1 אחרי חמאס וחיזבאללה: איראן בונה רשת חדשה של פרוקסי באזור
אחרי הפגיעה הקשה בחמאס ובחיזבאללה, איראן נשענת יותר ויותר על החות'ים בתימן ועל המיליציות הפרו־איראניות בעיראק בניסיון להפעיל לחץ על סעודיה ועל בעלות בריתה של ארה"ב במפרץ, כך לפי סוכנות הידיעות AP. גורמים באזור מספרים כי שיתוף הפעולה בין הקבוצות הגיע לרמה חדשה: החות'ים סייעו למיליציות בעיראק לתכנן ולהוציא לפועל מתקפת נחילי כטב"מים שנמשכה יומיים נגד מתקני נפט סעודיים ביולי. שני גורמים סעודים וגורם ביטחוני עיראקי בכיר אמרו כי נציגים של החות'ים אף פעלו מחדר מבצעים של המיליציות העיראקיות.
● פרשנות | המדינה שהתהפכה ראשונה על ישראל, ואז גם בריטניה הצטרפה אליה
● 117 מיליארד דולר בשנה: טורקיה שמה את הביטחון במרכז
במשך עשרות שנים בנתה טהרן רשת של ארגונים חמושים סביב ישראל, ובראשם חיזבאללה וחמאס. אלא שהארגונים האלו ספגו פגיעות קשות במלחמות מאז 7 באוקטובר 2023. כעת, לפי גורמים ומומחים ששוחחו עם AP, איראן מנסה כאמור להשתמש בחות'ים ובמיליציות העיראקיות כדי לפתוח חזית לחץ נוספת מול מדינות המפרץ ולהעלות עבורן את המחיר של המלחמה שפתחו ארה"ב וישראל נגד איראן בפברואר. יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני, מהדי מוחמדי, תיאר ביוני את הגישה במפורש: "לאיראן יש אסטרטגיה היברידית במלחמה הנוכחית. אנחנו לא נלחמים בחזית אחת ולא משתמשים בכלי אחד".
הקשר בין החות'ים למיליציות העיראקיות התחזק כבר במהלך המלחמה בעזה, כאשר הצדדים תיאמו תקיפות נגד ישראל. אחמד נאג'י, חוקר בכיר של תימן ב־Crisis Group, מסביר כי ההתחזקות של החות'ים "פתחה אופק חדש בעיראק", וכי קבוצות עיראקיות החלו להתעניין ביכולותיהם. בתמורה, לדבריו, החות'ים החלו לחלוק איתן ידע וניסיון צבאי.
עוד לפי הכתבה, הלחץ על סעודיה מתנהל בכמה כיוונים. מאז סוף יולי ביצעו החות'ים יותר מתריסר תקיפות נגד מתקני נפט ומכליות סעודיים, ולפי הרשויות הסעודיות, בגל התקיפות האחרון נפצעו יותר מ־70 בני אדם. סעודיה כבר הסיטה חלק גדול מיצוא הנפט שלה לים האדום בעקבות השיבושים במצר הורמוז, אך החות'ים הוכיחו שהם מסוגלים לפגוע גם בנתיב הזה. בחודש שעבר הם תקפו מכלית סעודית בצפון הים האדום, במרחק של כ-1,000 קילומטר משטחם.
אלא שהמהלך האיראני מסוכן גם עבור טהרן ובעלות בריתה. עיראק הורתה למיליציות להתפרק מנשקן עד סוף החודש, וסעודיה עלולה להיגרר מחדש למלחמה רחבה בתימן. אדם ברון, מומחה לתימן ב־New America, מזהיר כי "הרכבת שבדרך לחזרה למלחמה בהיקף מלא כבר יצאה מהתחנה, ולא ברור אם מישהו ינסה לעצור אותה".
מאת סמי מגדי, שרה אל דיב וקאסם עבדול זהרה, AP. לקריאת הכתבה המלאה.
2 "השפל הנמוך ביותר זה עשרות שנים": המשבר בין ישראל לבריטניה מחריף
היחסים בין ישראל לבריטניה הגיעו לשפל שלא נראה זה עשרות שנים, לאחר שבריטניה ו־11 מדינות נוספות הודיעו על סנקציות כלכלית על מוצרים מההתנחלויות בגדה המערבית, וישראל הגיבה בשורה של צעדים חריפים נגד בריטניה, כך בין היתר לפי BBC ו"לה מונד". בתורה, ישראל הודיעה על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, על הוצאת הנציגים הבריטים מהמרכז הבינלאומי לתמיכה בעזה ועל הפסקת פעילותם של צוותים בריטיים שמכשירים את מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ברמאללה.
במקביל, המהלך הבריטי אינו מסתכם באיסור על יבוא מוצרים שיוצרו בהתנחלויות. הוא כולל גם הגבלות על חברות המספקות להן שירותי בנייה, תשתיות ומימון, וכן הגבלות על מכירת אמצעי לחימה שלדברי ממשלת בריטניה "תורמים באופן מהותי לכיבוש". בכך מסמנת לונדון שינוי משמעותי במדיניותה. במשך עשרות שנים ראו ממשלות בריטניה בהתנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים בלתי חוקיות, אך נמנעו מהטלת איסור על המסחר עמן. כעת היא מתרגמת את העמדה המדינית לצעדים כלכליים ממשיים.
