המתח בין רשות החברות וחברת מקורות ובין רשות המים עולה מדרגה. מקור המתח הוא בשיטה חדשה להתחשבנות הרשות כרגולטור אל מול חברת מקורות הממשלתית. רשות המים החילה כללי התחשבנות חדשים, שבמסגרתם היא ביקשה לייעל את עבודת מקורות. אלא שבפועל, לפי טענות, היא מאלצת את החברה להשקיע בתכניות פיתוח תוך הפסד כספי. עוד לפני שאומצו הכללים הזהירו ברשות החברות שהחברה תאלץ לרשום ירידת ערך חשבונאית בהיקף של 1.95 מיליארד שקל מתוך מעט יותר מ-3 מיליארד.
● הנתונים חושפים: משרדי עורכי הדין שהרוויחו מיליונים מייעוץ לחברות הממשלתיות
● רשות החברות החליטה להוציא את הזום מישיבות הדירקטוריון והרוחות סוערות
מנהל רשות החברות, רועי כחלון, פנה בסוף השנה שעברה לשר האנרגיה אלי כהן וכתב כי "לעמדת הרשות, לרישום ירידת ערך בהיקף זה צפויה להיות השפעה מיידית ומהותית על תפיסת הסיכון של החברה בשוק ההון, לרבות חשש ממשי לפגיעה בדירוג האשראי שלה, לעלייה בפרמיית הסיכון ולהתייקרות עלויות המימון. פגיעה זו באיתנות הפיננסית של החברה צפויה, בסבירות גבוהה, להתגלגל בסופו של דבר לעליית תעריף המים ולפגיעה במשק המים בכללותו".
בחודש מרס האחרון עתרה מקורות כנגד ההחלטה לבג"ץ, בתגובה לשינוי במנגנון התגמול של רשות המים. שינוי זה יפחית משמעותית את התגמול שהם מקבלים על השקעות בהון קבוע כמו צנרת, ויגביר תגמול על תחזוקה, התייעלות והשקעות מניבות. לדבריהם, הם צפויים לרשום ירידת ערך של 1.3 מיליארד שקל.
במסגרת אותם כללים, רשות המים, שקובעת את תעריף המים שאנחנו צורכים, שינתה משמעותית את מערכת התמריצים שעומדת בפני מקורות. אחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים ביותר של החברה הוא על ההשקעה שלה בהון, כלומר בעיקר בצנרת. לצורך כך היא נוטלת חובות ניכרים בעזרת הנפקת אג"ח. רשות המים מפצה אותה על כך באמצעות תשלום על מלאי הרכוש הקבוע שלה לפי הריבית על האג"ח שלה, בתוספת של 4.8%.
"מקורות הכירה בכך שהרגולציה העדכנית מיטיבה את מצבה הכלכלי"
כעת, ברשות המים מעוניינים להפחית את התוספת המיוחדת הזאת של 4.8%, ולשלם לה על מלאי ההון שלה רק את שיעור הריבית שהיא משלמת על האג"ח שלה. במקום זאת, ברשות יגבירו את התגמולים שמקורות תקבל על תחזוקה ותפעול, ועידודה לצאת לפעילויות רווחיות בשוק, כמו ייעוץ בנושא שירותי מים בחו"ל.
אך על פי רשות המים, אין שום היגיון בלהסתכל על מקורות כמו חברה נסחרת עם בעלי מניות שמרוויחים מהשווי שלה. שכן היא חברה מתוערפת, שכמעט כל הכנסותיה נקבעות על ידי הרגולטור. מבחינת רשות המים, אין להערכת השווי בספרים כל משמעות, מכיוון ש"לרישום ירידת הערך אין השפעה ממשית על עסקי החברה. גם מקורות הכירה בכך שהרגולציה העדכנית מטיבה את מצבה הכלכלי, ושתזרים המזומנים שלה צפוי דווקא לגדול בעקבותיה. מעבר לכך, כוללים הכללים מנגנונים שמבטיחים עמידה ביחסי כיסוי חוב ומבצרים את איתנותה הפיננסית של מקורות".
בכל אופן, גם ברשות החברות כמו גם במקורות רואים את התמונה אחרת לחלוטין. דירקטוריון מקורות החליט לבחון את תכנית ההשקעה הרב שנתית שלה בהתאם ליכולתה הפיננסית לעשות כן נוכח האילוצים החדשים ואולם רשות המים בתגובה הצהירה כי אי עמידה של לפחות 95% בתכנית הפיתוח של משק המים תוביל להפחתה בשיעור של 7% מההכרה בעלויות החברה.
במכתב ששיגר היום סגן מנהל רשות החברות רועי יניב אדרי למנהל רשות המים הוא כתב כי "כבר כיום, לאור השינוי התעריפי האחרון שקידמה רשות המים אשר נכנס לתוקפו בדצמבר 2025 , מתמודדת החברה עם מצב פיננסי מורכב, ובכלל זה רישום ירידת ערך משמעותית, תזרים מזומנים שלילי (בניטרול הנפקת אגרות החוב בתקופה), גרעון בהון החוזר, תלות בגיוסי חוב וקווי אשראי לקידום פעילותה ואינדיקציות לכך שתיתכן החרפה נוספת במצבה הפיננסי. כך שהכוונה להטיל סנקציה נוספת הינה בבחינת הוספת חטא על פשע".
