1 השבוע, בעומק של 503 מטרים מתחת לפני הים, מול חופי תל אביב, אותרו שרידיה השלמים של אוניית אלטלנה - כמעט שמונה עשורים לאחר שטבעה. משלחת שיצאה ביוזמת משרד המורשת ובניהול האגף למיפוי ימי חתמה חיפוש שנמשך שנים, ומצאה את מה שרבים חשבו שאבד לחלוטין. התגלית מחזירה לשיח הציבורי אחד הפרקים הרגישים ביותר בתולדות המדינה.
● חוזרים לאבי רואד: איך הופכת חתיכת אספלט למקום עלייה לרגל?
● מהקולנוע ועד לרשתות: "תן לאדם מסכה והוא יגיד לך את האמת"
2 "אלטלנה", "נדנדה" באיטלקית, היה שם העט של זאב ז'בוטינסקי, הסופר והמנהיג הציוני. הספינה עצמה הייתה במקור נחתת טנקים אמריקאית שרכש האצ"ל בקיץ 1947 ונועדה להביא עולים מאירופה לישראל. זאת, עד שהוחלט להשתמש בה גם כאוניית נשק. הגעתה לישראל תוכננה ל-15 במאי 1948, יום הקמת המדינה, אך עיכובים ברכישת הנשק דחו את ההפלגה מצרפת עד ל־11 ביוני. העיכוב יתברר כגורלי, כי בינתיים השתנתה המציאות בארץ: ב־1 ביוני נחתם הסכם על פירוק האצ"ל ושילובו בצה"ל.
כך הגיעה הספינה, עם כ־930 עולים על סיפונה, רובם ניצולי שואה, וציוד צבאי ורפואי רב, אל מדינה עצמאית טרייה עם צבא סדיר משלה. ב־20 ביוני היא עגנה בחשאי בכפר ויתקין, במטרה לפרוק את המטען, אך דבר הגעתה נודע לגופי תקשורת כמו רויטרס ו-BBC. הממשלה החליטה לרכז כוח גדול שירתיע את אנשי האצ"ל מלקיחת הנשק וימנע קרב. חילופי אש דחקו את אלטלנה דרומה, לחופי תל אביב. שם, ב־22 ביוני 1948, הספינה נפגעה מפגז ארטילריה, עלתה באש וטבעה. בעימות נהרגו 16 אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל.
3 מה שמעניין בסיפור האלטלנה לא נעצר במה שקרה על הסיפון, אלא בכמה מהר הפרשה הפכה לאבן דרך בתרבות של מדינה שהייתה אז בחיתוליה. כבר ב־5 ביולי 1948, פחות משבועיים אחרי הטביעה, כתב צבי דוד קירש שיר שנקרא "אלטלנה".
השיר, שכיכב לאורך השנים בטקסי זיכרון, מתאר את המסע הארוך שקדם להפלגה, ואת התדהמה מהאש שפגשו אלה שראו עצמם נאמנים למדינה: "וְאַף אַלְטָלֵנָה נִטְבְּעָה/ זִקְפוּ רָאשֵׁיכֶם חַיָּלִים/ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה/ לָעַד נִשָּׁאֵר נֶאֱמָנִים. זו לא רק תעודת זהות היסטורית - זו עדות לכך שהצורך לספר את הסיפור היה כמעט מיידי, עוד לפני שהגלים שככו.
גם נתן אלתרמן מיהר להגיב ולפרסם בזמן אמת שיר על הפרשה, בעיתון דבר ב"טור השביעי" שלו. השיר "אהבת ישראל ושריפת הנשק" נפתח במילים: "יעֲמֹד נָא הָעָם לְלֹא נִיעַ עַפְעָף וְיֵדַע לְמַרְאֵה הַּׂשרֵפָה הַעֹומֶמֶת / כִי הַּנֶֹשֶק הַזֶּה לֹא לַהֶבֶל נִשֹרַף... הּוא מִּלֵא שֵרּותֹו לָאֻמָּה הַּלֹוחֶמֶת!". בשיר הביע המשורר עמדה מורכבת: מצד אחד זעקה על השבר שהביא לתקרית, ומצד שני הצדקת מונופול הנשק של צה"ל כדי להישמר מפני מלחמת אזרחים כוללת.
4 אלטלנה קיבלה נוכחות של ממש בנוף הישראלי. יש רחובות על שמה בשלל ערים, שתי אנדרטאות מרכזיות - אחת של דן רפפורט בחוף בוגרשוב בתל אביב, ואחת על הטיילת, מול המקום שבו טבעה הספינה. ב-2016 נחנכה אנדרטה נוספת בבית הקברות נחלת יצחק, בצמוד לישנה. צורתה כצורת ספינה שוקעת ועליה מתנוססת אמרתו של מנחם בגין, מפקד האצ"ל שהיה על הסיפון בעת הטביעה: "מלחמת אחים לעולם לא".
5 גם בקולנוע ובטלוויזיה חזרו שוב ושוב לסיפור. אלה כוללים מיני־סדרה בשם "אלטלנה" שביים אלי כהן שודרה ב־2008, ששילבה עדויות אמיתיות לצד עיבוד אמנותי. סרט תיעודי שיצרה בשנת 1994 אילנה צור כלל עדות מטלטלת של יצחק רבין, שפיקד על כוחות צה"ל באירוע. בהמשך הייתה עדותו למוקד של ויכוח עז לגבי קבלת ההחלטות וניהול המצב בשטח.
ב-2015 קטעים מהסרט נערכו באתר הנצחה ממלכתי, בצורה מגמתית ועם כיתוב שייחס לרבין אחריות ל"טבח אלטלנה". במאית הסרט התקוממה, התערבה ודרשה ממשרד ראש הממשלה הבהרות.
לאירועי הזיכרון המתקיימים בכל שנה בחודש יוני בבית הקברות בנחלת יצחק, מוזמן הציבור לטקס לזכר "הנרצחים על ידי קין". השימוש בשם "קין", שהרג את הבל אחיו, ככינוי לדוד בן-גוריון.
6ביום הזיכרון להטבעת אלטלנה 1980, ביקש בגין, אז ראש הממשלה ושר הביטחון, מחילה "בשם חיילי צה"ל".
עשרות שנים לאחר מכן, בטקס האזכרה לאלטלנה בקיץ 2011, אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי "ממרחק השנים הפקודה לפתוח באש על הספינה, ולא להידבר עם מפקדיה, הייתה נמהרת ולא אחראית".
במשך השנים חוזרת שוב ושוב אלטלנה בשיח הציבורי בפולמוס הנפיץ על השבר שבין הימין לשמאל בישראל. אלטלנה הפכה לסמל כי היא נוגעת בשאלה שלא נעלמת: מה קורה כשקבוצות שרוצות את אותו הדבר - מדינה חזקה, בטוחה, ריבונית - לא מוצאות את הדרך להגיע לשם יחד, ומאבדות שליטה על המצב עד שהוא מתלקח.
אולי זה הלקח המרכזי שהפרשה מותירה. כמה שביר הגבול בין מחלוקת לגיטימית לבין קרע שאי אפשר לתקן, וכמה חשוב, גם כשהעמדות שונות בתכלית, לשמור על ערוץ שמונע מהוויכוח להשאיר אחריו רק אדמה חרוכה.
