גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

עד שנת 2028: התוכנית של סין להשתלט על התשובות שהצ'אט מספק

אנשים נעזרים ב־AI כדי לענות על שאלות במגוון רחב של נושאים ● אבל מאחורי התשובות שמתקבלות מתנהל מאבק בין המדינות השונות על התוכן עליו מתבססים המודלים ● כדי לנצח במלחמת הנרטיבים סין מוכנה להשקיע הון, ועד כה זה עובד לה

סין משקיעה משאבים רבים ביצירת המידע שלומדים מודלי ה־AI / צילום: Reuters, Cheng jiabei
סין משקיעה משאבים רבים ביצירת המידע שלומדים מודלי ה־AI / צילום: Reuters, Cheng jiabei

כששואלים את הצ'אטבוט על סכסוך טריטוריאלי, אירוע היסטורי או עמדה פוליטית, התשובה המתקבלת על ידי הבינה המלאכותית עשויה להראות ניטרלית, מנומקת ואובייקטיבית לחלוטין. אך מתחת למכסה המנוע הטכנולוגי שמספק את המענה המדויק, מתנהלת מלחמת צללים בין גורמים שונים על כל מילה ומילה.

40 מדינות אומרות די: צונאמי חוקים בדרך לחסום את הרשתות החברתיות לילדים
משימה לכריש: מי יחלץ את תוכנית ה-AI של ישראל
בצל החשש מתוקפנות סינית: בתעשיות הביטחוניות נערכים לגל הזמנות מאסיה

מדובר במאמץ מדינתי ממומן ומאורגן היטב: מהשקעת משאבים וכספים כדי ליצור את המודלים, דרך בניית מערכי נתונים שעליהם יתבססו המודלים השונים, ועד ללחץ ישיר על חברות הטכנולוגיה. המטרה אינה רק להשפיע על מה שאנשים רואים, אלא לקבוע מה המכונה יודעת.

גיוסים והפצת נתונים: בסין נערכו למלחמה

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לכך היא סין, שפועלת להפוך למעצמת דאטה עולמית לאימון מודלי בינה מלאכותית. בסין רוצים להתחרות בנרטיב המערבי שמובילה ארצות הברית, ולהטמיע את הערכים של המפלגה הקומוניסטית במערכות AI גלובליות.

בכתבה בניו יורק טיימס שפורסמה לאחרונה דווח כי בסין מבינים שמודלי ה־AI המובילים בעולם מתאמנים בעיקר על נתונים בשפה האנגלית ומשקפים תפיסת עולם מערבית. מבחינת בייג'ינג, מדובר בנקודת תורפה אסטרטגית שגורמת לנרטיבים מערביים בנושאי זכויות אדם, מעמד טאיוואן ופוליטיקה לגבור על העמדה הסינית.

לפי הכתבה בניו יורק טיימס, בסין הציגו תוכנית להפיכת המדינה לספקית של נתוני אימון עד 2028. המטרה היא ליצור מאגרי מידע איכותיים בלמעלה משני תריסר תחומים אסטרטגיים, גיוס מומחים לתיוג מידע, פתיחת קורסים אקדמיים בנושא ואף הפצת מאגרי מידע בקוד פתוח, כל אלו, עם מידע התואם את ערכי סין.

עוד לפי הכתבה, מחקרים שונים מצביעים על כך שתשובות של מודלים מערביים כמו ChatGPT נוטות לתמוך בנרטיב הסיני כששואלים אותם שאלות פוליטיות, וזאת כתוצאה מהסתמכות על מקורות תקשורת סיניים ממשלתיים ברשת, והיעדר קולות ביקורתיים.

הצפה של תוכן: כך זה עובד

אושר כהן, מייסד חברת Yo Secure ומומחה סייבר, אומר לגלובס כי "מודלי AI מסוימים, במיוחד כשהם מחוברים לחיפוש באינטרנט או למאגרי מידע חיצוניים, מחפשים מקורות לפני שהם מנסחים תשובה. לכן, אם גורם כלשהו מצליח לייצר ברשת הרבה מאוד תוכן סביב נרטיב מסוים, לדאוג שהוא ייראה אמין, יופיע במקומות שונים ויקבל נוכחות גבוהה בחיפוש - הוא עשוי להגדיל את הסיכוי שהמידע הזה ייכנס גם לתהליך שממנו ה־AI מרכיב את התשובה. עם זאת, זה לא אומר שכל מי שמעלה אלפי כתבות לרשת יכול מיד לשלוט במה ש־ChatGPT יענה. למערכות יש מנגנוני דירוג, סינון והצלבה, וכל מודל עובד בצורה שונה".

