שוק הלוויינים בעולם, אזרחיים וצבאיים כאחת, הולך וצומח - ואיתו החשש מאיומים. בצל זאת, מפקד פיקוד החלל האמריקאי גנרל סטיבן ווייטינג הכריז לאחרונה בכנס באלבמה כי פיתוח נשקים נגד לוויינים נמצא גבוה בסדר העדיפויות של וושינגטון. לדבריו, אמצעים כאלו, שבחלקם צפויים להתבסס על לוויינים מסוגים שונים - חיוניים להתרעת אויבים ולהתמודדות עם מתקפות.
● המלחמה באיראן חשפה את המשבר העמוק בצי האמריקאי
● מעצבת הרהיטים הצעירה שעומדת מאחורי הרחפנים שמכים ברוסיה
אמצעי הלחימה בחלל צפויים לאיים על לוויינים, ובכך גם עלולים לפגוע ביכולות צילום, תקשורת או כל טכנולוגיה שתלויה מהותית בחלל. מעבר לכך, עלולות להתגלות תוכניות לגיוון איומי הטילים מהחלל אל כדור הארץ.
בישראל נחשף הציבור לתחום כששר הביטחון ישראל כ"ץ סיפר מוקדם יותר השנה, כי ישראל שואפת להיות "אחת משלוש המדינות המובילות בעולם בתחום החלל ההתקפי", אבל מי שנמצאות כבר מזמן במרוץ נשקי החלל הן המעצמות: ארה"ב, רוסיה וסין.
SpaceX של אילון מאסק לדוגמא חגגה ביום שישי האחרון ציון דרך מרשים, עם חציית רף ה־11 אלף לוויינים בחלל, הרבה יותר מכל מפעילה אחרת בחלל. הפער של סטארלינק מיתר השוק כה גדול, עד שלצורך ההשוואה - במקום השני נמצאת "וואן ווב" עם כ־650 "בלבד".
היכולות של רוסיה וסין
ריבוי האינטרסים והיכולת לפגוע באויבות או ביריבות, על אחת כמה וכמה בעקבות צמיחת הלוויינים בשוק העולמי, מעודד התעצמות בתחום.
ככלל, תחום ההגנה האווירית והטילאות בחלל ובתוך כדור הארץ שזור האחד בשני, כפי שמשתקף ממערכת חץ 3 של התעשייה האווירית שמיירטת טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. בד בבד, קיים חשש שמעצמות כמו רוסיה ישתמשו ביכולות הנשקים הגרעיניים שלהן לטובת הצבתם בחלל, וכי התפתחות תחום הלייזר בתוך כדור הארץ - תשמש במהרה גם החוצה נגד לוויינים. היבט משמעותי נוסף הוא השיבושים בעזרת החלל, כמו שהאזרח הישראלי הממוצע מכיר מיישומוני הניווט השונים בעת הסלמות. אלו נחלקים לשניים: ג'אמינג - חסימת תקשורת מפעיל עם אמצעי; או, ספופינג - שיבוש אותות הניווט הלווייני.
שחקנית נוספת שממש לא מסתירה את ניסיונותיה להתקדם בתחום כבר 20 שנה היא סין, שמדאיגה את האמריקאים אף יותר. החששות מפני הסינים דומות לאלו מפני הרוסים ברמה המקצועית, אבל בהיבטי הנפח - הם מאיימים פי כמה ממוסקבה. בזמן שיש כ־11.6 אלף לוויינים אמריקאיים בחלל, מפוזרים יותר מאלף סיניים. הרבה יותר מרוסיה שפועלת עם כ־220, או ישראל עם כ־25. כך לפי "אורביטל רדאר".
גם ישראל בתמונה
בצו של הנשיא דונלד טראמפ מהשנה שעברה, שנועד להבטיח עליונות אמריקאית בחלל, הוקדש פרק שלם לנושא ביטחון והגנת החלל, כולל פיתוח והצגת אב־טיפוס של מערכת הגנה מפני טילים עד 2028, ובחינת פריסת נשקים גרעיניים בחלל.
מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי ארה"ב מחזיקה כיום בכ־3,700 ראשי קרב גרעיניים, לעומת רוסיה, שמחזיקה 4,400. סין עומדת על כ־620, הרבה יותר מהמעצמות האירופאיות צרפת (290) ובריטניה (225).
האיום של נשקים גרעיניים ולייזרים שמוצבים על גבי לוויינים בחלל נשמע כלקוחים ממלחמת הכוכבים, אבל הצהרות פומביות אמריקאיות ממחישות עד כמה האיום מעבר לפינה, בין אם בהאשמה של הממשל האמריקאי מלפני שנתיים כי ברוסיה מפתחים נשק גרעיני נגד לוויינים, ובין אם באמירות רשמיות מוושינגטון שנוגעות לבייג'ינג.
האיומים מהחלל רק יגדלו עם צמיחת שוק הלוויינים בעולם, אשר "פורצ'ן" העריכו בסך 20.59 מיליארד דולר ב־2025. לתפיסתם, השוק צפוי לצמוח כבר השנה לכ־23.17 מיליארד דולר שווי, ועם קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של 12.53% יגיע לכ־59.58 מיליארד דולר ב־2034.
מי שנוטלת חלק באותה צמיחה היא ישראל, שביולי ובספטמבר 2025 שיגרה לחלל שני לוויינים: דרור 1 ואופק 19. הראשון, ששוגר בעזרת פלקון 9 של ספייס X, הוא לווין התקשורת הלאומי של ישראל, ונועד לתת מענה תקשורתי מתקדם למדינת ישראל, כולל בתחום הביטחון. השיגור השני היה של לוויין תצפית, שנועד לחיזוק יכולת המעקב של ישראל במזה"ת.
