משרד האוצר ומערכת הביטחון סיכמו על הקמת מערכת פיקוח חדשה לתקציב הביטחון, אך הממונה על התקציבים מתנגד למהלך. כך נודע לגלובס.
ההסכמות, שגובשו בין החשבת הכללית מיכל עבדי בויאנג'ו לבין היועץ הכספי לרמטכ"ל, אל"מ ניר ויינגולד, כוללות הטמעת מערכות בינה מלאכותית ושיקוף מלא ובזמן אמת של התקשרויות מערכת הביטחון מול אגף החשב הכללי. בנוסף, סוכם על קיום הערכות מצב חודשיות משותפות ועל שקיפות מלאה לגבי התחייבויות עתידיות.
● מורים יעברו לאחריות הרשויות המקומיות? המהפכה שמתכנן האוצר למערכת החינוך
● בכירים באוצר: הגדלת המיסוי על ההייטקיסטים, הדבר האחרון שצריך עכשיו
התחייבויות של עשרות מיליארדים
בין משרד האוצר למערכת הביטחון מתנהל ויכוח ממושך על היקף הפיקוח התקציבי. באוצר מוטרדים מכך שמלבד התקציב השוטף, למשרד הביטחון קיים גם "תקציב התקשרויות" המגלגל התחייבויות של עשרות מיליארדי שקלים שנים קדימה.
במרוצת השנים הציב אגף החשב הכללי חשב מטעמו בתוך מערכת הביטחון - כפי שמקובל ביתר המשרדים - שאמור לחתום על אותן התחייבויות. אלא שבפועל, פעמים רבות ההתקשרויות מגיעות אליו כעובדה מוגמרת, ללא יכולת לעצור חריגות תקציביות. ההסדר החדש נועד לשקף לאוצר את התחייבויות מערכת הביטחון לא רק לשנה הקרובה, אלא גם לשנים הבאות.
אף שהמתיחות בנושא מלווה את יחסי הגופים זה שנים, הסוגיה התחדדה במיוחד מאז פרוץ המלחמה, עם האצת קצב ההזמנות והתרחבות חוסר השליטה התקציבית.
חשש משיטת ה"אוברבוקינג"
סוגיה זו עמדה במרכז דיון נרחב בוועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שהגישה את המלצותיה בינואר 2025. בדוח הוועדה הוסבר כי "לחשב הכללי במשרד האוצר יש בקרה מלאה על תהליך ההתקשרות הפרטני, עם צאתו לדרך, אך אין לו ידיעה ובקרה מראש על המסגרת הכוללת של תכנית ההתקשרות המועברת כהנחיות לתכנון ולביצוע מהיועכ"ל לשאר צה"ל, ועל השיקולים בקביעת תוכנית מקדמי המימון (שבעצם קובעים את גובה האוברבוקינג) ועל הסיכונים הנובעים ממנה".
עמדת הרוב בוועדה הייתה כי אין לשנות את שיטת העבודה הקיימת מן היסוד אלא לבצע בה התאמות - ובעיקר קביעת מסגרת רב־שנתית, שבה ההחלטות יישארו בידי היועכ"ל אך ישוקפו לחשב הכללי מראש.
לעומת זאת, דעת המיעוט הדגישה כי היועכ"ל מאפשר לצבא להתקשר בהתחייבויות עתידיות שתזרים המזומנים הנגזר מהן גבוה מתקציב הביטחון המאושר, מתוך הנחה שחלק מההתקשרויות לא ימומשו או יתעכבו (שיטה המכונה "אוברבוקינג"). מכיוון שהחשב הכללי אינו חשוף לנתונים הללו, המליצו בדעת המיעוט לדרוש את אישור החשכ"ל מראש לכל מהלך מסוג זה.
בדעת המיעוט תמכה החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו, שמאז חזרה לתפקיד וכיום מקדמת את מודל הפיקוח מול הצבא. מנגד, בדעת הרוב תמך יועכ"ל לשעבר מהרן פרוזנפר, שמכהן כיום כממונה על התקציבים באוצר.
העימות יתגלגל לפתחה של הממשלה הבאה
בעבר הגדיר פרוזנפר את סוגיית הפיקוח על תקציב הביטחון כנושא "איזוטרי" וטען כי מהלכים קודמים לא הובילו לחיסכון. כעת נראה כי גישתו השתנתה, אך הוא עדיין מתנגד למודל הפיקוח המבוקש. פרוזנפר סבור כיום כי יש להתנהל מול משרד הביטחון בדיוק כמו מול כל משרד ממשלתי אחר ־ מודל השונה לחלוטין הן מהמלצות ועדת נגל והן מההסכמות שגובשו כעת בין החשכ"ל לצבא. במערכת הביטחון מפרשים את עמדתו כניסיון להכפיף ולשלוט בתקציב הצבא, בעוד שבמערכת מעוניינים לשמור על דרגת עצמאות שאינה קיימת במשרדים אחרים.
העימות בין אגף התקציבים למערכת הביטחון בסוגיית הבקרה יתגלגל ככל הנראה לפתחה של הממשלה הבאה. היא זו שתצטרך להכריע בשאלה רחבה בהרבה והיא מהו ה"ניו נורמל" של תקציב הביטחון השוטף, שעמד לפני המלחמה על כ־60 מיליארד שקל וכמעט שולש במהלך שנות הלחימה.
