על פניו, מדובר בהזדמנות של פעם בשני עשורים: תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ל־30 שנה זינקו לרמה של 5.3%, ומציעות לכל משקיע לנעול תשואה שנתית מפתה ב"נכס הבטוח בעולם" לעשרות שנים קדימה. אלא שמה שנראה ממבט ראשון כעסקת חלומות חסרת סיכון, מתפרש בקרב בכירי וול סטריט כאינדיקציה מדאיגה לסערה מוניטרית שמתבשלת מתחת לפני השטח.
● עלייה של 20% בתוך 48 שעות: מה הקפיץ בחדות את הביטקוין
● הצצה לתיקי המשקיעים ששינו את הכללים - ועוד 4 כתבות על השווקים
עבור המיליארדר והמשקיע הנודע ריי דליו, התשואות המזנקות אינן הזדמנות קנייה, אלא סימפטום מובהק של "התקף לב פיננסי" מתקרב.
דליו מפרט כי ארה"ב נכנסת לשלבי הסיום של מחזור החוב הגדול. הר החוב הפדרלי שובר שיאים (קרוב ל-40 טריליון דולר), תשלומי הריבית לבדם שואבים כטריליון דולר בשנה, והביקוש העולמי לאג"ח אמריקאיות הולך ונשחק, כפי שמעידה מכירת האג"ח האחרונה מצד ממשלת יפן.
להערכתו, כאשר היצע החוב החדש וגלגול החובות הקיימים חונקים את הביקוש החופשי, השוק עומד בפני דילמה הרסנית: זינוק מתמשך בריביות שיפיל את השווקים, או הדפסת כסף מסיבית שתשחק סופית את ערך הדולר.
"ההצטלבות האחרונה של שלושה אירועים - מכירת חלק מהחזקות האג"ח של ארה"ב על ידי ממשלת יפן כדי לתמוך בין, זינוק תשואות האג"ח של ארה"ב לשיאים חדשים בהובלת הטווח הארוך בליווי חולשה של הדולר, והכרזת שר האוצר בסנט שמשרד האוצר יקנה אג"ח - הובילה אנשים רבים לשאול אותי אם האירועים הללו עקביים עם התבנית הקלאסית שהתוויתי בספרי", מזהיר ריי דליו בפוסט שפרסם בלינקדאין. "התשובה היא כן".
הוא מתאר תהליך מעגלי והרסני המורכב משלושה שלבים: ראשית, שירות החוב עולה עד לרמה שדוחקת הוצאות ממשלתיות חיוניות. שנית, מכירות האג"ח עולות בהרבה על הביקוש, מה שמקפיץ את הריבית ופוגע בכלכלה ובשווקים. ולבסוף, הבנק המרכזי מגיב בהורדת ריבית ובהדפסת כסף לרכישת החוב, מה ששוחק את ערך המטבע.
במבט היסטורי, מתאר דליו כי ״כל הסדרים המוניטריים התפרקו, ותהליך מחזור החוב שאני מתאר עומד מאחורי ההתפרקויות הללו. זהו התהליך שהוביל להתפרקות של כל מטבעות הרזרבה, כמו הלירה שטרלינג והגילדר ההולנדי לפני הלירה שטרלינג", הוא כותב.
מתפתח סחרור
דליו מדמה את המערכת המוניטרית למערכת הדם. "אם האשראי אינו מנוצל היטב כך שאינו מייצר מספיק הכנסה כדי להחזיר את החוב ואת הריבית, שירות החוב יצטבר כמו פלאק שדוחק החוצה הוצאות אחרות. כאשר זה נהיה חמור, גם הממשלה המרכזית וגם הבנק המרכזי לווים כדי לבצע תשלומי שירות חוב, הבנק המרכזי מדפיס כסף כדי לספק את ההלוואות מאחר שהביקוש בשוק החופשי אינו מספק, ומתפתח סחרור שמזין את עצמו של חוב, הדפסת כסף ואינפלציה. כל הדברים הללו מובילים לעבר משבר חוב ממשלתי, שמייצר את המקבילה להתקף לב כלכלי שמתרחש כאשר התכווצות ההוצאות הממומנות בחוב משביתה את הזרימה הרגילה של מערכת הדם הכלכלית".
כדי לפשט את המספרים, דליו מציע להסתכל על ארה"ב כחברה עסקית. "השנה, ההוצאות של הארגון שלך יהיו גבוהות בכ-40% ממה שהוא מכניס. הוא צבר חוב גדול. בערך פי שישה מהסכום שהוא מכניס בכל שנה, כ-32 טריליון דולר. חשבון הריבית על החוב יהיה כטריליון דולר, ובנוסף לריבית עליך להחזיר את הקרן שמגיעה לפירעון, שהיא סביב 10 טריליון דולר. כך שתשלומי שירות החוב, במילים אחרות, החזר הקרן והריבית שעליך לבצע כדי לא להגיע לחדלות פירעון, הם כ-11 טריליון דולר, שהם כ-200% מהכסף שנכנס".
הפתרון כואב
כדי למנוע קריסה, דליו מציע פתרון כואב - "להוריד את הגירעון התקציבי ל-3% מהתמ"ג באופן שמאזן בין שלוש הדרכים להפחתת הגירעון: קיצוץ בהוצאות, הגדלת הכנסות ממסים והורדת ריבית. שלושת הדברים צריכים להתרחש במקביל. על סמך התחזיות שלי, קיצוץ בהוצאות והגדלת הכנסות ממסים בכ-5% כל אחד ביחס לתכנון הנוכחי וירידת שיעורי הריבית בכ-1% עד 1.5% בתגובה, יובילו לתשלומי ריבית נמוכים יותר ב-1% עד 2% מהתמ"ג במהלך העשור הבא".
מה יכולים המשקיעים הפרטיים לעשות? לדליו יש תשובה. "כעצה כללית, אני מציע לגוון היטב באפיקי נכסים ובמדינות שיש להן דוחות רווח והפסד ומאזנים חזקים ושאינן חוות עימותים פוליטיים פנימיים וגיאופוליטיים חיצוניים גדולים, להחזיק בתת־משקל בנכסי חוב כמו אג"ח, ובמשקל־יתר בזהב וקצת ביטקוין. החזקה של אחוז קטן, אולי 10% עד 15% מכספו של אדם בזהב, יכולה להפחית את הסיכון בתיק, ואני חושב שהיא גם תעלה את התשואה שלו".




