עוד כתב אדרי כי הרשות "רואה בחומרה את הניסיון של רשות המים להתערב בממשל התאגידי הנאות בחברה ובשיקול הדעת של הדירקטוריון, ולהלך עליו אימים עם הטלת סנקציות, כאשר החלטת הדירקטוריון אינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של רשות המים. באופן הזה רשות המים מבקשת ליטול את סמכותו של דירקטוריון החברה, אך לא את אחריותו לשמירה על האיתנות הפיננסית של החברה והבטחת המשך פעילותה".
"דילמה ניהולית בלתי אפשרית"
הסנקציה האמורה כובלת הלכה למעשה את שיקול דעתו של דירקטוריון החברה בבואו למלא את תפקידו ולקבל החלטות לטובתה של החברה בלבד, ומציבה אותו בפני דילמה ניהולית בלתי אפשרית. מחד, אם הדירקטוריון יפעל בהתאם לאחריותו ויבחר להתאים את קצב ההשקעות למצבה התזרימי של החברה, הוא עלול להביא להפעלת הסנקציה המוטלת על ידי רשות המים, שתעמיק את הפגיעה במצבה הפיננסי של החברה. ומאידך, אם יבחר לבצע את ההשקעות, חרף מצבה הפיננסי של החברה והאינדיקציות הפיננסיות המובאות בפניו הוא אומנם יימנע מהפעלת הסנקציה אך מסתכן בהעמקת הגרעון, המשך רישום ירידות הערך, הרעה במצבה הפיננסי של החברה והובלתה לתלות גדולה יותר בגיוסי חוב באופן שיוביל אותה למינוף יתר".
הבוקר פרסמה מקורות את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה כשהרווח הנקי שלה עלה ל-243 מיליון שקל, ואולם מערכת האסדרה החדשה שחקה 83 מיליון שקל מהרכוש.
לפי החברה, הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם בכ-243 מיליון שקל, לעומת כ-62 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חלק משמעותי מהעלייה נבע מהשפעה חשבונאית של עליית ערך הרכוש הקבוע, בעקבות ירידת הריבית במשק והשפעתה על שיעור ההיוון. במדידה חציונית הרווח הנקי במחצית הראשונה הסתכם בכ-110 מיליון שקל, לעומת כ-244 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
למרות השיפור שנרשם ברבעון השני, תוצאות המחצית הראשונה של שנת 2026 ממשיכות לשקף את השפעת שינויי האסדרה שאושרו בסוף שנת 2025 ונכנסו לתוקף בתחילת השנה. כתוצאה מכך הכירה מקורות במחצית הראשונה של שנת 2026 בירידת ערך נטו של כ-83 מיליון שקל, בהמשך לירידת ערך של כ-1.4 מיליארד שקל שנרשמה בדוחות לשנת 2025.
תגובת רשות המים: "רשות המים רואה בחברת מקורות גורם מרכזי במשק המים הישראלי וסבורה כי חברת מקורות חזקה ואיתנה. הרגולציה החדשה שנעשתה בהמשך לדוח מקצועי שהובל על ידי פרופ' יוג'ין קנדל במשך כשלוש שנים, צפויה רק להיטיב עם חברת מקורות. הדיווח הכספי של מקורות לרבעון השני, מצביע על המשך יציבותה הפיננסית של החברה תחת כללי האסדרה העדכניים שהוחלו בתחילת ינואר 2026.
"לעניין התנודתיות בדוח רווח והפסד בין הרבעון הראשון לשנת 2026 לבין הרבעון השני לשנה זו, הדבר ממחיש כי למרות שלא חל שינוי משמעותי בפעילות החברה במהלך השנה, המדיניות החשבונאית לפיה מקורות מפרסמת את הדוחות הכספיים אינה משקפת את פעילותה הכלכלית. לעניין נושא "הסנקציות" כביכול שמושתות על החברה, יודגש ויובהר כי אין מדובר בסנקציות כלשהן אלא באסדרה כלכלית שנועדה לתמרץ את החברה לביצוע פעילות הליבה שלה, הכוללת ביצוע מלוא תוכנית ההשקעות המאושרת. מובן כי מחובתו של הגורם המאסדר להבטיח ולוודא כי מקורות אכן פועלת לעמוד במלוא מחויבותיה שנגזרות מעצם תפקידה כחברת המים הלאומית וכי משק המים נדרש לה. יובהר, כי ככל שהחברה לא תתעשת - היא עצמה עלולה להיפגע כלכלית מהתנהלותה זו.
לגבי טיוטת הכללים - נדגיש כי מדובר בטיוטה שטרם נדונה במועצת רשות המים, וממילא טרם התקבלה החלטה לגביה. וככל שהמועצה תאשר, היא כפופה להליך שמיעת עמדות הציבור".
