פרופ' נסים אוטמזגין, אתה לא רק יפנולוג, אלא גם יפנופיל: אוהב את יפן עמוקות, מתגורר בה לפרקים וכעת אתה בשנת שבתון בקיוטו. איך התחיל סיפור האהבה?
"בגיל 10 צפיתי בסדרת הטלוויזיה 'שוגון', שמספרת על עלילותיו של זר שהגיע לחופי יפן, ספינתו נטרפה והוא הפך לסמוראי. כבר אז התעניינתי בתרבות היפנית, בתרבות הסמוראי, ואמרתי לעצמי: גם אני אגיע לשם. כך עשיתי אחרי השירות הצבאי. הגעתי ליפן לטיול, ובהמשך השלמתי באוניברסיטת קיוטו את התואר השני והדוקטורט".
● הצוללת | "הזמן שבו נהיה בפנסיה הוכפל. למרתון הזה כולנו צריכים להיערך"
● הצוללת | המנהלת שממיינת מועמדים 30 שנה: זה יהיה האקס פקטור בראיונות עבודה בעתיד
נעבור לכלכלת יפן ועתידה. בעוד באירופה ובארה"ב העלו ריבית בשנים האחרונות נוכח האינפלציה, ביפן הריבית הגיעה רק עד 1%. במקביל הין נחלש והגיע באחרונה לשפל של ארבעה עשורים - 164 לדולר. מה הרציונל של הבנק המרכזי?
"ראשית, גם לבנק של יפן וגם לכלכלתה יש טראומה מהעלאת ריבית. בפעם האחרונה שהבנק העלה אותה בצורה חדה יחסית, ב-1989, זה הביא למשבר נדל"ן שיפן עדיין מלקקת את פצעיה ממנו. אם לפני כן היא הייתה סיפור הצלחה, מאז 1989 מדובר כלכלה גדולה וחזקה, אבל כזו שמדשדשת במקום".
הריבית הנמוכה והמטבע שנחלש מול הדולר הם מדיניות מכוונת. מה היא משרתת?
"ב-30-25 השנים האחרונות יפן רצתה קצת אינפלציה (כיום היא כ-2% - ה"ו) וין שלא יהיה חזק מדי. הרציונל היה לסייע ליצוא. המדינה מתמחה בתעשיות בעלות אוריינטציה גלובלית: רכב, מכונות וציוד אלקטרוני. ין חלש מעניק ליצואנים היפנים גמישות: הם יכולים להפחית מחירים בשוקי חו"ל, או לשמור על המחיר הדולרי וליהנות מהכנסות גבוהות יותר במונחי ין. מה שמסייע לתחרותיות ולרווחי החברות המייצאות.
"רציונל נוסף היה עידוד צריכה דרך ריבית נמוכה, כי ביפן הבעיה הייתה דפלציה שנמשכה מסוף שנות התשעים ועד תחילת העשור השני של שנות ה-2000, עם הפסקות קצרות".
מה מדאיג את ארה"ב
הצד השני במשוואה הוא עליות מחירים.
"כן, הכול מתייקר. ולא מדובר רק במזון, אלא בעיקר באנרגיה. יפן מייבאת כמעט את כל הנפט שברשותה, כמו גם גז נוזלי ועוד חומרי גלם, דוגמת מינרלים קריטיים לתעשיית הסוללות והאלקטרוניקה. לכן היא נקלעת למעין מעגל קסמים. כעת מתחילים לחשוב שם שאולי החלשת הין נעשתה מוגזמת, והמטרה היא לחזק אותו קצת יותר. יש בכך גם אינטרס אמריקאי".
תכף ניגע באינטרס האמריקאי. עד כמה יוקר המחיה נעשה בעיה עבור היפנים?
"מרגישים ביפן את יוקר המחיה. המחירים עולים, אך בעוד השכר הנומינלי מתחיל לעלות, השכר הריאלי דורך במקום, וכוח הקנייה של משקי הבית נשחק. ראשת הממשלה סנאֶה טקאיצ'י, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, נבחרה בין היתר על הטיקט הזה - טיפול ביוקר המחיה. אחת ההחלטות האחרונות שלה הייתה ביטול כמעט מוחלט של המע"מ על הפירות והירקות. השאלה היא מאיפה יגיע הכסף כדי להשלים את המיסוי החסר. כבר היום יחס החוב־תוצר של יפן הוא יותר מ־200% - הגבוה בעולם".
יש סיכוי שביפן תפרוץ מחאה חברתית?
"בהיסטוריה המודרנית של יפן היו התפרצויות של מחאה, למשל סביב יחסי עבודה וסוגיות פוליטיות בשנות החמישים, השישים והשבעים. מחאה כלכלית, להערכתי, תיתכן רק במקרה של שינוי דרסטי. נכון להיום המחירים יציבים יחסית; כשהגעתי ליפן לראשונה, בסוף שנות התשעים, מחירה של פחית שתייה היה כ־110-100 ין. כיום המחיר הוא 140-120 ין".
