גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

הרחק מעיני הציבור: כך העיריות מעצבות את מערכת החינוך בישראל

אף שלעתים קרובות הוא חומק מתחת לרדאר, השלטון המקומי הוא אחד השחקנים החשובים ביותר במערכת החינוך ● העיריות מוציאות אלפי שקלים על כל תלמיד, אבל הן פחות אקטיביות כשהן צריכות להבין לאן בדיוק הכסף הולך ● וגם: איך קרה שדווקא עיר קטנה ומפתיעה תפסה את המקום הראשון בדירוג ההשקעה בחינוך?

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

בכל פתיחת שנת לימודים חוזרות אותן שאלות מוכרות: האם יש מספיק כיתות, מורים, סייעות וכספים. אלא שמתחת לשיח הארצי על תקציב החינוך מסתתר סיפור מקומי מאוד: כמה מוסיפה כל עירייה מכיסה, ומה היא עושה עם האחריות הזו.

מורים יעברו לאחריות הרשויות המקומיות? המהפכה שמתכנן האוצר למערכת החינוך
חשבנו שרמת התלמידים בארץ בעייתית, עכשיו בואו נדבר על המורים
מה המאבק על פתיחת קפה בסמטה מלמד על תפקיד הרשות המקומית?

כפי שנראה בהמשך, המספרים מעידים שמערכות חינוך יכולות לקום וליפול על המשאבים שיש לרשות המקומית שבתוכה הן נמצאות. התקציבים של הרשויות משפיעים על מספר שעות ההוראה שתלמידים יהיו זכאים להן, מגמות הלימוד שנפתחות ואפילו שיפוץ מבנים.

אלא שהנתונים חושפים פערים אסטרונומיים בין הרשויות - באופן שאולי יחייב את מערכת החינוך לחשב מסלול מחדש בנוגע למנגנוני הקצאת הכספים. במה הדברים אמורים?

פער של פי 75 בין הערים

נקודת המוצא היא היקף ההשקעה של רשות מקומית בחינוך. את זה אפשר לגזור מסך ההוצאות של הרשות על חינוך וממספר התלמידים בה.

ב־82 הערים שנבדקו, בשנת 2024 עמדה ההשקעה הממוצעת על כ־4,282 שקל ללומד. אבל מסתתר כאן פער חריף: נשר מובילה עם כמעט 11 אלף שקלים שקל לתלמיד, אך ברהט מדובר ב־144 שקל בלבד - פער של פי 75.

לפערים הללו בדיוק נכנסו בסדרת מחקרים ד"ר רות מעודד ופרופ' איריס בן־דוד הדר מאוניברסיטת בר־אילן. לדבריהן, הממצאים מובילים לתובנה שהביזור הפיסקלי בחינוך מעמיק בפועל את אי־השוויון החברתי במקום לצמצם אותו. במקום לאפשר גמישות והתאמה יעילה לצרכים המקומיים, השיטה הנוכחית מעניקה יתרון מובנה לילדים הגדלים ברשויות עשירות, ומנציחה פערים מצטברים.

מעודד ובן־דוד הדר ממליצות על עיצוב מחדש של נוסחאות התקצוב של הממשלה המרכזית, כך שיתחשבו יותר במצב הסוציו־אקונומי ובייצוג המגזרי של הרשות, ובכך יפצו על פערי המשאבים ויבטיחו חינוך שוויוני ואיכותי לכלל התלמידים בישראל.

מוהנא פארס - לשעבר סמנכ"ל חינוך טכנולוגי במשרד החינוך ומוביל התוכנית חמש פי שניים, וכיום חבר צוות חינוך בפנימה - מציע דרך לביזור נכון של הסמכויות. הוא אומר כי "כיום המערכת מנוהלת באופן מאוד ריכוזי, וישראל נמצאת במקום גבוה בפערים בחינוך במדד ג'יני. 'ממערכת לחינוך' שמציעה תנועת פנימה, היא תוכנית לביזור אחראי המהווה מפתח לצמצום פערים. רשויות חלשות יקבלו יותר תקציב. ימדדו באופן רציף ויקבלו מענים ניהוליים מותאמים לרשות, לצד שיפור יכולות ניהוליות".