כהן מסביר כי הבעיה האמיתית היא השקיפות. "הבעיה האמיתית מבחינת המשתמש היא שקשה לראות את כל התהליך הזה ואנחנו מקבלים בסוף תשובה אחת, מסודרת ובטוחה בעצמה, אבל לא תמיד יודעים למה דווקא המקורות האלה נכנסו אליה. לכן השאלה היום היא כבר לא רק האם ה־AI טועה, אלא גם מי מצליח להשפיע על המידע שה־AI ראה לפני שהוא ענה לנו".

במחקר שפורסם בכתב העת Nature לפני כשלושה חודשים, חוקרים הדגימו כיצד ממשלות משפיעות בעקיפין על מודלי שפה גדולים באמצעות שליטה בסביבת המידע והתקשורת המקומית, וכינו את התופעה "השפעה מוסדית".

לפי המחקר, אותה שאלה פוליטית תקבל תשובות שונות לחלוטין בהתאם לשפה שבה היא נשאלת. במבחנים שנערכו על מודלים מסחריים מובילים, נמצא שב־75.3% מהמקרים, שאלות פוליטיות על סין שהוזנו בסינית היו אוהדות יותר למשטר בהשוואה לאותן שאלות באנגלית. והסכנה יכולה להיות אף גדולה יותר: בניסוי שבו אימנו החוקרים מודל קטן עם תוספת של תכנים מתואמי־ממשל, המודל סיפק תשובות אוהדות לשלטון בכמעט 80% מהמקרים בהשוואה למודל לא ערוך. אחד החיזוקים המשמעותיים לכך נוגע לניתוח מאגרי מידע סיניים שכוללים מעל ל־3.1 מיליון מסמכים בסינית בעלי חפיפה מהותית לתקשורת המגויסת של הממשל.

בוול סטריט ג'ורנל פורסם בימים האחרונים כי מחקר של המועצה המפקחת של מטא מצא כי מודלים של OpenAI, גוגל, אנתרופיק ומטא נטו הרבה פחות לבקר מנהיגים ממשטרים מדכאים מאשר מנהיגים במדינות חופשיות. כך, מודלים הסכימו לייצר כרוזי מחאה נגד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והמלך צ'ארלס השלישי, אבל סירבו לייצר כרוזים דומים נגד מנהיג סין שי ג'ינפינג או מלך תאילנד, בשל "חשש בטיחותי".

חשש כבד לקראת הבחירות בישראל

הבחירות הקרבות בישראל יהיו מקרה בוחן עבור ישראל, אך גם עבור מדינות אחרות בעולם, בנוגע ליכולת של מודלים להשפיע על הציבור. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה לגלובס כי "רמת החדירה של צ'אטבוטים בישראל היא מהגבוהות בעולם, כך לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי. מצד שני, האוריינות הדיגיטלית של ישראליים היא בינונית במקרה הטוב, כפי שעולה מסקרים בינלאומיים.

"אנשים משתמשים בצ'אט בתור יועץ או חבר, יפנו אליו כדי לקבל מידע על סוגיות שעומדות על סדר היום, וגם בענייני בחירות: מפרשנות ועד השאלה למי כדאי לי להצביע והאם בכלל כדאי לצאת מהבית ביום הבחירות. ברור שגם שחקנים מקומיים כבר פועלים בתחום וגם מדינות זרות עוסקות בזה.

"החשש הוא שזה יהפוך לכלי השפעה משמעותי, לא רק בגלל עמדה פוליטית, אלא גם בהקשר של השאלה האם ישראלים ייצאו להצביע או לא", מסבירה ד"ר שוורץ אלטשולר. לעמדתה, "להבדיל מרשתות חברתיות, התוצאה שנותנים בצ'אטבוט היא אישית, כלומר יהיה קשה יותר לראות טביעות אצבע של קמפיין השפעה. כל אחד יקבל תשובה אחרת, היכולת הבין־אישית והנטייה לחנפנות - מצטרפות ביחד לאירוע שקשה לאתר אותו בזמן אמת בבחירות".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

אחרי שנתיים קשות בענף: תיירים אמריקאים מתחילים לחזור לישראל

כותרות העיתונים בעולם: התיירים האמריקאים מתחילים לחזור לישראל, הבכיר הכורדי בעיראק שהיה מעורב בתיווך בין איראן לארה"ב, וההערכות בעולם לפיהן ארה"ב ואיראן עלולות להילחם שוב עוד לפני בחירות האמצע ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

הזיהום בשדה דב: רמ"י סיפקה תשובות מעורפלות, והפלונטר המשפטי מסתבך

רמ"י דיווחה כי בדיקות הזיהום בשדה דב מתקדמות, אך טרם פרסמה ממצאים או מיפוי, ולכן חלוקת הקרקעות נותרה תקועה ● בעלי זכויות מזהירים כי היעדר מידע ברור פוגע בעסקאות הנדל"ן ובוודאות סביב הפרויקט ● במקביל, רוכשי דירות מבקשים לבטל הסכמי אופציה ולהשיב כ־1.55 מיליון שקל, בטענה כי לא ידעו על הזיהום בעת החתימה

