בתחילת החודש הודיעה עיריית תל אביב על שדרוג גשר השלום: בין היתר הותקנו פרגולות חדשות שמספקות צל לאורך הגשר. לכאורה, מדובר בשינוי קוסמטי, אך עבור משתמשי התחבורה הציבורית והולכי הרגל, מדובר במהלך משמעותי, בעיקר בקיץ.
● פרויקט הבנייה הגדול בתולדות דנמרק: חצי אי מלאכותי למגורי 35 אלף איש
● המלחמה בתאונות העבודה באתרי הבנייה: השינויים, העלויות וסימני השאלה
"מדובר באחד הצמתים הכי עמוסים במדינה ובאחת מתחנות הרכבת הכי עמוסות", אומרת סיון שמואלוביץ', מנכ"לית ארגון 15 דקות - ארגון צרכני התחבורה הציבורית, המקדם תחבורה נגישה וירוקה וצודקת. "המהלכים שעיריית תל אביב מקדמת לשיפור החוויה של הולכי הרגל זה צעד מבורך בכיוון הנכון - להעלות את סדרי העדיפויות של חווית המשתמש של הולכי הרגל ונוסעי התחבורה הציבורית. כמעט תמיד יש מרחקים בין התחנות, והרבה פעמים מדובר במרחקי הליכה ארוכים.
"מי שנוסע ברכב פרטי יכול לחנות ליד הבית, אבל מי שאין לו את הפריבלגיה הזו - תמיד חשוף לפגעי מזג האוויר. אנחנו רואים כמה זה משפיע בבחירה האם להשתמש בתחבורה ציבורית".
ת"א ניצלה את הדרמה של העבודות בעיר
עם זאת, לדברי שמואלוביץ', גם אחרי המהלך של עיריית תל אביב, הדרך עדיין ארוכה. "אנחנו מאוד רחוקים מזה בישראל, ובגלל זה אנחנו עדיין מתלהבים מפרגולה שבנו - ועוד בעירייה כמו תל אביב שאכפת לה ממשתמשי התחבורה הציבורית. אבל באופן כללי, הערים שלנו מאוד לא ערוכות להליכה ברגל, הן מתוכננות כתשתיות לרכב פרטי".
על פי תוכנית העבודה של עיריית תל אביב, בכל שנה העירייה אמורה לנטוע 10,000 עצים. מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"א ומחזיקת תיק התחבורה בעיר, אומרת כי "בשנים האחרונות הגענו למסקנה שצריך לייצר הצללה ברחבי העיר.
"יש מקומות בהם נטענו עצים, כמו בשדרת הקריה ובכיכר המדינה. כשאנחנו נוטעים אנחנו מקנים חשיבות רבה לבתי גידול רחבים, עם צנרת שיכולת לחבר ביניהם, כדי שהעצים לא יהיו מוגבלים בהתפתחות שלהם. בנוסף, עדיין לא נהוג בישראל להצליל צמתים ממש, אבל אנחנו עושים הצללות ניסיונות ומוודאים שזה לא פוגע בזווית הראייה של הנהגים".

ב-cityzone, מעבדת החדשנות הפתוחה של תל אביב לטכנולוגיות עירוניות, פיתחו גם מערכת הצללה חכמה למרחבים ציבוריים, המשלבת בד הצללה עם פאנלים סולאריים גמישים. בקיץ העירייה מקימה הצללות זמניות, ואף משמרת עצים בוגרים.
כמה זה מורכב להשקיע בהצללות? אתם עירייה אמידה, אבל זה יישים גם במקומות אחרים?
"הצללה היא אחת ההשקעות הזולות יחסית. הבעיה שבשביל להתקין הצללה, צריך גם להרחיב את המדרכה ולהתחשב בתשתיות תת־קרקע.
"בתל אביב, בגלל הדרמה הגדולה של עבודות הרכבת הקלה וה'ארגון מחדש' של הרחובות, 'על הדרך' כבר אפשר היה לסדר את הרחוב. תראה מה עשינו בשדרת הקריה, יצחק שדה, המסגר - ראינו שנת"ע עומדת לבנות את תחנות הרכבת התחתית בתוך העיר, בדקנו כמה היא משקיעה ולקחנו עלינו את הביצוע שמעל הקרקע. זאת אומרת, לקחנו את התקציב של נת"ע, חיברנו אותו לתקציב העירוני ותכננו בעצמנו את המרחב. יצרנו סביבה חדשה לחלוטין.
"אבל זה לא פשוט, זה לא עניין של קוסמטיקה. בשכונות צדדיות אפשר אולי לשים עציצים גדולים ולייצר להם מערכת השקיה, כמו שעשינו בכרם התימנים. אבל ברחובות מרכזיים צריך לייצר מערכת שיודעת לתחזק עצים ויודעת לספק להם תנאי מחיה. זה דורש מאמץ עירוני.
"יש פרויקטים שאפשר לעשות בשילוב עם נת"ע או נתיבי איילון או כל חברה ממשלתית שעובדת במרחב העירוני, אבל הכל מתחיל בחזון. אני קוראת לראשי ערים להסתכל על פרויקטים עירוניים ולחשוב איך זה מתחבר לסביבה העירונית".
בדרך לשינוי: אי־אפשר לסמוך רק על עצים
מבין שלל האפשרויות להצללה, אומרת שמואלוביץ', הפתרון האולטימטבי הוא עצים. לדבריה, "החיסרון הוא שלוקח הרבה זמן לגדל אותם, ולכן חשוב לוודא שיש גם פתרונות מלאכותיים. בכלל, כל התכנון העירוני כאן שונה ממה שקורה באירופה - שם גם הבניינים מצלים על הרחובות. בארץ לא רואים את זה כי הרחובות מתוכננים לרכב פרטי והם יותר רחבים.
"ומעבר לתחנת השלום - את הקילומטר הראשון רוב האנשים עושים בשכונות, ושם אין חשיבה משמעותית על ההצללה. בשנים האחרונות מתחיל שינוי, אבל זה ייקח זמן".




















