כ-1.89 מיליארד שקל, זהו סכום הכספים המועלמים שחשפו אזרחים בפני המדינה במסגרת נוהל הגילוי מרצון האחרון של רשות המסים, שהסתיים ב-31 באוגוסט 2026, לאחר שנה שבה התאפשר לאזרחים לדווח מיוזמתם על הכנסות והון שלא דווחו, לשלם את המסים המתחייבים כדין ולהימנע מהליכים פליליים. ההכנסות לקופת המדינה נמוכות משמעותית, כאשר המס הצפוי עומד על כ-152.6 מיליון שקל בלבד.
● מנהל רשות המסים: "הכסף בקרן הפיצויים הולך לאזול. כנראה שבשנה הבאה יהיה צריך להביא כסף מתקציב המדינה"
● מה יקרה למס הרכישה? האינטרסים מאחורי הצעד שישפיע על שוק הדיור
כשהתפרסם הנוהל החדש באוגוסט 2025, המדינה צפתה אז הכנסות של 3-2 מיליארד שקל, בעיקר ממיסוי רווחי קריפטו. האכזבה כעת מהנוהל כפולה: ההכנסות לא עומדות בצפויות וגם שחקני זירת הקריפטו לא בלעו את "הפיתיון" ובוחרים להמשיך להסתיר את הונם. 203 בקשות הוגשו בגין רווחים מנכסים דיגיטליים, בהן דווח על הון בהיקף של כ-482.5 מיליון שקל בלבד ומס משוער בסך של כ-51 מיליון שקל בלבד.
עד למועד סיום הנוהל הוגשו לרשות המסים 823 בקשות לגילוי מרצון, שבהן דווח על הון בהיקף כולל של כ-1.89 מיליארד שקל כאמור. סכום קרן המס המשוער במסגרת בקשות אלה עומד על כ-152.6 מיליון שקל. כמחצית מהבקשות הוגשו במהלך אוגוסט 2026, החודש האחרון שבו היה הנוהל בתוקף.
נוהל גילוי מרצון מאפשר לאזרחים לחשוף את הכספים ואת הנכסים שהחביאו "מתחת לבלטות" הווירטואליות, הפיזיות והגלובליות ולא שילמו עליהם מס, תוך קבלת חסינות פלילית. המסלול החדש, שפורסם באוגוסט 2025 ועמד בתוקף למשך שנה, פנה במיוחד לשחקנים בזירת הקריפטו, בניסיון להגיע אל המסים מרווחי הקריפטו, בין היתר על רקע ביקורת של מבקר המדינה, שמצא כי קיים פוטנציאל גבייה לא ממומש של כ־3 מיליארד שקל בשוק הקריפטו. ואולם, כאמור, הנוהל לא הצליח לעמוד בציפיות ושחקני זירת הקריפטו לא מיהרו לחשוף את הונם ובמקום מיליארדים קיבלה המדינה עשרות מיליונים בודדים משוק הקריפטו.
התחום המרכזי שבו ביקשו אזרחים לחשוף את הונם החבוי היה הכנסות משכר דירה - 324 בקשות הוגשו על ידי בעלי דירות שהושכרו, שבהן דווח על הון בהיקף של כ-358.2 מיליון שקל ועל מס משוער בסך של כ-32.3 מיליון שקל.
עוד דיווחו אזרחים על כספים שהסתירו בחשבונות בנק בחו"ל - 197 בקשות גילוי מרצון הוגשו בעניין זה, שבהן דווח על הון בהיקף של כ-623.1 מיליון שקל ועל מס משוער בסך של כ-41.9 מיליון שקל.
נושאים נוספים שעליהם דיווחו המבקשים כללו, בין היתר, רווחי הון, ירושות, הכנסות מעסקים ויהלומים. בקשה אחת עשויה לכלול יותר מתחום אחד, ולכן קיימת חפיפה בין הנתונים בחלוקה לנושאים. הנתונים כוללים גם בקשות שטרם אושרו או שהטיפול בהן טרם הסתיים. סכומי ההון והמס מבוססים על הצהרות המבקשים ואינם משקפים בהכרח את סכומי המס שייקבעו או ייגבו בתום הטיפול.
נהלים דומים הופעלו בשנים 2011-2012, 2014-2016 ובשנים 2017-2019. במסגרתם טופלו כ־9,000 תיקים ונגבה מס בסכום כולל של כ־5 מיליארד שקל.
