רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, מודה בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס ובנק לאומי כי עצירת תהליכי הבנייה בעירו הייתה מהלך מוצלח, שגם זכה לקונצנזוס רחב בעיר. "העיר תכפיל את אוכלוסייתה אבל לא תוך עשור - אולי תוך עשרים או שלושים שנה, אבל לא נעשה זאת באמצעות התחדשות עירונית - אני לא מאמין בתמ"א 38 בגבעתיים, אלא בהתחדשות של רובעים מסוימים, או בעידוד בניית מבני ציבור. כשנכנסתי לתפקיד לפני 13 שנה הקפאתי את תנופת תוכניות הבניה שהיו בעיר - חמש שנים לאחר מכן איש לא התמודד מולי".
● ניסים פרץ: ״הבושה בנתב״ג היא המחשה למונופולים ששולטים פה"
● מהנדס העיר ירושלים: חצינו את רף ה-7,000 יח"ד בהיתרי בנייה
קוניק, בעצמו תושב גבעתיים כבר 58 שנה, שגדל בעיר, הודה שהעיר הצפופה ביותר בישראל לאחר בני ברק זקוקה לדירות נוספות "אבל חייבים לעשות זאת כהתחדשות מתחמית ולא עירונית - נותיר הרבה שכונות במרקם המקורי שלהן, עם סמטאות קטנות ובתים קטנים. חשבו שאני נגד בניה ועוצר ותוקע, אבל היום גם היזמים והקבלנים יודעים שצדקתי. תמ"א 38 הוא האויב הכי גדול של ההתחדשות העירונית, ואנחנו נשמור על אזורים שישמרו בצביון המקורי שלהם. אנחנו נדאג לממ"דים, למבני ציבור - והמבוגרים צריכים לדאוג לירושות טובות, ובגבעתיים זה לא ירושות - אלא אקזיטים".
קוניק הוסיף כי אישורי הבניה בעירו ייעשו בד בבד עם התקדמות בניית המטרו וההתקדמות שלו, כתנאי מקדים לה. "אני התעקשתי שתהיה שלביות - ושאחרי אלף יחידות דיור בתוכניות שנמצאות על ציר המטרו לא נראה התקדמות בניה אם לא תהיה התקדמות בבניית המטרו. אם יינתנו זכויות במקרה ויעלה איזה שר שיפקיע את המטרו - הם לא יינתנו בגבעתיים.
"נותנים אחריות ללא סמכויות ומשאבים"
ראש עיריית אופקים איציק דנינו התייחס לאתגרי הצמיחה המהירה של עירו - וטען כי הממשלה והשלטון המרכזי הותירו את העיר ללא סיוע מתאים. העיר שאוכלוסייתה בעבר עמדה על 24 אלף תושבים קלטה בבת אחת 25 אלף תושבים בחמש שנים. "העיר גדלה ב- 1,300 ילדים, תוספת תאורטית של 40-45 כיתות אבל משרד החינוך והשלטון המרכזי מנותקים, אז נותרתי לבנות את הגנים והמשאבים החינוכיים בעצמי -אבל הדבר עצמו חושף אותי לקנסות".
עבור דנינו, הנתק בין השלטון המרכזי למקומי לא נובע רק ממחסור במשאבים אלא בבירוקרטיה: "לפני שלוש שנים נרצחו כאן 47 תושבים - אבל הצמיחה לא נעצרה, היא רק גדלה. יש החלטת ממשלה לתכנית 'העוטף של העוטף', שכוללת גם את אופקים - היא מסייעת לנו לקידום חינוך, רווחה ובריאות הנפש אבל הפרוצדורות מסובכות מאוד וכדי לתת מענים מידיים חייבים לצמצם בבירוקרטיה, ולא להטיל עלינו אחריות ולהותיר אותנו עם אחריות ללא סמכויות ומשאבים".
גם אבי סלמה, ראש עיריית נתניה הטרי, מספר על האתגרים שבקשרי השלטון המרכזי עם המקומי, למרות שלעירו הסכם גג עם הממשלה. "הבעיה היא לא בהסכמי הגג, אלא בתקציבי חינוך, רווחה וחינוך - שם אתה צריך לרדוף אחרי פקידים בירושלים שלא מבינים מה קורה בשטח. אנחנו מסיעים 6,000 ילדים בחינוך המיוחד, הוצאה של 100 מיליון שקל בשנה מתקציב העירייה - מתוך זה המדינה מחזירה לנו פחות משליש - ויש כאן בעיה כשהמדינה מחליטה מי עומד בקריטריונים של ההסעה, מורה לנו את מי להסיע אבל אנחנו אלה שנושאים בנטל".
סלמה התייחס גם לשאיפה של נתניה להעביר אליה קרקעות מרשויות מקומיות הסובבות אותה. "נתניה היא עיר צרה - והיכולת שלנו לתת מענה לכל התושבים מוגבלת ככל שבונים יותר דווקא בשכונות מסוימות. יש כאן צורך במהלך רחב עם רמ"י ומנהל תכנון תוך תפיסה שאוכלוסית נתניה תחצה את רף חצי מיליון התושבים בשנים הקרובות - וזה אומר ניוד זכויות והעברת קרקעות מישובים סובבים. נתניה בת 300 אלף התושבים שוכנת על קרקע של 33 אלף דונם - והיא העיר היחידה שלא גובלת בעיר אחרת. מסביבנו עשרות אלפי דונמים שבהם מתגוררים 16 אלף איש בלבד. מדובר באנומליה שתביא אותנו לסיפו של אירוע תכנוני".
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק לאומי, חסות ראשית קבוצת אשטרום. בחסות: אמפא קפיטל, פרופדו, פישר , (.FBC & Co) אביב מליסרון ובהשתתפות: נתיבי ישראל ועדן החברה לפיתוח כלכלי ירושלים .
