הציבור נוטש בהדרגה את הפיקדונות הבנקאיים ומגביר את רף הסיכון במאמץ שלו לשפר את התשואה. לאחר חמש הפחתות ריבית על ידי בנק ישראל בפחות משנתיים, כולל זאת שבוצעה ביום שלישי (הפחתה של 0.25% לריבית של 3.25%), הציבור מתחיל לחפש אלטרנטיבות אטרקטיביות לכסף שלו, שככל הנראה כוללות הגברת רף הסיכון.
בשנה הקלנדרית שהסתיימה בתחילת יולי, ירדו פיקדונות משקי הבית ל־728.5 מיליארד שקל במערכת הבנקאית. כלומר, קיטון של 10 מיליארד שקל בתוך שנה. ירידה בהיקף דומה נרשמה גם בשנה שהסתיימה ביולי 2025. מדובר בשינוי במגמה ארוכת השנים, כאשר כלל הפיקדונות של הציבור כמעט הוכפל מ־1.2 טריליון שקל בשנת 2017 ל־2.38 טריליון שקל בתחילת השנה הנוכחית.
האם הציבור מחפש אלטרנטיבות סולידיות?
נתונים שניתח בית ההשקעות מיטב מלמדים כיצד ההעדפות של הציבור, דרך ענף קרנות הנאמנות, הגיעו לידי ביטוי באותה תקופה. בשנה שהסתיימה ביולי האחרון, הפקיד הציבור 34.5 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות האקטיביות המסורתיות. קרנות שכוללות לרוב רכיבים מנייתיים ואג"ח מסוגים מגוונים. מדובר בזינוק של 68% ביחס להיקף ההפקדות בשנה הקודמת (זו שהסתיימה ביולי 2025) שעמד על 20.5 מיליארד שקל.
עם זאת, יש לציין כי היציאה מהפיקדונות הבנקאיים לא אומרת שהציבור לא מחפש אלטרנטיבות סולידיות. בשנה שהסתיימה ביולי האחרון הוא הפקיד 30.1 מיליארד שקל בקרנות נאמנות כספיות. אלה מהוות מעין חלופה לפיקדון הבנקאי, כאשר הן ממקסמות את מה שניתן להשיג מבחינת הריבית וגם הנזילות. עם זאת, מדובר בקיטון דו־ספרתי (11%-) בהיקף ההפקדות ביחס לאלה שנרשמו בשנה הקלנדרית הקודמת, שעמדו על 33.8 מיליארד שקל.
צניחה חדה בקרנות הפסיביות
בקרנות הפסיביות נרשמה צניחה בהפקדות הציבור. מ־27 מיליארד שקל בשנת 2025 ל־2.1 מיליארד שקל בלבד בשנה שהסתיימה ביוני האחרון - ירידה של 92%. הציבור, כך נראה, מעדיף יותר את מנהלי ההשקעות האקטיביים שזוכים לעדנה היסטורית, שיחפשו עבורו מניות אטרקטיביות בשוק שהלך וטיפס ולכן הפך ליקר ופחות נגיש.
הגידול בהפקדות לקרנות הנאמנות המסורתיות, בולט במיוחד כאשר סוכמים את נתוני הענף. בשנה הקלנדרית המדוברת הופקדו בענף קרנות הנאמנות 66.7 מיליארד שקל, צלילה של 18%- ביחס להפקדות בשנה הקודמת (81.3 מיליארד שקל). התחום היחידי שצמח בהפקדות של הציבור היו הקרנות האקטיביות המסורתיות.
ככלל ענף קרנות הנאמנות מנהל כיום, נכון לתחילת ספטמבר, סכום עצום של 834 מיליארד שקל (כולל קרנות הנאמנות הכספיות שמהוות מתוכו כבר כ־212 מיליארד שקל). הענף גדל בשנה החולפת ב־126 מיליארד שקל בסך הנכסים (כולל התשואה שנרשמה, ולא רק ההפקדות). זו צמיחה חדה מאוד, שנובעת כאמור גם מהתשואות ולפי נתוני מיטב שהובאו, גם מהזרמה מסיבית של עשרות מיליארדי שקלים מצד הציבור.