"לצד זאת", הוא ממשיך, "נדרש מעבר לשיטת תקצוב שיקלית (במקום שעות שבועיות כפי שנהוג כיום) באופן שיאפשר למנהלים גמישות בבחירת מענים מותאמים לתלמידים. מדידה והערכה סדורה על ידי המדינה תאפשר עמידה בסטנדרטים לאומיים לצד בקרה על צמצום הפערים וסיוע לרשויות הזקוקות לכך. במקרים חריגים הסמכות תילקח מידי הרשות המקומית, במידה ולא תעמוד ביעדים, ותנוהל על ידי מומחים".

מי מפקח על הכספים?

אבל כסף הוא רק צד אחד של הסיפור. כדי להבין מה קורה אחרי שהרשות מקצה תקציב לחינוך, בדקנו גם את איכות הבקרה והפיקוח העירוניים: ועדות החינוך שאמורות ליזום, לתכנן, לעקוב אחר ביצוע ולייעץ למועצת העיר. את המחקר ועיבוד הנתונים ביצעו בתנועת פנימה עוזרת המחקר שירה גואטה־ענבר - ומנהל תחום הדמוקרטיה המקומית, עדן מלכיאל.

הבדיקה התבססה על 26 פרוטוקולים של ועדות חינוך בשמונה רשויות - חדרה, אשדוד, רעננה, חיפה, הרצליה, נס־ציונה, ירושלים ורהט - ממאי 2025 ועד יולי 2026. המדגם כלל רשויות גדולות ובינוניות, ממחוזות שונים וברמות חברתיות־כלכליות מגוונות.

הבדיקה מעלה כי נוכחות בעלי תפקידים ונציגי ציבור לא בהכרח מתורגמת להשפעה ממשית על הדיון. ב־88% מהפרוטוקולים הישיבה נוהלה בידי ראש הרשות או ממלא מקומו, אך בשש מתוך שמונה הרשויות לא נמצא אף פרוטוקול שבו תועד ציטוט של נציג ציבור. גם כאשר הורים או תלמידים מופיעים ברשימת המשתתפים, קולם לא תמיד מגיע אל גוף הדיון עצמו.

גם אופי הדיונים מצביע על פער בין עצם קיומה של ועדת חינוך לבין עבודת פיקוח פעילה. ב־42% מהפרוטוקולים התוכן רוכז בקול יחיד או בכמה דוברים בודדים, במתכונת של דיווח כמעט חד־כיווני. מנגד, כאשר כן התקיים דיאלוג ממשי, הוא נטה להיות ביקורתי ומעשי יותר, וכלל שאלות, הסתייגויות ולעתים גם אתגור של הדרג המקצועי.

החולשה הבולטת ביותר נמצאה בשלב ההמשך: כמעט לא נמצא תיעוד לכך שהדיונים תורגמו להחלטות, מעקב או ייעוץ למועצת העיר. אף אחד מ־26 הפרוטוקולים שנבדקו לא תיעד העברת החלטה למליאת המועצה, וב־92% מהם לא נמצא תהליך החלטה ברור כלל. כלומר, גם כשמתקיים דיון מהותי, לא תמיד ברור כמה הוא משפיע על מדיניות החינוך העירונית.

ברקע הדיונים הופיעו שוב ושוב נושאים שמעסיקים את מערכת החינוך המקומית בתקופה הנוכחית: היערכות לשנת הלימודים, שגרה וחירום על רקע המלחמה, רישום, חינוך מיוחד וטכנולוגיה. אלא שהממצא המרכזי נותר בעינו: ועדות החינוך עוסקות בנושאים חשובים, אך לעיתים קרובות הן מתועדות יותר כזירת דיווח מאשר כמנגנון פיקוח, תכנון והשפעה.

התובנות של פנימה

הפער המרכזי אינו תלוי באיכות הדיון. גם כשהדיון היה מהותי או ביקורתי, כמעט לא נמצא תיעוד לכך שהוועדות תרגמו אותו להחלטות רשמיות או להעברה למועצת העיר.

