"מעט מאוד כלכלות בעולם היו מצליחות לחזור למסלול צמיחה כל כך מהר אחרי הטלטלות שעברה ישראל בשנים האחרונות, ועוד בטרם הוסרה העננה הגיאופוליטית מהאזור". כך אומר היום (א') מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס ובנק לאומי, שבו גם הסביר, בין השאר, כיצד הבירוקרטיה היא זו שמעלה את מחירי הדירות בישראל.
● "קונים בעיקר דירות עד 3 מיליון שקל": מפת הביקושים החדשה בנדל"ן
כשמסתכלים בימים אלה על המשק, לדבריו, קשה שלא להתרשם מעוצמת החוסן שהוא מפגין כבר שלוש שנים. "אם חושבים על זה לעומק, זה באמת בלתי נתפס. זו גם השאלה הראשונה שאני נשאל כמעט בכל פגישה עם משקיעים מחו"ל - איך זה ששלוש שנים לתוך מלחמה המשק הישראלי מפגין כאלה ביצועים?".
"התוצר צמח ברבעון השני של השנה בקצב של 15.4% במונחים שנתיים (3.6%, בחישוב רבעוני), ובנק ישראל צופה כי הצמיחה בשנת 2027 תגיע ל־5.5%. פרידמן מדגיש כי זה לעומת 4% ב־2026. המלחמה, הפגיעה בכוח העבודה, גיוסי המילואים הנרחבים והעלייה החדה בהוצאות הביטחון, הפגיעה בשרשראות האספקה והתנודתיות בשווקים היו יכולים להוביל להאטה ממושכת. במקום זאת, אנחנו רואים דווקא כלכלה שחוזרת לצמוח. הנתונים האלה מלמדים שהבסיס הכלכלי של ישראל נותר איתן".
מנכ"ל בנק לאומי מביע את הערכתו לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, על הניהול המוניטרי של המדינה. "בשנים האחרונות בנק ישראל ניווט את המשק הישראלי במים סוערים, ומאתגרים במיוחד. למרות שאין תקדים שניתן היה להסתמך עליו, זה נעשה במקצועיות, באחריות, בחוכמה ובשיקול דעת. גם כשההחלטות לא תמיד היו קלות או פופולריות, הן התקבלו מראייה ארוכת טווח של יציבות המשק ושל התנאים שיובילו לצמיחתו. התוצאות מדברות בעד עצמן. כולנו רואים את הפירות.
"המשק חוזר בהדרגה למסלול של צמיחה מואצת"
"כשמתקרבים לנקודת השלוש שנים לאסון ה־7 באוקטובר ומלחמה ממושכת כפי שמדינת ישראל לא חוותה מעודה, תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מעלה, האינפלציה ירדה לרמה של 1.5% - הנתון הנמוך ביותר מאז 2021 - והמשק חוזר בהדרגה למסלול של צמיחה מואצת. אין ספק שלהתנהלות החכמה והמקצועית של הנגיד, של המפקח על הבנקים ושל הצוות שלהם בבנק ישראל הייתה תרומה משמעותית לתהליך הזה. התחזית המעודכנת של בנק ישראל כוללת מסר חשוב נוסף. מנועי הצמיחה העתידיים של ישראל יהיו השקעות בתשתיות, טכנולוגיה, בתשתיות טכנולוגיה בדגש על AI ועלייה בפריון".
זוהי הנקודה שבעיני פרידמן נכנס שוק הנדל"ן: "כשמדברים על צמיחה נהוג לחשוב על הייטק, על ייצוא, על תעשיות ביטחוניות ועל חדשנות, אבל כל אותם עובדים, מהנדסים, יזמים וחוקרים צריכים מקום לגור בו ויכולת להגיע לעבודה. לכן שוק דיור יעיל ונגיש הוא לא תוצאה של צמיחה. הוא תנאי לצמיחה. אם אנחנו רוצים שכלכלת ישראל תמשיך לצמוח בקצב גבוה ולהוביל את ה־OECD, אנחנו חייבים ענף נדל"ן צומח. לשם כך, דרוש מגזר ציבורי שמתנהל בצורה יעילה - בקודים שנהוגים במגזר העסקי".
"במגזר הציבורי אין יעדים מדידים"
"המערכת הפיננסית, התעשייה, הלוגיסטיקה ושוק השירותים נראים כיום אחרת מכפי שנראו לפני עשור", מציין מנכ"ל בנק לאומי. "בניגוד אליהם, המגזר הציבורי לא התקדם עם רוח הזמן. זה מגזר שמאופיין בחוסר יעילות חמור ומשווע, בבירוקרטיה אינסופית, שגורם לכך שאמון הציבור בו בשפל ושמביא ליוקר מחיה הולך וגדל. השאלה היא למה? ממה נובע הפער הזה בין המגזר העסקי למגזר הציבורי? או במילים אחרות, מה עושה המגזר העסקי שלא עושה המגזר הציבורי? הסיבה העיקרית היא שבמגזר הציבורי אין יעדים מדידים".
