קצב ההפקדות לחסכונות ארוכי הטווח בישראל רק הולך ועולה, והמוסדיים מנהלים הרבה יותר כסף מבעבר. בשנה שעברה הפקיד הציבור לחסכונות לטווח ארוך 219 מיליארד שקל בחשבונות כמו קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, פוליסות חיסכון, וקופות גמל (כולל גמל להשקעה, חיסכון לכל ילד וקרנות השתלמות) כך על פי דוח הממונה על רשות שוק ההון לשנת 2025. מדובר בשיא חדש ועלייה של 12.3% ביחס לשנת 2024. השנה שעברה היא גם הפעם הראשונה שבה הציבור הפקיד יותר מ-200 מיליארד שקל בשנה אחת.
כשצוללים פנימה ניתן לראות כי מתוכם 91 מיליארד שקל הופקדו לקרנות הפנסיה, בפוליסות החיסכון הופקדו 34 מיליארד שקל, בקרנות ההשתלמות 39 מיליארד שקל ובקופות הגמל להשקעה 19 מיליארד שקל.
מנגד, גם היקפי המשיכות ממשיכים כמובן לעלות. אלה עלו בשנה שעברה ב-9.8% לסכום של 155 מיליארד שקל. כך נוצר פער של 64 מיליארד שקל בכספים חדשים שנשארו בתוך הגופים המוסדיים.
בניגוד לשנים עברו עם זאת, קצב המשיכות מקרנות ההשתלמות דווקא ירד בשנה שעברה ב-6% לסכום של 20.1 מיליארד שקל, וזאת למרות המשך הגידול המסיבי כאמור בנכסים.
בשורה התחתונה, על פי הנתונים, חסכונות הציבור לטווח ארוך זינקו בשנה שעברה ב-16% לסכום של 3.3 מיליארד שקל, עלייה עצומה של 450 מיליארד שקל בשנה אחת. הסיבה העיקרית לכך היא העליות בשווקים, שתורגמו לתשואות חריגות במיוחד בשנה שעברה של 15% במסלול הכללי ו25% במנייתי.
הזינוק בנכסי הציבור השתרשר מצוין גם לדוחותיהן של חברות הביטוח ובתי ההשקעות, שנהנות מיותר דמי ניהול ככל שהיקף הנכסים גדול יותר. חברות הפיננסים נהנות מ"מינוף תפעולי", משום שאינן צריכות להשקיע בהגדלת מספר העובדים באותו יחס שבו היקף הנכסים שלהן גדל. המשמעות היא שיותר כסף יורד כמעט בצורה ישירה כל הדרך לשורת הרווח, ולראייה - הרווחים של הגופים הפיננסים זינקו בשנה החולפת וכך גם המניות.
דמי הניהול המשיכו לרדת מעט. לפי הרשות, דמי הניהול מההפקדות בפנסיה ירדו בעוד 3 עשיריות האחוז ל-1.54% ודמי הניהול מהצבירה (כל הכסף שכבר נחסך) נותר יציב על 0.15%. למעשה, אלה מספרי בנצ'מרק שתוכלו להיעזר בהם בפעם הבאה שאתם דורשים מחברת הפנסיה שלכם להוריד לכם דמי ניהול.
בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות עמדו דמי הניהול הממוצעים מהצבירה על 0.53% (אין דמי ניהול מהפקדות).
זינוק של 46% בתשלומים לסוכני הביטוח מאז הקורונה
מי שעוד נהנים במיוחד מהמגמה החיובית בענף הם סוכני הביטוח. מספרם גדל ב-3.5% בשנה האחרונה ל-13.4 אלף סוכנים (410 בלבד מתוכם הם יועצים פנסיוניים). ברשות מייחסים את ההסבר לכך ב"שיעורי הרווחיות הגבוהים שמציגות סוכנויות ביטוח בכלל וסוכנויות ביטוח בענף הפנסיוני בפרט. ניתן לראות מגמה קבועה ויציבה של גידול במספר בעלי הרישיון היחידים בענף הביטוח הפנסיוני".
כך, העמלות לסוכני הביטוח זינקו גם בשנה החולפת ב-10% נוספים והגיעו לסכום של 13.2 מיליארד שקל בשנה, או תוספת עמלות של 1.2 מיליארד שקל בשנה. מאז שנת 2020, מגפת הקורונה, זינקו עמלות הסוכנים בשיעור של לא פחות מ-46%.
לפי נתוני הרשות, 43% מסוכני הביטוח מקבלים בשנה עד רבע מיליון שקל, עוד 24% מהם מקבלים עד חצי מיליון שקל בשנה, 20% מהם מקבלים עד מיליון שקל בשנה ו-13% מקבלים מעל מיליון שקל בשנה.
"מערכת החיסכון לטווח ארוך וענף הביטוח בישראל עברו בעשורים האחרונים שינויים עמוקים. מגופים פיננסיים שתפקידם המסורתי התמקד בניהול כספי ציבור ובהבטחת כיסויים ביטוחיים, הפכו הגופים המוסדיים לשחקנים מרכזיים בכלכלה הישראלית. היקף הנכסים שהם מנהלים, השפעתם על שוק ההון ומעורבותם הגוברת במימון צורכי המשק והחברות מציבים אותם כיום בלב המערכת הפיננסית והכלכלית" אמר עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון. הוא הוסיף כי "כח פיננסי משמעותי מחייב אחריות ואיזונים. לכן ככל שגופים אלה מנהלים חלק גדול יותר מנכסי הציבור ומשפיעים יותר על הקצאת ההון במשק, כך מתחדדת חשיבות של ממשל תאגידי איכותי המבטיח כי גופים אלה ימשיכו לפעול בראש ובראשונה כמשקיעים מקצועיים, המנהלים את כספי החוסכים לטווח ארוך".
