ישראל איבדה כ-1,300 רופאים, שעזבו בין 2023-2025. הם מהווים כ-3% מכלל הרופאים המועסקים בישראל. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב.
בקיזוז רופאים שחזרו לישראל, מדינת ישראל הפסידה 509 רופאים בשנים 2023 ו-2024, 255 בממוצע לשנה, זאת לעומת הפסד ממוצע בשנה של 54 רופאים בשנים 2010-2019. כלומר, מדובר בעלייה דרמטית במספר הרופאים העוזבים את ישראל.
● הרופאים שמשתכרים מעל 100 אלף שקל, התיקון בפריפריה והאזהרה
● לראשונה בישראל: האוניברסיטה שמוותרת על מניות בסטארט־אפים
לדברי פרופ' איתי אטר, מבית הספר לניהול קולר באוניברסיטת תל אביב וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, שהיה ממובילי המחקר: "אמנם אנחנו לא יודעים בוודאות כי רופאים שעזבו את הארץ היגרו לתמיד. רופאים עוזבים גם לצורך התמחות, שיכולה להתמשך לכמה שנים, ואחר כך לשוב. אולם, ההבדל במספרים לפני ואחרי 2023, מעיד כי התופעה הזו אינה מוסברת בתהליכי הכשרה רגילים".
בנוסף, גל ההגירה הנוכחי מאופיין בעזיבה של רופאים מנוסים ומבוגרים יותר מבעבר. בשנים 2023-2025, אחד מכל חמישה עוזבים היה מעל גיל 45 (20%), לעומת אחד מכל שבעה בעשור הקודם (14%). "העזיבה של יותר רופאים מנוסים מפחיתה משמעותית את הסיכוי כי מדובר בעזיבה שהיא חלק מתהליך ההכשרה", אומר אטר.
המקצועות שבהם שיעורי העזיבה הם הגבוהים ביותר, הם כירורגיה (6.3%) עור, עיניים וא.א.ג. (6.2%), נוירולוגיה, המטולוגיה ואונקולוגיה (5.7%), טיפול נמרץ ורפואה דחופה (4.7%).
אף שרבים יותר מן העוזבים הם מומחים, עדיין רוב העוזבים הם מתחת לגיל 60, וממילא נוטה כוח האדם הרפואי בארץ להיות קרוב יותר לגיל פרישה (כפי שעלה בבירור גם מדו"ח שכר הרופאים שפרסם משרד האוצר בשבוע שעבר). לכן כללו החוקרים גם נתונים לגבי שיעור הרפואים שעזבו, שהם מתחת לגילאי ה-60 במקצועות השונים. כך למשל, מהווים העוזבים 9.4% מרופאי העור, העיניים והא.א.ג. בני ה-60 ומטה, 9% מהכירורגים בני ה-60 ומטה, 8.2% מהנוירולוגים, המטולוגים ואונקולוגים בני ה-60 ומטה ו-5.9% מרופאי הטיפול הנמרץ והרפואה הדחופה.
בחלוקה הגיאוגרפית, שיעור העוזבים מתל אביב והמרכז היה גבוה יותר משיעור העוזבים את הפריפריה, ובמיוחד את יהודה ושומרון. זאת בשל הבדלים בין הרופאים גם בדעות פוליטיות, וגם בהזדמנויות המוצעות לרופאים מבתי החולים המובילים.
רוב הרופאים שעזבו הם רופאים שהוכשרו בישראל, והכשרה זו נחשבת לאיכותית יותר.
במחקר נוקו מן הנתונים רופאים שהגיעו מאוקראינה ורוסיה ב-2022, וחלקם הגדול המשיכו הלאה במהירות.
משרד הבריאות לא הגיב לשאלות בנוגע לנתונים, וגם בתי החולים טענו כי אינם מכירים סיבה לדאגה. אטר: "היינו בקשר עם משרד הבריאות ועם בתי החולים. הם מודעים היטב לתופעה, והם מאוד מודאגים. חשוב לומר כי כרגע מספר המהגרים אינו מהווה איום ישיר על המשק, אבל הסכנה האמיתית טמונה באפשרות שמספר המהגרים ימשיך לעלות, ויצור מעגל היזון שלילי".
במשרד הבריאות הקימו תוכנית להגדלת מספר הרופאים המוכשרים היום בכל שנה בישראל, אולם גם בהינתן שהתוכנית הזו תזכה למלוא ההצלחה, היא בקושי תספיק להחלפת הרופאים שידוע כי תאריך הפרישה שלהם מגיע, והיא אינה לוקחת בחשבון עלייה דרמטית בהגירה. עזיבת הרופאים המנוסים תקשה גם על הכשרת הדור החדש.
יש משהו שמשרד הבריאות או המדינה יכולים לעשות?
"הקפיצה הגדולה התחילה ב-2023 וזה מדבר בעד עצמו. השכר של הרופאים הוא יפה ויש להם סטטוס חברתי גבוה, ולכן אנחנו לא בטוחים שהבעיה היא במקומות שבהם משרד הבריאות יכול לעזור. אמנם ישנן תוכניות להביא רופאים יהודים מחו"ל, אבל זה אירוע מורכב - השפה שונה, כל המערכת שונה. בשנות ה-90 הגיע גל של רופאים מברית המועצות לשעבר, שנטמעו במערכת וזה היה נס למערכת, אבל ראינו כי בגל האחרון של מי שהגיעו מרוסיה ואוקראינה, הרוב לא נשארו. לכן אנחנו לא בטוחים שאפשר לשחזר את ההצלחה הזו שוב".
המחקר בוצע על ידי אטר יחד עם פרופסור נתאי ברגמן, ראש בית הספר לכלכלה, ודורון זמיר, דוקטורנט בבית הספר לניהול קולר, על בסיס נתונים ממיזם 'הנגשת מידע לחוקרים' של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ('חדר המחקר').