בנוגע לאינטרס האמריקאי, באחרונה ארה"ב אפילו רכשה ין כדי להביא להתחזקותו. הנשיא טראמפ אמר שמדובר ב"אות של חברות". מה הסיפור האמיתי?
"לאור בעיות בתחום יוקר המחיה, אם הממשלה היפנית תגיע למסקנה שהין חלש מדי, היא פשוט תתחיל למכור אג"ח ממשלתיות אמריקאיות. זה מדאיג את וושינגטון, משום שיפן היא המחזיקה הזרה הגדולה ביותר בחוב האמריקאי. מכירות גדולות של אג"ח עלולות להעלות את הריביות שלהן (כשהמחיר יורד, התשואה עולה - ה"ו) ולייקר את המימון לממשלה ולמשק.
"לכן המדינות הגיעו להחלטה משותפת, ודי חריגה, לרכוש במשותף סכומים גדולים של ין. ממשלת יפן השקיעה בחודש האחרון כמעט 100 מיליארד דולר בשוק המט"ח, וארה"ב רכשה גם היא ין בהיקף של 10-5 מיליארד דולר".
ארה"ב גם לא רוצה לראות את יפן כמתחרה חזקה מדי בשווקים הבינלאומיים, למשל בתעשיית הרכב.
"נכון. לכן ראינו גם בעבר את אותה התופעה - האמריקאים לחצו על היפנים לחזק את הין. בשנות השמונים התרחב מאוד הגירעון המסחרי של ארה"ב מול יפן, ואילו הדולר התחזק לכ־240 ין - רמה גבוהה אף מהיום. בהסכם פלאזה, שנחתם ב־1985 בידי מדינות ה־G5, הרכב שכלל אז גם את מערב גרמניה, צרפת ובריטניה, הוחלט לפעול להחלשת הדולר באמצעות התערבויות מתואמות בשוק המט"ח, בעיקר דרך מכירת דולרים ורכישת ין. בעקבות זאת הין התחזק בכ־46% מול הדולר עד סוף 1986".
השבוע ראינו כי יפן הכניסה את ארה"ב למלכוד. הכוונה המסתמנת של הפד להעלאת ריבית הובילה להיחלשות הין מול הדולר, ושוב עומדת על הפרק האפשרות שיפן תיאלץ למכור אג"ח אמריקאיות. איך הסיפור הזה ייגמר לדעתך?
"לוושינגטון ולטוקיו יש אינטרס משותף למנוע משער הין הנמוך להפוך למשבר. אני לא חושב שיפן באמת תיאלץ לחסל את אחזקות האג"ח האמריקאיות שלה. יש פה תלות הדדית ויחסים ארוכי טווח: יפן זקוקה לארה"ב כדי למנוע קריסה של הין, אבל ארה"ב זקוקה ליפן כדי שלא תיווצר מכירה גדולה של אג"ח אמריקאיות שתעלה את הריבית. לכן הפתרון יהיה כנראה שילוב של התערבות מתואמת והעלאות ריבית הדרגתיות ביפן".
לפני כשנתיים מדד הניקיי, המרכזי בבורסת טוקיו, קרס ביותר מ־12% ביום בעקבות מהלך של משקיעי קארי טרייד. גופי ענק שלוו ין בזול והשקיעו את הכסף בנכסים פיננסיים החלו למכור נכסים כשהריבית ביפן החלה לעלות, כדי להחזיר את החוב. תרחיש כזה עלול לקרות שוב?
"אני חושב שזה יכול לקרות, אבל נראה שהבנק המרכזי של יפן הפיק לקחים: אם תגיע בספטמבר העלאה של רבע אחוז, השוק כבר מתמחר אותה במידה רבה, ולכן היא לא בהכרח תוביל לקריסה. הסיכון העיקרי הוא מהלך גדול מהצפוי, שעלול לחזק בחדות את הין ולהצית שוב סגירה מהירה של עסקאות כאלה.
"ליפנים אין דרך להבטיח שלא תהיה נפילה, אבל הם יכולים לצמצם את הסיכון באמצעות תקשורת זהירה, העלאות הדרגתיות והבהרה שהמשך המדיניות תלוי בנתונים. גם החלטת הפד חשובה: אם שני הבנקים יעלו ריבית ברבע אחוז, פער הריביות ביניהם כמעט שלא ישתנה - ולכן גם התמריץ לסגור בבת אחת עסקאות קארי טרייד יהיה חלש יותר".