דורי נאוי, בעל מניות בחברה / צילום: איל יצהר

לאחר הסיבוב הרווחי בישראכרט: דורי נאוי מצליח גם עם מימון ישיר

רווחי מימון ישיר קפצו ביותר מפי 4 ברבעון, בזכות שיפור בעסקי המשכנתאות ומימון הרכב שלה ● המתחרה נאוי, שמחזיקה בכ–10% ממניות החברה, כבר מורווחת עליהן כ–40 מיליון שקל על הנייר

חשבון החשמל בישראל צפוי לגדול / צילום: Shutterstock, Xiangli Li

השיטה החדשה של רשות החשמל, וההשפעה על החשבון החודשי שלכם

ברשות החשמל ובחברת נגה מפרסמים שימוע לשיטת תמחור חדשה ליצרני החשמל הפרטיים • התעריף יעלה, לצד צמצום פיצויים ותשלומים שהם מקבלים היום • הרציונל: הגברת הוודאות שתאפשר הגדלת כושר הייצור בטווח הבינוני והארוך • ההשלכות בטווח הקצר: התייקרות אפשרית לצרכנים של ספקי החשמל הפרטיים

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

בצל השפל בדולר: השקל שוב המטבע החזק בעולם

הדולר שיורד בעולם על רקע הורדת הציפיות להעלאת ריבית הפד והריבית הריאלית בישראל שמושכת ביקוש למטבע המקומי ● השקל התחזק ב-2.5% בחודש מול הדולר ● אך ב-IBI מעריכים כי התפוגגות גורמי המט"ח תעלה חזרה את האינפלציה במחצית השנייה

חנות ANTA בחו''ל / צילום: ANTA

השקת ANTA בישראל: קסטרו משתפת פעולה עם המתחרה רנואר

לפני כחודש פרסמה קסטרו כי תשיק בארץ את מותג הלבשת הספורט הסיני ANTA ● כעת היא חושפת כי תשתף פעולה עם קבוצת האופנה המתחרה רנואר על-מנת להקים יחד את פעילות המותג בישראל, בכפוף לאישור רשות התחרות

נתי אמסטרדם / צילום: ניב קנטור

מאנבידיה למיקרוסופט: המנכ"ל החדש של הפעילות הישראלית

לאחר קרוב לעשור באנבידיה כמנהל הפעילות העסקית בארץ, נתי אמסטרדם ייכנס לנעליו של אלון חיימוביץ' שפרש לאחרונה ממיקרוסופט ישראל

שירותי בריאות כללית / צילום: תמר מצפי

נמצא מפעיל לביטוח הסיעודי של כללית. האם המשבר מאחורינו?

לאחר שבשנת 2024 אף חברת ביטוח לא ניגשה למכרז להפעלת הביטוח הסיעודי של כללית, איילון נבחרה כעת להפעיל אותו בשמונה השנים הקרובות ● השינויים שביצע הממונה על שוק ההון בתנאי הפוליסה סייעו לייצב את הקרן, אך אי הוודאות סביב התארכות תוחלת החיים נותרה בעינה

לא רק תוצאות הריסוק משנות. מבחן יורו NCAP / צילום: Reuters, PA Images

דור אחד מאחור: למה הישראלים עלולים לקבל רכב עם טכנולוגיית בטיחות ישנה?

​מבחני הריסוק של יורו NCAP מטילים קנסות על כלי רכב ללא מתגים פיזיים, והסינים מחמירים את התקן למניעת התלקחות סוללות ● בזמן שהיצרניות משקיעות הון כדי לעמוד במהפכת הבטיחות, הצרכנים בישראל עלולים להמשיך לקבל כלי רכב עם טכנולוגיה פחות עדכנית

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

נתוני הצמיחה הפתיעו לטובה, אבל מזמן לא היינו תלויים כך בחברה אחת

המשק הישראלי התאושש ברבעון השני עם צמיחה בקצב שנתי של 15.4%, שהכתה את התחזיות ● למרות ההיבטים החיוביים וההתאוששות, הלמ"ס מציגה לראשונה פער מדאיג שמאחורי המספרים ● כך נראית הצמיחה כשמנכים ממנה את פעילות אנבידיה

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

מיליארד דולר בשלוש שנים: כמה ירוויחו המייסדים מאקזיט הענק

עסקת הענק לרכישת הסטארט־אפ הישראלי לחברת אנתרופיק מתקדמת ● האחים לייטרסדורף ומשה שלו צפויים לשלשל לכיסם סכום, שיצרף אותם למועדון המיליארדרים בנוסף למייסדי וויז ● המדינה צפויה להרוויח ממסים על העסקה יותר מ־4 מיליארד שקל

