ב-6 באוגוסט הלכה לעולמה העיתונאית הוותיקה עליזה ולך בגיל 79. ולך נמצאה מתה בדירתה שברחוב שינקין בתל אביב. לאחר מותה החלה שרשרת אירועים שנראית כמעט בלתי נתפסת: דירתה נפרצה, כרטיס האשראי שלה נגנב ונעשה בו שימוש, צ'קים שלה זויפו, מכוניתה נגנבה מחניון ביתה ונמכרה פעמיים ועבריינים שזהותם לא ידועה ניסו להשתלט על דירתה השווה מיליוני שקלים. חלק מהאירועים התאפשרו בשל עיכוב בעדכון המערכות הממשלתיות על פטירתה.
● תבעה לקבל החזר דמי שכירות בזמן שיפוץ, וחויבה ב-400 אלף שקל
● הבעלים לקחו 2 מיליון שקל מכספי החברה, ורשות ניירות ערך צפויה להתערב
ולך נולדה בינואר 1947 בלודז' שבפולין והגיעה בשנת 1952 כילדה קטנה לארץ. אביה נפטר כשהייתה ילדה והיא גדלה עם אמה קלרה בצפון תל אביב. ולך הייתה כתבת פוליטית מוערכת בעיתון "דבר" ושליחת העיתון לוושינגטון. היא התגוררה בשינקין פינת אחד העם בתל אביב מול קפה תמר המיתולוגי והייתה בין יושביו הקבועים, עד שנסגר בשנת 2015.
בית הקפה היה מוסד תרבותי, שבו חברי מערכת דבר, שישבה בהמשך הרחוב (בפינת שינקין-מלצ'ט), נהגו לקיים ישיבות מערכת. לאחר סגירת העיתון בשנת 1996, היא עסקה בעריכת ספרים. היא לא נישאה ולא היו לה ילדים.
מצג השווא
הכול התחיל כששכנים דיווחו בימים לאחר שנמצאה גופתה כי הדירה נפרצה. ביום ההלוויה הגיע איש הלבוש באפוד של זק"א ותלה מודעות אבל פיקטיביות, שבהן נכתב כי למנוחה יש דודה היושבת שבעה בדירה. לפי החשד, המטרה הייתה ליצור מצג, שלפיו יש אדם המתגורר בדירה ולקבל דריסת רגל בנכס. כשנשאל האיש על ידי השכנים מיהו, הוא השיב ששלח אותו אדם שהציג עצמו מטעם המשפחה.
בהמשך נגנבו 15 אלף שקלים באמצעות כרטיס אשראי שנגנב מביתה ונמשכו עשרות אלפי שקלים באמצעות צ'קים, שעליהם זויפה חתימתה. גם מכשיר הטלפון הנייד לא אותר בדירה. בנוסף, רכבה של ולך נגנב מהחנייה, נמכר פעמיים בתוך יומיים ונתפס על ידי המשטרה. העברת הבעלות נעשתה באופן מקוון דרך האזור האישי הממשלתי הדורש לדעת את הסיסמא.
ניסיון נוסף להגיע לדירה בוצע על ידי שני חשודים שהגיעו לדירה והתעסקו עם המנעול, אך לא הצליחו להיכנס. המשטרה הוזעקה, אך החשודים הצליחו להימלט. בינתיים, הבנק החזיר לחשבון המנוחה את 15 אלף השקלים שנגנבו ממנה.
ולך ערכה צוואה בשנת 2014 בפני עו"ד יורם מושקט, חבר ילדות קרוב שלה. השניים למדו בתיכון התל אביבי אליאנס בצפון תל אביב והיו המחזור השלישי בבית הספר. על פי הצוואה, ולך הורישה את רכושה להקדש שייקרא "ול"ך- ואהבת לרעך כמוך". ממנו יופנו תרומות בין השאר למרכז רבין, לעמותת אלו"ט המתמחה באוטיזם וכן לעמותות העוסקות בקידום בני נוער וצעירים. ולך מינתה את מושקט למנהל העיזבון. יש לציין כי מושקט משמש כיועץ המשפטי של גלובס.
"רק למחרת ההלוויה, קיבלנו את המפתחות לדירה מהשכנה", סיפר עו"ד מושקט. "נתתי עדות במשטרה לאחר הפריצה. כשנכנסתי לדירה גיליתי שהדירה הפוכה לחלוטין. בדיעבד נראה שגנבו כרטיס אשראי, פנקס צ'קים, מפתח המכונית, רישיונות ותעודת הזהות שלה".
עם היוודע דבר הפריצה, מושקט החל לפעול להחלפת המנעולים בדירה והתקנת מצלמות בדירה. ביומיים הראשונים אף שכר מאבטח כדי לוודא שאותם עבריינים לא משתלטים על הדירה. הוא פנה לבית משפט שימנה אותו למנהל העיזבון בהתאם לצוואה והגיש למשטרת לב תל אביב תלונות, שכללו צילומים שונים של חשודים בפריצה.
המשטרה הוציאה צו שימנע את מכירת הבעלות בדירה כך שנרשמה הערת אזהרה במרשם המקרקעין. לדברי מושקט המשטרה פעלה מהר. "לזכותה של המשטרה יש לזקוף את תפיסת המכונית שנגנבה במהרה, עזרה במינוי מהיר שלי כמנהל עיזבון, עזרה בהוצאת צו מניעה על איסור עסקאות בדירה וקשר ישיר עם מפלג הונאה". מהמשטרה נמסר כי החקירה נמשכת.