הצרות של יפן וסיבה לתקווה
בשנות השמונים כלכלת יפן הייתה השנייה בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב. כיום היא הרביעית. מה היו מנועי הצמיחה שאפשרו לה לפרוץ קדימה אז? הם קיימים גם כיום?
"הצמיחה היפנית אחרי המלחמה (מלחמת העולם השנייה - ה"ו) נשענה קודם כול על ההון האנושי שקיים גם היום. היא נשענה גם על כך שארה"ב סיפקה ליפן מטריית הגנה צבאית ופתחה ליפן שווקים ועל קונצנזוס פוליטי שהתמקד כמעט כולו בצמיחה. היפנים היו ועודם מצוינים בבנייה ובניהול של תאגידים בינלאומיים. בשנות החמישים והשישים הם שמו את הכסף על שתי תעשיות מרכזיות - רכב ואלקטרוניקה. כיום ליפן יש 12 חברות רכב ואינספור חברות אלקטרוניקה. לדוגמה, גם היום טויוטה היא חברת הרכב הגדולה בעולם".
ממה, אם כך, נובעת בעיית הצמיחה היפנית? מאז שנות התשעים הצמיחה ביפן מדשדשת ובממוצע נעה סביב 1% בשנה.
"הבעיה ביפן היא מבנה תעשייתי מפוצל: יש חברות מצליחות מאוד, בדרך כלל גלובליות, ולצדן חברות חלשות יותר שפועלות בעיקר בשוק המקומי. כולם מבינים שצריך לקדם את המצליחות ולשנות את אלה שנותרו מאחור.
"זה היה חלק מהניסיון של ראש הממשלה שינזו אבה, שנרצח ב־2022: לעבור ממודל שמעודד חיסכון למודל שמעודד צריכה, מתוך הבנה שרק צריכה תניע את גלגלי הכלכלה, ולהזרים הון זול למשק. במקביל הוא ניסה לטפל בחברות ציבוריות בזבזניות, אבל כל ניסיון לשנות גופים כאלה נתקל בהתנגדות עזה, גם פוליטית, מתוך מפלגתו שלו. הממשלה הנוכחית כבר אינה מנסה להתמודד עם בעיות היסוד של הכלכלה היפנית".
ייתכן שגם הזדקנות האוכלוסייה קשורה. שיעור הפריון ביפן הוא מהנמוכים בעולם ורשם ב־2025 שפל של 1.1 ילדים לאישה.
"זו בעיה חמורה והיא למעשה משולשת. מצד אחד, יפן היא החברה הזקנה ביותר בעולם. תוחלת החיים בה היא מהגבוהות בעולם, 84 שנה בממוצע, בזכות מערכת הבריאות המצוינת. כ-30% מהאוכלוסייה בני 65 פלוס. הבעיה השנייה היא ששיעור הילודה לא מספיק לשמור על האוכלוסייה בגודלה הנוכחי. יפן מאבדת כמעט מיליון אנשים מדי שנתיים.
"הצד השלישי הוא שיפן אינה מדינה מעודדת הגירה. באחרונה הגבילו שם אפילו יותר את כניסת הזרים. זה מהלך בעייתי מאוד למדינה שכבר היום חסרות לה ידיים עובדות. בלי זרים יהיה קשה מאוד להחזיק את המשק הזה. בקיצור, הכלכלה הולכת ומתכווצת, הצריכה הולכת ומתכווצת, ולא פחות חשוב - עולה יותר כסף להחזיק את מערכת הרווחה והבריאות ביפן".
נשמע מייאש. יש עתיד לכלכלה היפנית?
"כן, אני חושב שמוקדם להספיד את כלכלת יפן. יש תחומים ותעשיות רבים שבהם היא מובילה עולמית, כמו כימיה, רובוטים רכב, טלקום ועוד. הלוואי עלינו תשתיות כאלה, לא עכשיו, עוד 20 שנה. לכן במקרה הכי גרוע יפן תהיה מעצמה בינונית ולא מעצמת־על כמו ארה"ב וסין. זה בהחלט מקום טוב באמצע".
לסיום, הישראלים גילו את יפן כתיירים בשנים האחרונות. היא מציעה הזדמנויות נוספות בעבורנו?
"בהחלט. היפנים, מטבעם, רצים למרחקים ארוכים ואנחנו טובים במרחקים קצרים. כישראלים אנחנו טובים בחדשנות, אבל פחות בניהול. היפנים מצוינים בניהול. התאגידים היפניים גדולים - הם יודעים לתכנן מוצר, לייצר אותו בצורה טובה מאוד ולשווק אותו לאורך זמן. את זה כדאי לנו ללמוד מהם. שיתוף פעולה ישראלי־יפני בעולמות העסקים יכול להיות בגדר Win-Win לשני הצדדים".