צילום: מיטל וייזברג

ישי דוידי בוחן קפיצה לבריכה של קיבוץ יזרעאל ומניית מיטרוניקס זינקה בכ-40%

קרן פימי במגעים ראשוניים להשקעה של מאות מיליוני שקלים עבור השליטה במיטרוניקס, לאחר שמניית החברה צנחה ב-98% מהשיא ● בהתאמה לכך, עושרו של כל חבר קיבוץ התכווץ מ-17 מיליון שקל לכמה מאות אלפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

בשורה חיובית למשק: יחס החוב־תוצר מתעדכן כלפי מטה

בעקבות נתוני הצמיחה שהפתיעו את המשק לטובה, במשרד האוצר מתכננים לעדכן את יחס החוב־תוצר כלפי מטה בכ־0.5% ● עם זאת, הנתון עדיין גבוה יחסית לעבר

קניון מלחה בירושלים / צילום: יח''צ

ראש בראש מול עזריאלי: מליסרון מקדמת הקמת קניון ענק בירושלים

לגלובס נודע כי ענקית הקניונים מליסרון רכשה קרקע בירושלים בייעוד למגורים ולמלונאות, והיא פועלת להסב אותה להקמת קניון בשטח של 35 אלף מ"ר ● בחברה זיהו מחסור בקניון אזורי משמעותי בבירה, שיהווה תחרות לקניון מלחה של עזריאלי הכולל כ־44 אלף מ"ר

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות ללא שינוי; בעלי השליטה יקבלו 300 מיליון שקל

הבנק החמישי והאחרון מדווח: מזרחי טפחות מסכם את הרבעון השני עם רווח של 1.43 מיליארד שקל, בדומה לשנה שעברה ● השחיקה בתשואה להון ל-16% הושפעה בין היתר מהמס המיוחד שהטיל האוצר ● הבנק יחלק דיבידנד בגובה של 714 מיליון שקל, האחים דודי ודרורית ורטהיים ואייל עופר יקבלו ביחד 300 מיליון שקל

אורן דוברונסקי / צילום: חמי לרנר

ה"כריש" אורן דוברונסקי ייפרד ממיליוני דולרים? כך המס הזה עובד

אחרי ההודעה על שריון אורן דוברונסקי ברשימת הליכוד, רבים הזהירו שהוא יחויב בהון עתק ● ממה זה נובע, ומי עוד חשוף לתשלום הזה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הרווח של פז צמח ב-14%, השקל החזק העיב על תוצאות עלבד

פז נהנתה משיפור במרווחי הדלק והגדילה את הרווח הנקי ברבעון ב־14% ● למרות שחיקת השקל והירידה בהכנסות, עלבד רשמה צמיחה אורגנית של 7% במטבעות המקור, בהובלת השוק האירופי ● גם חילן סבלה מהתחזקות השקל, אך עדיין הציגה צמיחה בהכנסות

צילום: Reuters

קנייה אחת לכל 5 מכירות: הסבר אפשרי לשפל בהשקעות בעלי עניין בוול סטריט

נתוני הרכישות של בעלי העניין בשוק האמריקאי נמצאים בשפל ● נראה כי בזמן שמחירי המניות רושמים שיאים, האנשים שמכירים את החברות מבפנים מגלים מעט מאוד התלהבות לרכוש את מניותיהן ● מסקנה אפשרית: לא מוכרחים להישאר מושקעים בכל מחיר ● עניין אישי

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

הקידום שקיבל ראש המוסד לשעבר יוסי כהן בבנק ההשקעות היפני סופטבנק

ראש המוסד לשעבר, ששימש מנהל הפעילות הישראלית, ירחיב את סמכויותיו לזירה הבינלאומית ויפעל בצמוד למייסד סופטבנק מאסיושי סאן וההנהלה הבכירה ● הוא יתמקד בתחומי העיסוק החדשים של הקרן: מימון ופיתוח חוות שרתים לעיבוד AI וענן והשקעה בחברות שבבים

קתי ווד, וורן באפט, ריי דליו, ביל אקמן, גרג אייבל / צילומים: AP, REUTERS

משקיעי העל מסתערים על המניה הזו - אבל ביל אקמן מחסל בה החזקות

בימים האחרונים פורסם טופס F13 שחושף את ההשקעות של האנשים החזקים בוול סטריט ● ברבעון השני של השנה משקיעי העל הימרו בגדול על גוגל ו־SpaceX של אילון מאסק שהונפקה במהלך הרבעון, ודווקא מניות השבבים חטפו מימושים