תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ל־30 שנה עומדות על כ־5.27%, ונמצאות בשיא שלא נראה כבר כמעט 2 עשורים. הנתונים החריגים מאיימים על יציבות וול סטריט, ונגרמים בין היתר מהחוב התופח של ממשלת ארה"ב, שחצה את רף ה־40 טריליון דולר, הגירעון השנתי, שנמדד בכמעט 2 טריליון דולר, והאינפלציה הדביקה, שכבר מעל 5 שנים נמצאת מעל היעד העליון של הבנק הפדרלי.
● "הרגשתי שצדים אותו": הסוחרים שהריחו שהקרן של אשנברנר בצרות, ומיהרו לפעול
● מה יעשו מחר המניות הדואליות, ומה צפוי בדוחות הכי חשובים בשווקים?
כל אלו הובילו את משרד האוצר האמריקאי לנקוט בצעד יוצא דופן - רכישה חוזרת של איגרות חוב ממשלתיות לטווח הארוך. בסקירה הכלכלית של בנק הפועלים מסבירים כי "הצעד נועד לאותת לשוק שהאוצר האמריקני סבור שעליית התשואות גבוהה מדי לטעמו, יותר מאשר טכנית ליצור ביקושים גדולים לאג"ח האלו".
לפי הסקירה, הפיתרון של רכישה עצמית "מגדיל את צרכי המימון של האוצר, ויצריך הגדלה של ההנפקות של איגרות חוב קצרות", כלומר כדי לרכוש אג"ח, משרד האוצר צריך להנפיק אג"ח.
בתגובה לצעד של האוצר, התשואות על האג"ח ירדו, לפחות לזמן קצר. ויום לאחר מכן שר האוצר סקוט בסנט כבר אותת שהממשל מוכן ללכת רחוק יותר.
"אנחנו הולכים להגדיל את היקף הרכישה החוזרת", אמר בסנט לרשת CNBC, והבהיר כי הרכישות עשויות לעלות על 4 מיליארד דולר בכל סדרת אג"ח, בהתאם לתנאי השוק.
בסנט טען שהמהלך אינו ניסיון של הממשלה להכתיב לשוק מה צריכות להיות התשואות. מבחינתו, השוק סובל כרגע מנזילות נמוכה ומתגובה מוגזמת לכותרות, בעוד הנתונים הכלכליים עצמם אינם מצדיקים את הרמות שאליהן הגיעו התשואות.
האזהרה של דליו
אך זהו לא הפתרון היחיד המוצע לחוב המאיים של ארה"ב. בפוסט ארוך ומפורט ברשת לינקדין, ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר ואחד המשקיעים הבולטים בעולם, הזהיר כי ארה"ב מתקרבת לנקודה שבה בעיית החוב שלה עלולה להפוך למשבר, אם וושינגטון תמשיך במסלול הנוכחי ולא תצליח לצמצם את הגירעון.
"אני משוכנע שמצבה הפיננסי של הממשלה נמצא בנקודת מפנה", כתב דליו בסוף השבוע. "אם הדבר לא יטופל עכשיו, החובות יצטברו לרמות שלא ניתן יהיה לנהל ללא טראומה גדולה".
בעוד שבסנט לא מכחיש שיש בעיה פיסקלית. הוא אמר כי צוות בממשל בוחן דרכים לצמצם את ההוצאות במאות מיליארדי דולרים וכי הוא צפוי לדון עם ראש משרד הניהול והתקציב, ראסל ווט, בצעדי "קונסולידציה פיסקלית". עם זאת, הוא דחה את הרעיון שעצם חציית רף 40 טריליון הדולר היא נקודת שבר.
"אין שום דבר קסום במספר 40 טריליון", אמר בסנט. "אנחנו יכולים לצמוח החוצה מזה". לדבריו, הדרך להתמודד עם "הר החוב" היא בראש ובראשונה באמצעות צמיחה.
לעומת הנימה השאננה כמעט של בסנט, דליו מודאג. מבחינתו, הזינוק בתשואות, רכישות האג"ח של האוצר והירידה בחשיפה היפנית לשוק האג"ח האמריקאי מתחברים לבעיה אחת: ארצות הברית צברה חוב עצום, ובשלב מסוים צריך למצוא מספיק משקיעים שיהיו מוכנים להמשיך לממן אותו במחיר שהממשלה מסוגלת לשלם.
פתרון בשלושה חלקים
בפוסט, דליו מציג גם פתרונות למצב המורכב. הוא מסביר כי "אם הבעיה לא תטופל עכשיו, החובות יצטברו לרמות שלא ניתן יהיה לנהל אותן ללא זעזוע קשה. חשוב במיוחד שהמהלך הזה יתבצע בזמן שהמערכת עדיין חזקה יחסית, ולא כאשר היא נמצאת במצב של חולשה".
"לפי הניתוח שלי", הוא כותב, "צריך להתמודד עם המצב באמצעות 'פתרון שלושת החלקים ל־3%'.
"המטרה היא להוריד את הגירעון התקציבי ל־3% מהתמ"ג, תוך יצירת איזון בין שלוש הדרכים לצמצום הגירעון: 1. קיצוץ בהוצאות; 2. הגדלת ההכנסות ממסים; ו־3. הורדת שיעורי הריבית".
עם זאת, דליו מדגיש כי "שלושת הצעדים צריכים להתרחש במקביל, כדי למנוע מצב שבו אחד מהם נדרש להיות גדול מדי. אם אחד מהם יהיה גדול מדי, ההתאמה תהיה טראומטית. והשינויים האלה צריכים לנבוע מהתאמות יסודיות ונכונות של הכלכלה, ולא להיכפות באופן מלאכותי. לדוגמה, יהיה רע מאוד אם הפדרל ריזרב יכפה באופן לא טבעי הורדה של שיעורי הריבית".
"על פי התחזיות שלי, קיצוץ בהוצאות והגדלת ההכנסות ממסים, לצד ירידה בשיעורי הריבית, יביאו לכך שתשלומי ריבית יהיו נמוכים בכ־1%-2% מהתמ"ג במהלך העשור הקרוב", מסביר דאליו. "במקביל, הדבר יעודד עלייה בפעילות הכלכלית, שתביא לגידול משמעותי בהכנסות המדינה".
אך עד שזה יקרה, יש לו גם המלצת השקעה, "מומלץ לגוון היטב בין אפיקי נכסים. להחזיק בחשיפת חסר לנכסי חוב כמו אג"ח; ולהחזיק בחשיפת יתר לזהב ומעט ביטקוין. הקצאה של 10%-15% מתיק ההשקעות לזהב עשויה להפחית את רמת הסיכון הכוללת של התיק ואף לשפר את תשואתו".



















