השינויים הדמוגרפיים בעולם מולידים מקצועות חדשים. אחד מהם הוא יועצים לאריכות ימים. הכוונה אינה לרופא שמוביל קליניקת לונג'ביטי, אלא ליועץ רב־תחומי ששואל - בהנחה שהדור הבא יחיה שנים רבות יותר מהדורות לפניו - איך נוציא מכל השנים האלה את המקסימום.
● השאירה אחריה מחקר שנותן תקווה לעתיד: פרידה מפרופ' עדה יונת
● שלושה מקרי מוות הובילו לעצירת שני ניסויים מבטיחים
השאלה הזאת עולה לרוב בגילאי 50־60, כשמתכננים פרישה או מטפלים בהורים מבוגרים ונתקלים בסוגיות העשורים האחרונים של החיים מקרוב. יועץ אריכות ימים אמור לעזור לאדם לבנות תוכנית לחיים בצירים שונים - פיננסיים, חברתיים, משפחתיים, משפטיים (למשל צוואה, אפוטרופסות והנחיות סוף חיים, מיצוי זכויות והגנה מפני ניצול), תכנון דיור, וגם כל הפנים המוכרות של בריאות ורפואה מונעת.
בראיון שערכנו ביוני האחרון עם ד"ר יוחאי שביט, מנהל המחקר במכון סטנפורד לאריכות ימים, הוא אמר שרבים ממי שהיום בני 50־60 יכולים לצפות לחיים עד 90 ויותר, ועדיף שיעשו זאת לא רק בבריאות כמה שיותר טובה, אלא גם בחיוניות, משמעות ותרומה לחברה. הוא הזהיר שרבים מדי מעבירים 20 או 30 שנה ב"אווירת סוף קורס" משום שאין בחברה מודלים מספיקים לחיים חיוניים בגילים האלה.
ד"ר אירה סובל, בעבר יועצת עסקית וחברת דירקטוריון בחברות מובילות במשק, לוקחת את התובנות האלה צעד קדימה. בעקבות עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת ת"א, שעסקה בהיבטים כלכליים וחברתיים של תופעת ההזדקנות, היא הקימה חברה לייעוץ בהיבטים שונים של אריכות ימים. יחד עם משה לרון, המנהל והמלווה את תחום הפרישה והתכנון הפיננסי ב־BDO Academy, בית הספר ללימודים פיננסיים של חברת הייעוץ (ובנו של האנדוקרינולוג פרופ' צבי לרון, שבגיל 99 הוא הרופא הפעיל המבוגר בישראל), ייסדה סובל קורס ליועצי אריכות ימים, שנכנס כעת למחזור השלישי שלו.
במחזורים הראשונים היו רוב הסטודנטים אנשי מקצוע עם גישה לתחום: אנשי מקצועות הסיעוד, יועצים פיננסיים, רוקחים, אנשי משאבי אנוש. "אפילו גרונטולוגים (רופאי הגיל השלישי) מגיעים ללמוד אצלנו", אומרת סובל. "זה אומר שהצלחנו להסביר להם את ההבדל בין אריכות ימים, התחום שבו הם מתמחים, לבין המוכנות אליה". הקורס כולל הרצאות אורח של מומחים, סיורים פיזיים ופרקטיקום שבמסגרתו נותנים המשתתפים ייעוץ ללקוחות.
סובל רוצה שקהילת הבוגרים תהיה תשתית למועצת מתכנני אריכות ימים (כמו לשכת עורכי הדין). "כבר חילקנו אותם לוועדות. לדוגמה ועדת הקוד האתי הגדירה שיועץ יוכל לברר עם הנועץ אם עשה את כל הבדיקות הדרושות, אבל לא לחייבו לחשוף אילו בדיקות הנחו אותו לבצע", היא אומרת.
המדד שבוחן מוכנות
הקורס הוא חלק מתוכנית גדולה יותר של סובל ולרון. הם עובדים כעת על תעודת הסמכה ופיתחו מדד מוכנות לאריכות ימים. כך, היועצים יוכלו לראות אם אכן שיפרו את המוכנות של הלקוחות. "חיפשנו מדדים כאלה בכל העולם", אומרת סובל, "לא מצאנו הרבה, ואלה שמצאנו היו ממוקדים לרוב באלמנט אחד - רק תעסוקה או רק כסף. ל־OECD יש מדד של מוכנות ארגונים, אך הוא לא ממוקד בעובד היחיד. אחרי שמיצינו את המידע מכולם, פיתחנו מדד המחולק לששה תחומים".
כל אדם יכול לבחון את עצמו באופן אנונימי באתר האקדמיה לאריכות ימים, אם יקדיש 10־12 דקות כדי לענות על שאלות (ראו מסגרת). "השאלון בוחן ידע, תפיסה ופעולה", מסבירה סובל. "אחרי מילוי השאלות מקבלים מפת מוכנות אישית עם ציון כללי וציון לפי תחומים. מתוכננת גרסת המשך שבה הציון יהיה מתוקנן לפי גיל". ככל שהגיל עולה, סוגיות כמו מוכנות הדיור או ייפוי כח מתמשך הופכות בוערות יותר. בגילים הצעירים מושם דגש רב יותר על בניית כישורים לעתיד או על רפואה מונעת.
"המדד מיועד גם ליועצים שלנו שעובדים מול ארגונים", מוסיף לרון. "הם יוכלו לאפשר לארגון לראות עד כמה העובדים מוכנים לאריכות ימים, וחלוקה של המוכנות לפי מחלקות, מצב דמוגרפי, מגדר. זאת כדי שיוכלו להציע לעובדים שונים תוכניות מוכנות שונות שמתאימות להם. המדד יכול לשמש גורמים נוספים, למשל עיריות, שרואות היום ביצירת סביבה עירונית מעודדת בריאות לגילאים מאוחרים אחד מתפקידיהן".
אקוסיסטם של מקצועות
לדברי סובל, ייעוץ לאריכות ימים הוא רק אחד המקצועות החדשים הנדרשים בעקבות הארכת החיים. מקצועות נוספים הם מומחה לחיבור הגיל השלישי לקהילה, מתכנן ערים ידידותיות לבריאות ולגיל, התאמה עיצובית וטכנולוגית של הבית לגיל מבוגר ויועץ פיננסי מומחה לאריכות ימים. "לא מספיק לקחת את המקצועות הקיימים ולהוסיף להם עוד רבדים. מתחיל להיווצר אקוסיסטם מקצועי חדש סביב חיים של 100 שנה".
