיד יודעים שאלה לא רשות המסים או העירייה. האתר בקישור הוא אחד לאחד האתר של הרשות, הם ממלאים את כל הפרטים, והופ - יש לעבריינים את כל מה שהם צריכים".
"זה לא מקרה נקודתי, יש הזנחה מערכתית"
לדברי קארה, "מקרה ההונאה החמור של בני הזוג מכפר סבא הוא לא מקרה נקודתי. אנחנו נמצאים במצב חירום לאומי שבו מכת הונאות פוגשת הזנחה מערכתית חמורה. בני הזוג הגישו תלונה במשטרה ביום חמישי, וכעבור זמן קצר בלבד התקבלה במשטרת ישראל החלטה לסגור את התיק. לא נחקרה האפשרות שמידע הגיע מעיריית כפר סבא, לא מוצתה בדיקה מול חשבונות הבנק שאליהם הועברו יותר מ־70 אלף שקל, לא נבדקו מספרי הטלפון. לא נעשה כלום. חלק מהכסף הוחזר לבני הזוג על־ידי בנק הפועלים, אך בנק לאומי מבקש צו שיפוטי כדי לפעול".
קארה מותח ביקורת חמורה על המשטרה בהקשר הזה. "מדינת ישראל משאירה לנוכלים מגרש ריק ושדה אפשרויות כמעט בלתי מוגבל להמשיך לבזוז ולעשוק את אזרחי ישראל. אליי זורמות מאות פניות על מקרי הונאה: גניבות זהות, עוקצים, התחזויות ורמאויות, וביותר מדי מקרים האזרחים נשארים לבדם מול המערכות".
הפתרון לדבריו עובר דרך הקמת גוף מיוחד לטיפול בהונאות. "המצב מחייב פעולה דחופה להקמת רשות לאומית למלחמה בהונאות ולהגנה על אזרחי ישראל. למשטרת ישראל אין את הכלים והיכולות להתמודד עם התופעה כפי שהיא התפתחה. יש להקים גוף מקצועי שיודע לקבל פנייה מקורבן ובזמן אמת לחבר בין כל הגורמים - משטרת ישראל, בנקים, חברות אשראי, רשויות מקומיות, בתי משפט וגופים פיננסיים - ולפעול להקפאת חשבונות וכספים כשעוד ניתן להציל אותם. לצד זאת, יש לפעול לזהות דפוסים ולהצליב מידע, להפעיל יכולות חקירה מקצועיות ובעיקר ללוות את הקורבן מרגע גילוי ההונאה ועד להשבת הכספים, ולוודא שהנוכלים נחקרים, נעצרים ומובאים לדין".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "משטרת ישראל פועלת במגוון מישורים למאבק בתופעת ההונאות, ובכלל זאת חקירת תלונות המתקבלות בנושא, בהתאם לנסיבות המקרה, לחומרת העבירה ולמשאבים העומדים לרשות המשטרה. לכל אזרח עומדת הזכות להגיש ערר על החלטה בדבר סגירת התיק, ובמקרה שיוגש ערר, הוא ייבחן בהתאם, ובמסגרת זו ניתן יהיה לשוב ולבחון את המשך הטיפול בתיק".
החברה ראתה היתר מזויף ושילמה 3.8 מיליון שקל
מקרה עוקץ נוסף באותה שיטה שנחשף לאחרונה סובב סביב סכום הרבה יותר גבוה, ומטופל בימים אלה גם במשטרה וגם בבית המשפט. מדובר במקרה של חברת מגדל טופ נדל"ן שהגישה תביעה נגד בנק לאומי, בה ביקשה מבית המשפט להורות לבנק למסור פרטי זיהוי של חשבון שהעבירה אליו 3.8 מיליון שקל. זאת, בטענה למרמה ותלושים מזויפים שהועברו אליה במסווה שמדובר בעיריית תל אביב־יפו.
מגדל טופ נדל"ן - שנמצאת בבעלות אריה בר, לשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, וקופרלי ושלום השקעות בע"מ, חברה־אחות של חצי חינם - מקימה פרויקט התחדשות עירונית ברחוב לה גוארדיה בתל אביב, ולצורך כך נדרשה לשלם לעיריית תל אביב־יפו אגרות והיטלי פיתוח כתנאי לקבל היתר בנייה.
