מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' התבטא בתחילת החודש בזכות בחינה של הגדלת המס על אופציות שמקבלים עובדי הייטק כתגמול נוסף על השכר. כעת נודע לגלובס שגורמים בכירים באוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה.
גם בתגובתו הרשמית של משרד האוצר לגלובס נמסר כי מדובר ב"יוזמות היפותטיות שלכאורה הוזכרו מבלי שמוצתה לגביהן עבודת המטה הנדרשת". לאחר שדבריו של אהרונוביץ' עוררו סערה, גורמים באוצר הודו בפנינו שהם בוחנים את הגדלת המס על אופציות לעובדים לצד הפחתת המס על השכר.
● 25% או 50%: כמה מס ישלם מנהל הכספים לשעבר של אפלייד מטיריאלס על מכירת מניות החברה?
● הממשלה לא מחכה: תקציב המדינה ייפרץ כבר בימים הקרובים לרכישת חימושים
עד כמה משמעותי רכיב תגמול זה, ניתן ללמוד מההערכה שלפיה שווי האופציות שמחזיקים עובדי ההייטק בישראל, ושנמצאות "בתוך הכסף", הוערך בסוף השנה שעברה בכ־150 מיליארד שקל. כך לפי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים (לא כולל אופציות של חברות פרטיות). בשוק מספרים שמאז, הסכום אף המשיך לגדול.
כיום, בדרך כלל ניתן לממש את האופציות כ־90 יום לאחר סיום ההעסקה. מומחים הסבירו לגלובס כי לפי פקודת מס הכנסה, כדי ליהנות מהטבת המס, נדרש שהמניות יוחזקו בידי נאמן במשך 24 חודשים ממועד ההקצאה.
מכירה מוקדמת מוציאה את האופציות ממסלול ההטבה וכל הרווח הופך להכנסה מעבודה החייבת במס של עד 50%, ובתוספת ביטוח לאומי ומס בריאות מגיע למס אפקטיבי של עד 62%. זאת, לעומת מס רווחי הון של 25%. התוצאה: המימוש נדחה - וכך גם קופת המדינה נפגעת.
זו הסיבה העיקרית שברשות המסים העלו את האפשרות לשנות את הכללים ולתמרץ מימוש מוקדם. אם נסתמך על מקרי העבר, כמו למשל ברפורמת הרווחים הכלואים, עצם הכוונה להעלות את המס על האופציות בעתיד עשויה להביא לגל מימושים שיתגלגל גם לתוספת מסים נכבדת לקופת המדינה.
הכבדה לא מידתית
גורמים ששוחחו עם גלובס הצביעו על כך שהמיסוי במתכונת הנוכחית "מעוות" משום שלטענתם, מדובר למעשה בתחליף שכר שיש למסות אותו כשכר. בצוות מעריכים שנכון להיום יש מיליארדי שקלים "כלואים" וערכם ממשיך לעלות, אך הם אינם ממומשים.
במצב הקיים, בעת המימוש, המיסוי אינו מדורג כמו המס השולי ואין לו תקרה. "יכול להיות מצב שעובד ירוויח 100 מיליון שקל וישלם מס של 25%", אמר אחד הגורמים לגלובס.
היוזמה שהוזכרה נועדה גם להציע גזרים כמו הפחתת המס על הכנסה מעבודה ומיסוי חלקי של האופציות. אולם, כעת נראה שהיוזמה הזו לא זוכה לקונצנזוס בהנהלת מטה משרד האוצר.
גורמים ששוחחו עם גלובס התנערו מהיוזמה ואחד מהם אף אמר: "הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים", ולדבריהם זה לא אסון שיש הטיית מס בישראל שמיטיבה עם עובדי ההייטק.
הדברים הללו נאמרו על רקע העובדה שההייטק הוא קטר הצמיחה של המשק ואילו הכבדה לא מידתית עליו ועל עובדיו עלולה לפגוע בתוצר, בעידן שבו ישראל משמשת בעיקר כמקור הפיתוח, בעוד שהייצור והמכירה נעשים בחלק גדול מהמקרים בחו"ל, לצד התפתחות ה־AI וגלי הפיטורים בענף.