המגזר הציבורי, לדבריו, מתנהל בקודים שהיו נהוגים לפני שנים רבות. "כמעט במחשכים, אין SLA לתהליכים, אין שקיפות והעובדים והמנהלים לא נמדדים. בענף הנדל"ן התופעה הזו קשה במיוחד. היא אופיינית בעיקר בהליכי התכנון והבנייה ולאחר מכן בתהליכי קבלת היתרי האכלוס. פרויקט מגורים ממוצע נמשך היום כ־37.5 חודשים, לעומת כ־31 חודשים לפני חמש שנים. כלומר, במקום לקצר תהליכים, הם התארכו בכ־20%".
פרידמן מספר שוב על מקרים רבים, גם לאחר שהבנייה הסתיימה, שחולפים חודשים ארוכים נוספים עד קבלת טופס 4 ומסירת הדירות לרוכשים. "כל חודש כזה עולה כסף. המון כסף, ובסופו של דבר, העלות מתגלגלת למחיר הדירה. מי שנושא בעלויות הם רוכשי הדירות והזוגות הצעירים. הבירוקרטיה מוסיפה עלויות גבוהות בהרבה מההשפעה של שינוי נקודתי בריבית, והיא זו שמעלה את מחירי הדירות".
קצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים נמוך והוא מאזן את עליות המחירים, אך מאחר שהביקושים חזקים, האוכלוסייה שלנו גדלה, ואנשים מעוניינים רוצים לשדרג את הדירות שלהם - מנכ"ל בנק לאומי רואה בכך אירוע זמני. "כשהמיינדסט ישתנה ברור שהרוכשים ינהרו בבת אחת בחזרה לשוק הדיור. אם לא נקדים את הטיפול בחיסול של הבירוקרטיה, כל התופעות שידענו בעבר, קפיצות מחירים בגלל פער בין הביקוש להיצע, יחזרו, ואין שום סיבה שזה יקרה".
"שוק הנדל"ן הוא תנאי הכרחי לצמיחה של המשק"
פרידמן אף פירט כיצד גם כשיש יעדים, אלו אינם נאכפים. הוא התייחס לחוק שמחייב את הוועדה המחוזית לקבל החלטת בתוך 30 יום, אבל אין שום SLA שמחייב את העובדים לעמוד בזה. "הרי אם היה יעד שמחייב את הוועדה להחזיר תשובה בלפחות 90% מהפניות תוך 30 יום, רק זה היה מקצר משמעותית את ההליכים. בגלל שאין יעד מדיד, אין אכיפה וההליכים נגררים".
בישראל אף הוקמה לפני כמה שנים הרשות לשיפור הבירוקרטיה ולצמצם אותה. היא קיבלה תקציבים, משרדים, משרות, כיבודים. "מה קרה איתה מאז? מישהו יודע? האם נקבעו לה יעדים?" תוהה מנכ"ל בנק לאומי, "ברור שלא. אני גם בטוח שרוב מי שיושב כאן לא יודע בכלל שקיימת רשות כזו. במצב הזה עדיף לסגור אותה. אין בה שום תועלת".
פרידמן פנה לבכירי ענף הנדל"ן שהגיעו לערב הגאלה ואמר כי הוא בטוח כי אף אחד מהם לא היה משלים עם סיטואציה שבה בחברה שלו לא עובדים לפי SLA ברור, מוגדר ומדיד לכל משימה. "זה אמור להיות מובן מאליו גם למי שמנהל את המגזר הציבורי. זה אמור להיות גם הקריטריון לקידום ולהזזה של מנהלים במגזר הציבורי. עד שכל השירות הציבורי לא יתנהל כמו המגזר העסקי, עם יעדים ברורים, שקופים, אישיים, שמהווים בסיס לתוכניות עבודה כמה שנים קדימה, שוק הנדל"ן לא יתאושש והמחירים לא יירדו. מאחר ששוק הנדל"ן הוא תנאי הכרחי לצמיחה של המשק, אין לנו ברירה אלא לטפל בזה. צריך לקבוע סטנדרטים מחייבים ללוחות זמנים, למדוד ביצועים, לתמרץ יעילות ולצמצם חסמים מיותרים. הכלכלה הישראלית הוכיחה שוב ושוב שהיא יודעת לצמוח גם בתנאים הקשים ביותר. עכשיו האתגר שלנו הוא להבטיח שגם המגזר הציבורי יעבור מהפכה ויעזור לנו לרפא את ענפי המשק שסובלים מהבירוקרטיה, ולהביא את שוק הדיור לצמוח באותו הקצב".
***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק לאומי, חסות ראשית קבוצת אשטרום. בחסות: אמפא קפיטל, פרופדו, פישר (.FBC & Co), אביב מליסרון ובהשתתפות: נתיבי ישראל ועדן החברה לפיתוח כלכלי ירושלים.
