אסף שמואלי הוא יועץ ומרצה לניהול משברים ומייסד המשבריסט - בלוג, מרכז ידע ושירות ניהול משברים. מרצה בחוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל ומגיש הפודקאסטים "סערה ברשת" ו"מדינה במשבר".
גיא פלג עבר שיימינג. הוא לא הראשון שעבר שיימינג, גם לא האחרון. הרבה אנשים עוברים שיימינג, במיוחד כאלה שהם בולטים. לא חובה להיות עיתונאי כדי לחטוף שיימינג, אפשר להיות בעל מקצוע, פקיד, נהג, רופא, מזכירה, מנהל סניף - כל מי שנמצא בחזית המגע עם הלקוח.
● המשבריסט | "מי השבית את נתב"ג"? השאלה האמיתית היא מי הרוויח מהכאוס
אבל כן, באקלים הציבורי שבו אנחנו חיים היום, נושאים שנויים במחלוקת חושפים את האדם, העיתונאי, הכותב, הצייצן והטיקטוקר לשיימינג, בטח ובטח מי שמשדר בתחנת רדיו. אפשר להגדיר את זה כסיכון מקצועי. הסיבה לכך פשוטה: ניסיון להגדיר את המרחב הציבורי של הרעיונות והשיח החברתי. פלג עצמו חווה את זה בעבר, וסביר להניח שהוא יחווה את זה בעתיד.
אף אחד מאיתנו לא מתוכנת לחוות את הדבר הזה, את הסיטואציה, את העומס, את הלחץ הנפשי, הציבורי - את המחאה על משהו שאמרת או עשית. לאף אחד מאיתנו אין עור פיל, טפלון פנימי, שיכול לתת לדברים לחלוף לידו בלי שחלק מהם יחדור. ולמרות זאת, היה נראה שגיא פלג פיתח יכולות לחיות לצד השיימינג. האיש מבויש מדי יום על חלקו בחשיפות נגד ראש הממשלה, ובאחרונה בעיקר סביב חשיפת הסרטון מפרשת שדה תימן.
הזדמנות להקניט
אבל בסוף השבוע גיא פלג חווה שיימינג מסוג אחר. הפעם זה לא היה שיימינג על הנורמות העיתונאיות או הפוליטיות שלו, אלא על משהו שהוא הרבה יותר בליבה הערכית שלו: יחס לאישה תחת מרותו.
בקטע וידיאו ברשת אקס (טוויטר לשעבר) על ידי אלי ציפורי (גלובס לשעבר), נראה קטע מהתוכנית של גיא פלג ברדיו 103fm שבה הוא דוחק בטכנאית השידור, שקד מורג, להשתתף יותר ולקחת יותר הובלה. פלג נראה נוזף בה, וציפורי הוסיף את הפרשנות שלו.
על פניו, זה נשמע רע ונראה רע, וזה כמובן הפך להיות "חגיגת רשת" בקרב עוקבי ציפורי - חגיגה שהוציאה את פלג עצמו בצורה לא טובה, עם לא מעט שמחה לאיד. בנוסף, זה עשה אאוטינג למורג, על לקות הדיבור שלה. במקביל, צפו ביקורות ושיימינג על היחס לנשים וללקויי דיבור - כפי שהתפרש מהסרטון.
לא פעם באירועי שיימינג מגיע איזון, גיבוי ותמיכה, מצד אנשים שסבורים שהשיימינג לא היה מוצדק או שהדברים שנעשו/נאמרו לא היו כאלו נוראים. זה כמעט ולא קרה כאן. באירוע הזה הייתה תמימות דעים שפלג התנהג באופן בריוני, גס ומתעמר - וזה כשבצד השני נוצרה מעין הזדמנות להקניט אותו שוב על רקע חלקו בפרשת חיילי כוח 100.
שיח אותנטי עם מחיר
בתחילה היה ניסיון הבהרה לא מוצלח וחסר סיכוי מצד התחנה. חסר סיכוי, כי אלו שמצאו הזדמנות לעקוץ את פלג, לא יוותרו בקלות, ואלו שמחו על יחס לנשים ואנשים עם מוגבלות לא יקבלו הסבר שניתן בשמם, ולא מפיהם.
וכך, אחרי סופ"ש קשוח, פלג ומורג חזרו לתוכנית שלהם ובחרו להקדיש את הפתיח לנושא. הם נאלצו להציג את מערכת היחסים שלהם, הצהירו שאין ביניהם יחסי מרות אלא עבודה משותפת, וחשפו את הקשיים שאיתם מתמודדת שקד וגם על מה שעבר עליהם מאז הציוץ של ציפורי. וזה עבד.
זה עבד לא בגלל ההסברים - הסברים כבר לא עובדים היום, לא למותגים ולא לאנשים. זה עבד כי שקד דיברה, כי השיח היה נראה אותנטי ולא כפוי, הייתה ביניהם כימיה, חיבה והבנה. זה עבד כי הייתה פה הוכחה במעשה ולא במילים יפות, והיה כאן סיפור, שבסופו פלג יכול להניח את הפרק הזה מאחוריו ולחזור לשגרה.
המחיר? חשיפה של אישה עם מוגבלות, שניסתה להתמודד עם הגמגום שלה בקצב שלה, ומישהו האיר זרקור על הניסיון לדחוף אותה למים - לא כי אכפת לו ממנה, אלא כי אכפת לו יותר לקעקע את האדם שמנסה להושיט לה יד.
במקרה הזה, היא הייתה מוכנה לשלם את המחיר של האאוטינג ושל עמידה מול הפחד. ישנם מקרים אחרים שזה לא קורה, וכן, זה חלק מהמציאות שבה אנחנו חיים. אם בעבר פלג והיא היו פונים לעיתונאי או מבקשים במסגרת התגובה להשאיר את זה בצד, מהשיקולים האלו, זה היה נשאר בצל. היום, בעידן של רשת, זה אתגרי יותר. זה גם דורש הקפדה בשלבים מוקדמים, כדי להימנע מסאגה דומה.