מגזר ההייטק אחראי לכ־18% מהתמ"ג, לכ־60% מהייצוא, לכשליש מצמיחת התוצר בישראל מאז 2017 ותשלומי מס ההכנסה ממנו מהווים כ־24% מכלל תשלומי המס הישיר בישראל.
מנגד, ברשות המסים אומרים כי מדובר בצעד אפשרי, שנבחן בין מכלול צעדים בתחום המס לקראת חוק ההסדרים הבא, בהם גם צעדים שיקלו את נטל המס על העובדים ויתמרצו את פעילות החברות.
במענה לשאלת גלובס נמסר ממשרד האוצר כי "כל בחינה של צעדי מיסוי אפשריים נעשית ותיעשה תוך מתן משקל גדול לשמירה על סביבה עסקית ומשטר מס תחרותיים אל מול העולם. הדבר נוגע במיוחד לענפים המייצאים לרבות ענף ההייטק. לא נתייחס ליוזמות היפותטיות, שלכאורה הוזכרו מבלי שמוצתה לגביהן עבודת המטה הנדרשת".
התוכניות לעתיד
במשרד האוצר צפויים לבחון לקראת התקציב הבא חוק לתמרוץ רישום חברות הייטק בישראל ולהשלים את החקיקה של הטבות והסדרת מיסוי קרנות השקעה. בנוסף, תצטרך להתקבל החלטה בנוגע להטבות במסגרת חוק האנג'לים שכולל תמריצי מיסוי לעידוד השקעות של יחידים בחברות הזנק ושתוקפו מסתיים בסוף השנה.
החוק אושר בשנת 2022 בתקופת הבחירות הקודמות לאחר שבגלגול קודם שלו היה הוראת שעה משנת 2012. הביקורת על החוק גרסה כי מדובר בהטבה שעולה למדינה מאות מיליונים והיא מיועדת למשקיעים מהמאיון העליון.
ואולם, גם אם המיסוי על האופציות לבסוף יישאר מחוץ למהלכים שיקדם האוצר לקראת תקציב המדינה הבא, הוא בהחלט צפוי לכלול גזירות רבות והעלאת מסים.
התקציב צפוי להיפרץ
כפי שנחשף בגלובס, הממשלה צפויה לקבל השבוע החלטה על פתיחת תקציב המדינה ושריון עשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות לתקציב הביטחון, תוספת שתגיע על תקציבי עתק ששולשו בשנים האחרונות בעקבות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. נוסף לתקציבי הביטחון השוטפים, הממשלה גם תנסה לקבע בנומרטור (תוכנית התקציב התלת־שנתית) את מימוש תוכנית ההתעצמות של הצבא בעלות של כ־400 מיליארד שקל.
הוצאות אלו יחד עם תשלומי הריבית הכבדים של המדינה, שהגיעו בשנה שעברה לכ־40 מיליארד שקל (יותר מתקציב משרד התחבורה, למשל) יחייבו את הגדלת הכנסותיה. גם על כך קיימת מחלוקת בהנהלת המשרד.
לעמדת בכירים באוצר, ניתן להסתמך על ההפתעות החיוביות מגביית מסים, אך אחרים סבורים שמדובר בהפקרות ויש להגדיל את בסיס גביית המס, כדי לא לפגוע בהוצאה האזרחית שנחשבת לנמוכה ביחס למדינות המפותחות.
בין היוזמות שנבחנות הם שינויים מרחיקי לכת בפנסיה וצמצום הטבות המס וכן צמצום הפרשות החובה לפנסיה, מאבק בהון השחור באמצעות חובת הנפקת מספר לחשבונית על כל סכום מאת רשות המסים, צמצום הטבות מס ליישובים ולמגזרים שונים לצד הפחתת הנטל על מיסוי מעבודה וכן בחינה של מערך המיסוי והתמריצים בישראל לנוכח התפתחות ה־AI.