נוכחות וקול הם שני דברים נפרדים. ברבים מהמקרים נציגי ציבור הופיעו ברשימת המשתתפים, אך לא צוטטו בגוף הדיון. כלומר, עצם הנוכחות אינה מבטיחה השפעה.

כשוועדה מדברת, היא לרוב לא רק מהנהנת. כשהתקיים דיאלוג ממשי, הוא נטה לכלול שאלות ואתגור. הבעיה היא שדיון כזה אינו מתקיים מספיק.

תוכן מהותי מתואם עם שיח ביקורתי, לא עם שקט. הפרוטוקולים העשירים יותר בתוכן חינוכי היו בדרך כלל גם אלה שבהם נשמעו שאלות, מחלוקות או אתגור של הדרג המקצועי.

הפונקציות שנעדרות ביותר הן דווקא אלה שהחוק מדגיש. תכנון ודיווח מופיעים בפרוטוקולים, אך אישור מועצה, מעקב ביצוע וייעוץ פורמלי כמעט שאינם מתועדים.

מגבלת התיעוד היא חלק מהממצא. כשפרוטוקול אינו מתעד מי אמר מה, קשה לדעת אם הציבור לא דיבר - או שקולו פשוט לא נכנס למסמך. בשני המקרים, הפיקוח נפגע.

עוד כתבות

ב.מ.וו IX3 50 / צילום: יח''צ

ב.מ.וו IX3 50: חבילה נאה עם מבט קדימה

הקרוס־אובר החשמלי החדש של ב.מ.וו מציג עיצוב יוצא דופן, מערכת הנעה פורצת דרך וטווח נסיעה לא שגרתי ● הנדסת האנוש דורשת הסתגלות, אבל כפיצוי מקבלים מוצר מגובש היטב עם ביצועים רציניים

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"יש לנו עוד עבודה": יו"ר הפד מודאג מהאינפלציה, ושמר על שתיקה בנושא שהכי מטריד את השוק

יו"ר הפד קווין וורש נאם בכנס הנגידים השנתי בג'קסון הול כשעל כתפיו לחץ גובר: האינפלציה עדיין עיקשת, תשואות האג"ח הארוכות מטפסות, וממשל טראמפ מבקש להקל את נטל החוב ● בשווקים ממתינים בדריכות לכל איתות, שכן הקלה מצד הפד עשויה לסייע לממשל - אך גם לעורר חשש שהבנק המרכזי מתגמש מולו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; קמטק וטאואר ירדו, אאורה זינקה בחדות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● שופרסל נפלה זה היום השני ברציפות בעקבות הדוחות החלשים שפרסמה ● אאורה זינקה אחרי הדוחות, קווליטאו איבדה גובה ● אנבידיה הוסיפה לערכה אמש מעל 400 מיליארד דולר בשווי שוק, ומשכה כלפי מעלה את וול סטריט ● דריכות לקראת נאומו של יו"ר הפד קווין וורש בכנס השנתי של הבנק המרכזי בג'קסון הול, שצפוי להשפיע על הסנטימנט בשווקים

איסלנד / צילום: Shutterstock

400 אלף איש יכריעו היום על עצמאותם

על רקע איומי טראמפ על הצורך האמריקאי בשליטה באזור הארקטי וההצהרות החוזרות שלו לגבי כוונות סיפוח אמריקאיות לגרינלנד השכנה, תושבי איסלנד ילכו לקלפיות היום (שבת) למשאל עם שיכריע אם לפתוח מחדש בשיחות ההצטרפות לאיחוד האירופי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ הכריז על "עסקת הנפט הגדולה בהיסטוריה"

לדברי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, חברות אמריקאיות יקבלו שליטה ברוב פרויקטי הנפט בוונצואלה, שבהם עתודות של יותר מ־65 מיליארד חביות

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: הגרלת המגרשים נדחתה, אדם טבע ודין מתנגדת למחיקת העתירה

