1התאוששות מהקיפאון במשק הגז
מה רואים בגרף? מקבצי רישיונות החיפוש הימי לגז ידעו שנות קיפאון, אך בשנה האחרונה יצאו לדרך שישה מקבצים (לא כל הרישיונות חולקו בפועל לאורך השנים).
מה הסיבות? הסיבה העיקרית לקיפאון היא בעיקר המצב הגאופוליטי, בדמות המלחמות בעזה, לבנון ואיראן. כמו כן, בלימת אישור היצוא למצרים הייתה סיבה נוספת לעיכוב בלקיחת הרישיון. בנוסף, לפי משרד האנרגיה, היו עיכובים בהליך תחרותי מסוים בכלל "עבודת עומק מקצועית" לבחירת השטחים שייכללו בהליך.
● רמזור הביצועים | כמה התקדמנו תחת מירי רגב במשרד התחבורה?
ואומנם אלה תוצרים של תהליכים שהתחילו שנים קודם, אבל אפשר לציין שבתקופת כהן צריכת הגז הטבעי עלתה ב־8.5%, והכנסות המדינה מגז ונפט ב־2024 הגיעו לשיא של 2.3 מיליארד שקלים (אם כי ב־2025 הן פחתו).
מה כהן עשה בעניין? בנובמבר 2025, תחת כהן נפתח ההליך התחרותי החמישי לשישה מקבצים, שיצא לדרך בפברואר 2026. מספר לא ידוע של רישיונות אמור להינתן כבר ב־2026־2027, זאת בנוסף לשני רישיונות שאיבה. תחת כהן התרחשו שני אירועים חשובים נוספים: הראשון הוא הקמת הוועדה לבחינת מדיניות הגז הטבעי (ועדת דיין) - שטרם גיבשה את המלצותיה הסופיות; השני הוא אישור עסקת הייצוא הגדולה ביותר בהיסטוריה של המדינה, במסגרת הסכם למכירת גז ממאגר לוויתן למצרים.
2עלייה, אבל עדיין מתחת ליעד
מה רואים בגרף? לאחר שנים של דשדוש, ב-2019 החלה מגמת עלייה עקבית בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (בעיקר אנרגיה סולארית), ובשנת 2025, תחת כהן, התרחשה העלייה הגדולה ביותר עד כה - ונרשם הנתון הגבוה אי פעם של ייצור מאנרגיות מתחדשות.
מה הסיבות? ביולי 2018 עברה הרפורמה במשק החשמל, ב-2020 הממשלה קבעה יעדים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות וב-2022 הציגו משרד האנרגיה ורשות החשמל תוכנית אופרטיבית לעמידה ביעדים.
אבל למרות מגמת השיפור, המספרים עדיין נמצאים מתחת ליעדים: 20% ייצור עד סוף 2025 ו-30% עד סוף 2030. בפועל, עמד הנתון של שנת 2025 על 17% בלבד. מבלי להמעיט בחלקה של המדיניות האנרגטית במדינה, יש לומר שישראל מתמודדת עם אתגרים הנובעים ממאפייניה המיוחדים: צפיפות אוכלוסין, מחסור בשטחים פנויים, היעדר קישוריות למדינות שכנות בתחום החשמל והיעדר זמינות של משאבים טבעיים.
מה כהן עשה בעניין? תחת כהן, אושר פטור זמני מהיטל השבחה למתקנים אגרו-וולטאיים, ונקבע כי הרשויות המקומיות יקבלו חלף היטל השבחה באמצעות רשות מקרקעי ישראל. בנוסף, הושקה תכנית 100 אלף גגות סולאריים שהביאה לעלייה של כ-30% בהתקנת מערכות סולאריות חדשות על גגות בתים לעומת השנה שקדמה לה. במאי האחרון הציג המשרד את התוכנית האסטרטגית הלאומית לאנרגיות מתחדשות לשנת 2035.
3פחות הפסקות חשמל, וגם למזג האוויר מגיע קרדיט
מה רואים בגרף? ב-2018 החלה מגמה בת שלוש שנים של עלייה במה שמכונה "הפסקות חשמל" - כלומר, במשך הזמן שלא סופק חשמל לצרכנים. אחרי שב-2020 הגיע לשיא מספר הדקות ללא אספקת חשמל, הגרף שינה כיוון - ולמעט עלייה יחידה ב-2023, המגמה מאז מכוונת למטה. בתקופת כהונתו של כהן ירד מספר דקות אי-אספקת החשמל בכ-12%.
מה הסיבות? נתחיל מהשנים החריגות. ב-2020 היו מספר אירועים שהגדילו את דקות אי-האספקה. למשל, באוקטובר אותה שנה היו מספר הפסקות חשמל יזומות, בשל מה שמכונה "השלת עומס": בתגובה לתקלה לא צפויה במערכת, התבצעו באופן אוטומטי הפסקות חשמל קצרות של כ-10-15 דקות. גם בשבועות הבאים דיווחו ישראלים מכל רחבי הארץ על הפסקות חשמל, ובחברת החשמל הסבירו שהדבר נובע ממזג האוויר (הגשמים הראשונים ומשבי רוח עזים).
ומה קרה ב-2023? ביוני התרחשה אחת מהפסקות החשמל הזכורות ביותר בשנים האחרונות, כאשר צריכה מוגברת שנבעה משרב כבד הורידה את רזרבת החשמל למינוס 103 מגה-וואט. זה גרם להפסקות חשמל יזומות ברחבי הארץ, אשר בשיאן נותקו כ-300 אלף בתים מחשמל.
ובאופן סימטרי, זה גם חלק מהסיבות לשיפור של השנים האחרונות. לפי נתוני רשות החשמל, הירידה שחלה בדקות אי האספקה במשק בשנת 2024 נבעה בעיקר ממזג אוויר נוח ביחס לשנים קודמות. אבל זו כנראה לא הסיבה היחידה. רשות החשמל מציינת את המיקוד של חברת החשמל בהשקעות ברשת החלוקה, ושהירידה בשנים 2024-2025, נובעת גם מיישום תוכניות פיתוח הרשת, שאושרו בשנים האחרונות גם על ידי כהן וגם על ידי ישראל כ"ץ, קודמו בתפקיד. ואולי בניגוד למה שניתן היה לחשוב, מהנתונים עולה ששנות המלחמה האחרונות לא גרמו לפגיעה משמעותית באמינות האספקה.
מה כהן עשה בעניין? כהן אישר תוכנית השקעות לפיתוח מערכת החלוקה לשנים 2024-2030 - שאחת ממטרותיה המרכזיות של התוכנית הייתה שיפור אמינות האספקה. התוכנית - שגובשה על ידי חברת החשמל והומלצה על ידי רשות החשמל - כוללת השקעה בסך כ-22 מיליארד שקלים, סכום כפול מהיקף ההשקעות בשנים הקודמות.