החברה קיבלה שוברי אגרות הנחזים להיות של עיריית תל אביב־יפו, ובהסתמך עליהם ביצעה שתי העברות בנקאיות בסך כולל של 3.8 מיליון שקל לחשבון המתנהל בבנק לאומי. במקביל, החברה טוענת כי נמסר לה היתר בנייה מזויף הנחזה להיות היתר שהוצא כדין על־ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אשר נשא לוגו של עיריית תל אביב וחתימות דיגיטליות מזויפות, המיוחסות לנושאי משרה בעירייה. לטענת החברה, מאוחר יותר היא הבינה שמדובר בשוברים מזויפים.
המקרה נחקר בימים אלה במשטרה, ומתברר כי ישנם קבלנים ויזמים נוספים שנפלו קורבן לאותה שיטה. "יש תלונות רבות שנמצאות בטיפול והחקירה בעיצומה. שיטת העוקף הזאת מתגברת בחודשים האחרונים", אומרת רס"ר רעיה ברוורמן, חוקרת ממפלג ההונאה במשטרת ישראל. "מדובר בפרשיית רבת־תיקים. יש פה איזושהי חזרתיות".
איך עובד העוקץ, ומהם תמרורי האזהרה
רס"ר ברוורמן מסבירה כי כחלק מתהליך קבלת היתר בנייה היזמים צריכים לשלם אגרות לתאגידי מים ולתאגידים נוספים. "אותם קבלנים מקבלים פנייה מהחשודים בערוצים שונים עם בקשת תשלום הכוללת מספר חשבון שלא קשור בשום צורה לתאגיד מים. הקורבנות מעבירים תשלום ומקבלים קבלה מזויפת. בהמשך כמובן מתברר להם שמדובר בהונאה, ואת היתר הבנייה הם לא מקבלים", היא מפרטת.
אך העבריינים לא מסתפקים בכך. כשהם רואים כמה קל להוציא מיליוני שקלים מהקבלנים, הם ממשיכים בדרישות תשלום נוספות.
לדברי רס"ר ברוורמן, "במקרים שונים, אחרי שהקבלנים מעבירים תשלום לכאורה לתאגיד מים, החשודים פונים בבקשה נוספת להעביר תשלום גם לגזברות העירייה, וגם כאן מדובר בסכומי עתק. החשודים שוב עושים העברה לחשבון שלא שייך לעירייה, וכך מבצעים הונאה בהיקף של מיליוני שקלים".
אז מה עושים? שמים לב לתמרורי האזהרה. "הקבלנים והיזמים צריכים לשים לב לאופן הפנייה ולמקור בקשות התשלום שהם מקבלים. אם הם מקבלים בקשות תשלום מתאגיד מים או גזברות העירייה, חשוב שהם יפנו בעצמם לאותו תאגיד כדי לוודא שבקשת התשלום תקינה", מסבירה ברוורמן.
"ערכנו בדיקה מול תאגיד מים והתאגידים העירוניים, ונאמר לנו שכל בקשות התשלום והקבלות מופיעות באזור האישי באתר, והם לא פונים בערוצים אחרים. חשוב שהציבור ישים לב שאם מקבלים מסמכים בוואטסאפ או בטלפון, זה לא רלוונטי. הם צריכים להיכנס לאזור האישי שלהם, ולא להסתמך על שום פנייה בשום פלטפורמה אחרת. לא לסמוך על הודעה או שיחה מאדם שמציג את עצמו לכאורה כעובד תאגיד מים או עירייה, כי התאגידים העירוניים והעירייה לא פונים בצורה כזאת לקבלנים, ליזמים או לאנשים פרטיים", היא אומרת.
לדברי רס"ר ברוורמן, שיטות העוקץ משתכללות כל הזמן. "יש שדרוג בזיופים שהופכים ליותר ויותר מתוחכמים. בתיקים שמטופלים על־ידינו רואים את ההתפתחות של התרמית ואת רמת הזיופים. בהתחלה בקשות התשלום היו שונות לחלוטין מבקשות התשלום של העירייה, ולאט־לאט התחילו להשתדרג ולהתחקות אחר הבקשות, עד שהזיופים נראים כמעט זהים למסמכים שהעיריות מוציאות. קשה לזהות שזה זיוף".