לשם השוואה, בקרנות ההשתלמות (נכון ליולי, לפי אתר הגמלנט), שם המעסיקים מפקידים את הכספים באופן סולידי לפי הסכמי עבודה, הנכסים צמחו ב־21 מיליארד שקל ל־518 מיליארד שקל ביולי. כאשר סכום זה כולל גם תשואות, העברות כספים וקיזוזים שונים.
"ללקוח נמאס מריביות נמוכות"
לדברי ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, הסיבה לירידה בפיקדונות הציבור בבנקים נובעת בין השאר שהמודעות לקרן כספית עלתה משמעותית, "דבר שמקבל ביטוי בגיוסים לקרנות כספיות. גיוסים אלו נתמכים בתשואה גבוהה יותר בקרנות הכספיות לעומת הריביות בפקדונות בבנקים. בנוסף, המעבר מחיסכון בפיקדונות המניבים ריבית נמוכה יחסית, למוצרי השקעה כגון קרנות נאמנות, שלאורך זמן מניבים תשואות גבוהות יותר".
ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי אומר לגלובס כי הוא מבחין בתופעה גם בקרב לקוחותיו. "אני רואה בפועל תיאבון סיכון ממשקיעים פרטיים שמוציאים כספים מהפיקדונות לטובת השקעות בשוק ההון בין אם במסחר ישיר, בקופות גמל להשקעה או פוליסות חיסכון. רואים זאת בעיקר על רקע ירידת הריבית. הלקוח הפרטי מחפש ריבית או תשואה גבוהה יותר על הכסף".
לדבריו, אם בעבר, "לפני משבר הנדל"ן היו שלוש אלטרנטיבות השקעה עיקריות: שוק ההון, נדל"ן (דירות להשכרה, ח"ש) ופיקדונות בבנקים, הרי שכיום העדפות הציבור, ככל שאני מתרשם, נעות בין הפיקדונות שמציעים הבנקים להסתת כספים לשוק ההון". עוד הוא מוסיף כי הקיטון בפיקדונות הציבור בבנקים מלמד כי "ייתכן שזה מסמן התחלה של תקופה שבה הציבור מבין שהריבית יורדת ומחפש אלטרנטיבות לכסף שלו".
הבנקים עדיין גוזרים עמלות
במערכת הבנקאית לא התלהבו בלשון המעטה לשוחח בנושא. גורם בנקאי אמר לגלובס כי "זה תהליך טבעי שמתרחש כאשר הריבית במשק יורדת. הציבור מסיט את כספו מהפיקדונות אל שוק ההון". בנקאים אחרים אמרו כי אין להם תובנות מיוחדות בנושא. על כל פנים לא צריך לדאוג יותר מדי לבנקאים. רק בדוחות הבנקים לרבעון השני הם הרוויחו בענק גם מהמעבר לשוק ההון, גם אם התחרות בניהול השקעות שם גוברת מול בתי ההשקעות.
הבנקים נהנו כמובן מעלייה כללית של 3% בעמלות שהם גובים מהציבור, שהסתכמו ב־3.8 מיליארד שקל ברבעון השני (חמשת הבנקים הגדולים בישראל). אבל חלק משמעותי מהעמלות הללו מגיע מפעילות מוגברת בשוק ההון על רקע הגאות בבורסה (1.2 מיליארד שקל, עלייה חדה של 17%). כשליש מסך העמלות נגבו על ידי בנק לאומי בעוד שהבינלאומי, המוטה לפעילות בשוק ההון, גבה עמלות ני"ע בסך 292 מיליון שקל והפועלים 254 מיליון.