העיכוב שהוביל למחדל
אחד הכשלים שאפשרו את ההתנהלות בנוגע לרכושה היה היעדר הדיווח במרשם האוכלוסין על הפטירה. לפחות 8 ימים לאחר שנקברה, עדיין לא נרשם במשרד הפנים כי היא נפטרה וככל הנראה, נכון ליום הפרסום טרם דווח על פטירתה במשרד הפנים המקושר למשרדי ממשלה נוספים. על פי גורם במשרד הפנים, פרק זמן של שבועיים-שלושה הוא פרק זמן סטנדרטי לדיווח.
העיכוב בדיווח על מותה אפשר את מכירת הרכב במרמה על ידי הגנב. משרד התחבורה לא קיבל דיווח על פטירתה וכך התאפשרה העברת הבעלות שנעשתה באופן מקוון.
הסיפור לא הסתיים בתפיסת הרכב. כעת ניצבת השאלה המשפטית האם הרוכש שקנה את הרכב, ככל הידוע בתום לב, יוכל ליהנות מהגנת "תקנת השוק". חוק המכר קובע כי בתנאים מסוימים, רוכש נכס שנמכר במהלך העסקים הרגיל על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו, עשוי לרכוש בעלות בנכס גם אם המוכר לא היה בעליו ובלבד שפעל בתום לב ובתמורה. מנהל העיזבון הגיש בקשה לבית המשפט להשיב לו את הרכב שנתפס על ידי המשטרה וטרם התקבלה החלטה.
"תאבת תרבות וידע"
ולך נקברה בקריית שאול, שם קבורה גם אמה. את ההלוויה ארגנה חברתה הטובה, העיתונאית טלי ליפקין שחק, והשתתפו בה חבריה דליה רבין, שמעון שבס, ניבה לניר, אמיר אורן, ענת סרגוסטי, מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו, איש העסקים מיקי פדרמן ונוספים. על מצבתה ייכתב: "עליזה ולך בת אדם, עיתונאית ועורכת, תאבת תרבות וידע. חברה אהובה".
"עליזה הייתה בקיאה בזירה הציבורית, זו הפוליטית וזו התרבותית, זו הישראלית וזו הבינלאומית אבל הייתה אדם מאוד פרטי", סיפרה ליפקין שחק. מושקט ספד בהלוויה לחברתו: "לא היינו שם כשהשבת נפשך לבורא. לא היינו שם כששכבת בבדידותך ואולי ציפית שנתקשר או שנבקר או שננחם ונחבק או ננשק. עכשיו, כבר אי אפשר ואנחנו מרגישים לבד ושיכולנו יותר".
התופעה של ניסיון להשתלט על רכושו של אדם ערירי, לעיתים קרובות קשיש או מי שאין לו מערך תמיכה משפחתי קרוב, היא תופעה כאובה ומוכרת. יש לציין כי הנוהג של דיווח מאוחר על ידי הרשויות פועל לטובת העבריינים וראוי כי ייעשה בדק בית לזירוז העברת המידע מחברה קדישא ומשרד הבריאות אל משרד הפנים, אליו מקושרים הבנקים ומשרדי הממשלה השונים.
אחת הדרכים היא עריכת צוואה ומינוי מנהל עיזבון כדי למנוע טענות עתידיות על "השפעה בלתי הוגנת" או חוסר כשירות. בנוסף, מומלץ לצרף לצוואה חוות דעת רפואית שנערכה באותו היום המעידה כי המצווה צלול לחלוטין. כמו כן, עורכי דין ממליצים להפקיד את הצוואה ברשם הירושות כדי למנוע מצב, שבו גורם אינטרסנטי יעלים את הצוואה האמיתית ויציג צוואה מזויפת.
ממשרד האפוטרופוס נמסר כי "כדי להימנע ממקרים מעין אלו, אנו ממליצים לציבור להפקיד את צוואתם אצל רשם הירושה עוד בחייהם. הפקדת צוואה מבטיחה כי הצוואה תאותר מהר ומסייעת בצמצום הסיכון לניסיונות השתלטות על הרכוש לאחר הפטירה. הפקדת צוואה אצל רשם הירושה פטורה מתשלום אגרה, אחת לחמש שנים".
לדעת עו"ד מושקט, הכשל היסודי הינו בהעברת המידע, לפיו למרות שמונפק רשיון קבורה על ידי חברה קדישא, עדיין משרד הפנים לא יודע שאותו אדם נפטר.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "ככלל, משרד הבריאות הוא הגורם המעדכן פטירות והוא זה שמעביר לרשות האוכלוסין וההגירה מידע על כל פטירה. עם קבלת המידע, הנתון מעודכן במרשם האוכלוסין ללא דיחוי. ככל שלא עודכנה פטירה, המשמעות היא שהמידע טרם הועבר ממשרד הבריאות". ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הודעת הפטירה הוזנה למערכת הפטירות הלאומית הממוחשבת של משרד הבריאות ב-9.8".
*** גילוי מלא: עו"ד יורם מושקט הוא היועץ המשפטי של גלובס.