ביהמ"ש קבע כי בשלב זה אין לקדם את הגרלת המתחמים לחלוקת הזכויות בין בעלי הקרקעות בשדה דב, זאת לאחר שחלק מבעלי הזכויות ביקשו להמתין עד להתבהרות היקף הזיהום בקרקע ● בתוך כך, אדם טבע ודין מתנגדת למחיקת העתירה בנושא זיהום הקרקעות בשדה דב, למרות המלצת בג"ץ

מדפי מוצרים בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

עסקת סוגת כמשל: "דאטה זו בוננזה שיכולה לדחוף מתחרים החוצה"

בשנים האחרונות נכנסה סוגיה נוספת לתמונה כשבאים לבחון עסקת מיזוג: מי מחזיק במידע על הלקוחות ● דוגמה בולטת היא המיזוג בין סוגת לספקית המידע סטורנקסט שנפלה בגלל החשש שהגישה למידע תפגע בתחרות ● טובי האריס, ראש מחלקת השווקים ברשות התחרות, מסבירה בראיון לגלובס מדוע דאטה הפך למרכיב קריטי כשבאים לאשר עסקת מיזוג: "זה הנפט והזהב של הכלכלה החדשה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נאום ניצי של יו"ר הפד הקפיץ את התשואות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● בעקבות נאום יו"ר הפד: וול סטריט מתמחרת סיכוי גובר להעלאת ריבית בספטמבר ● מארוול ירדה בחדות אחרי הדוחות, גם מניות השבבים הישראליות, נובה, קמטק וטאואר ירדו בחדות ● פייפאל צנחה לאחר שטרייפ ואדוונט נסוגו מרכישתה ● גאפ זינקה לאחר שמינתה מנכ"ל חדש ל-Old Navy ● שברון והליברטון בדרך לעסקאות נפט בוונצואלה

ארדואן, א–שרע ושיח' מחמוד / צילום: ap, Khalil Hamra, Alastair Grant, Hussein Malla

ישראל וארדואן במסלול התנגשות. לא רק בסוריה

המתיחות מול אנקרה גוברת על רקע חזונו של הנשיא ארדואן להפוך אותה לאימפריה השולטת באזור ● התקיפות של ישראל בסוריה נועדו למנוע התבססות טורקית בה, אלא שהרוחות מתלהטות בשתי זירות נוספות ● גלובס צולל לחזיתות שבהן צה"ל עלול למצוא עצמו מול הצבא השני בגודלו בברית נאט"ו

האדלסטון ובר. חקלאים מרחבי ארה''ב מתקשרים אליהן כדי לבקש עצות / צילום: WSJ

האם והבת מהכפר שסירבו ל-26 מיליון דולר ממרכז נתונים ל-AI

אם ובתה מקנטקי דחו הצעה לרכישת הקרקע החקלאית שלהן, הזדמנות שיכלה לשנות את חייהן ● הדרמה שהתפתחה בעקבות הסירוב פילגה את העיירה

תקיפת מתחמי מחבלים בעזה (ארכיון) / צילום: ap, Yousef Al Zanoun

בעזה מדווחים: הרוג וכמה פצועים בתקיפת כטב"ם ישראלי במערב דיר אל-בלח, מרכז הרצועה

גורמי מודיעין והשב"כ מזהים בימים האחרונים נכונות גוברת של ארגון הטרור חמאס לחיכוך עם ישראל ● דובר צה"ל: בצפון רצועת עזה חוסלו שני מחבלי חמאס, בהם מפקד פלגת נוח'בה וצלף בזרוע הצבאית של הארגון ● שגריר ארה"ב בישראל על האירועים בקוסרה: "הצהרות חשובות של רה"מ, שר החוץ והצבא, אבל צריך צריך פעולה נחרצת שתגבה את ההצהרות שלהם" ● עדכונים שוטפים

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

השיטה שהופכת את שוק ההון למדפסת כסף - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דוחות חמשת בתי ההשקעות הנסחרים מגלים כיצד כל שקל שמזרים ציבור החוסכים מתגלגל כמעט ישירות לשורה התחתונה ● מנהל ההשקעות איתי ליפקוביץ' מזהה הזדמנויות דווקא כשהפסימיות כבר מגולמת במחירים, וההיסטוריה של וול סטריט מלמדת: הימים הטובים ביותר בשוק מגיעים בדיוק כשלא מצפים להם ● בסיטי מעריכים כי לא צפויה הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה של בנק ישראל ● וגם: מדוע המניות שהיו לפני רגע הלהיט של הבורסה צונחות בעשרות אחוזים

סן פרנסיסקו. קצב הבנייה החדשה נמוך מאשר בערי חוף אחרות / צילום: Shutterstock

המרוץ הקשוח לשכירת דירה בסן פרנסיסקו עולה הילוך

היצע הדיור המצומצם מתנגש במשכורות הגבוהות בענף הבינה המלאכותית: "בסדר, נשלם 10,000 דולר"

קיבלתם סכום גדול? המהלך שיחסוך לכם עשרות אלפי שקלים במס

סיום עבודה מלווה לעיתים בקבלת מענק פרישה או סכום כסף גדול מסיבות אלו ואחרות ● לכאורה מדובר בכסף שחייב במס של עד 50%, אך בתנאים מסוימים תוכלו לחסוך עשרות אלפי שקלים בנטו ● כך עובדת השיטה של "פריסת מס" ● מומחי פרישה עונים על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

מדד KOSPI מוקרן על בורסת טוקיו / צילום: ap

שוק המניות המטורף בעולם הפך למסע אימים

קריסה הדרגתית במדד קוספי של דרום קוריאה מחקה 2.5 טריליון דולר משווי השוק והותירה משקיעים שהימרו על תנופת הבינה המלאכותית עם הפסדים כבדים

השבוע המוזר של הסקרים: איך ייתכן שגם הקואליציה וגם האופוזיציה נחלשות?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: וינטר משיק מפלגה, ואלה לא בהכרח חדשות טובות לגוש שלו

כמה דמי הבראה תקבלו?

למעלה מ-2 מיליון שכירים יקבלו החודש הפתעה בתלוש השכר

צו הרחבה שנחתם בשבוע שעבר מעלה את דמי ההבראה לעובדי המגזר הפרטי ב-8% ● מי שכבר קיבלו דמי הבראה לשנת 2026, עשויים להיות זכאים להשלמה רטרואקטיבית

רוסטביף בקפה קשת / צילום: עדי דר

על חוף הים בהרצליה מצאנו מנה שסיפקה לנו את אחד הביסים הטובים של הקיץ

דרינקים ואוכל טעים מול הים כשהשקיעה עדיין מאוחרת, סדנת סאונד הילינג במים, מרוץ בין הכרמים וקטיף פטל רגע לפני סוף העונה ● ארבע הצעות בהזדמנות אחרונה לקיץ

פרופ' חיים סומפולינסקי / צילום: Kris Knipp - Harvard

לפיזיקאי שהפך לחוקר מוח מוביל יש חדשות רעות בשבילכם: אין דבר כזה רצון חופשי

פרופ' חיים סומפולינסקי, שזכה לאחרונה בפרס דיראק היוקרתי, הוא מהראשונים בעולם שחיברו בין פיזיקה, רשתות נוירונים ממוחשבות וחקר המוח האנושי ● כעת הוא משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין זיכרון, תודעה ואקראיות ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה מוסר וערכים הם חלק מהפיזיקה שלנו, ומדבר על הקשר בין הבית החרדי והמדעי שבו גדל לעיסוק שלו בשאלות הגדולות של הקיום

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

כשמדובר בפרויקט הכי חשוב, יקר ומסובך בתולדות המדינה, שכר של 52 אלף שקל כנראה לא מספיק

השבוע הודיעה נת"ע כי נמתין יותר משנתיים לחפירות המטרו. הסיבה, שאיש לא ימהר להודות בה, היא שאי אפשר להתחיל לחפור לפני הבחירות לעיריות בסוף 2028 ● הדירוג הממשלתי של החברה, שמגביל בין היתר את שכר עובדיה, מעיד שמקבלי ההחלטות מזלזלים במשימה