לשינוי במדיניות התלוותה גם החרפה יוצאת דופן בשפה שבה משתמשת הממשלה הבריטית כלפי ישראל. שר החוץ אד מיליבנד, שהגדיר את עצמו "יהודי בריטי גאה" והדגיש כי תמיכתו במדינת ישראל אינה מוטלת בספק, אמר כי "טרור המתנחלים משתולל" וטען כי הוא מוביל ל"טיהור אתני" של פלסטינים בחלקים מהגדה המערבית, בזמן שממשלת ישראל "מעלימה עין". מיליבנד הגדיר את המהלך כ"איפוס" של המדיניות הבריטית כלפי ישראל והפלסטינים. לפי ה־BBC, השינוי הזה והתגובה הישראלית אליו הביאו את היחסים בין המדינות ל"שפל הנמוך ביותר זה עשרות שנים".
ישראל מצדה הפנתה את עיקר תגובתה כלפי בריטניה, שאותה היא מאשימה בהובלת המהלך הבינלאומי. "המסר לכל ממשלה שפוגעת בנו ברור: מי שפועל נגד ישראל, ישראל תפעל נגדו", אמר שר החוץ גדעון סער. לפי "לה מונד", לצד סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים והוצאת הנציגים הבריטים מהמרכז לתמיכה בעזה, ישראל אסרה על כתריסר אישים פוליטיים להיכנס למדינה והורתה גם על הפסקת פעילות הצוותים הבריטיים שמאמנים את מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ברמאללה.
לפי הכתוב, אמנם האיסור על מוצרים מההתנחלויות לבדו אינו צפוי לגרום פגיעה משמעותית ביצוא הישראלי, אך החשיבות של המהלך היא בעיקר פוליטית. בריטניה פועלת לצד צרפת, קנדה, ספרד ומדינות נוספות, והצעדים מסמנים מעבר מגינוי מדיני - לצעדים כלכליים נגד פעילות הקשורה להתנחלויות.
עם זאת, ב־BBC מציינים כי ספק אם הצעדים ישנו בטווח הקרוב את המציאות בגדה המערבית. לבריטניה ולמדינות שהצטרפו אליה יש יכולת מוגבלת להשפיע על מדיניות ממשלת ישראל, והמדינה היחידה שמחזיקה במנוף משמעותי מספיק כדי לעשות זאת היא ארה"ב. ממשל טראמפ, לפחות עד כה, לא הראה נכונות להפעיל לחץ כזה. לכן המשמעות המיידית של המהלך עשויה להיות פחות בשינוי המדיניות הישראלית בשטח, ויותר בהעמקת הקרע בין ישראל לבין אחת מבעלות בריתה הוותיקות באירופה.
מאת פול אדמס, BBC. לקריאת הכתבה המלאה.
לוק ברונר, לה מונד. לקריאת הכתבה המלאה.
3 הקשר הישראלי שמעורר ביקורת סביב נותן החסות למוזיאון הבריטי
איגור טולצ'ינסקי, המיליארדר שמעניק חסות לאחת התערוכות הגדולות והמדוברות של המוזיאון הבריטי, עומד במרכז ביקורת בשל קשריו להשקעות בתחום הביטחוני בישראל, כך לפי תחקיר של Middle East Eye. טולצ'ינסקי, מייסד חברת ההשקעות האמריקאית WorldQuant, תרם לפי דיווחים כ־5 מיליון ליש"ט לתערוכת "שטיחי באייה" (Tapisserie de Bayeux), שנפתחת השבוע לקהל ונחשבת לאחת התערוכות המצופות בתולדות המוזיאון. אלא שהאתר מפנה כעת את הזרקור לפעילותו העסקית בישראל ולקשר שלה לתעשיית הדיפנס־טק.
הקרן שהקים טולצ'ינסקי בתל אביב, WorldQuant Genesis, שדבר השקתה כבר פורסם בישראל, הוקמה באפריל ומשקיעה בחברות צעירות בתחומי הבינה המלאכותית, הרובוטיקה והביוטכנולוגיה, לרבות טכנולוגיות ביטחוניות. מה שמנסה התחקיר להדגיש הוא החיבור בין נותן החסות של המוזיאון לבין התעשייה הביטחונית הישראלית, בין היתר באמצעות מי שעומד בראש הקרן: האלוף במילואים סער צור, לשעבר מפקד הגיס הצפוני ומערך התמרון בצה"ל. עוד לפי התחקיר, הקרן כבר השקיעה בין היתר ב־NavAiro, חברה ישראלית שמפתחת טכנולוגיה להתמודדות עם נחילי רחפנים.
חלק מרכזי מהביקורת בכתבה נוגע לקשר נוסף של צור. לאחר שחרורו מצה"ל הוא הצטרף למועצה המייעצת של Ottopia, חברה ישראלית שמפתחת מערכות לשליטה מרחוק בכלי רכב בלתי מאוישים ושעובדת עם צה"ל. צור תיאר את השימוש בכלים כאלה בעזה כ"מכפיל כוח", והסביר כי הפעלה מרחוק מאפשרת "להפחית נפגעים, לשפר את יכולת התמרון ולהגדיל את האפקטיביות בלחימה". Ottopia מצדה מציגה את הטכנולוגיה שלה ככזו ש"הוכחה בקרב".
הכתבה קושרת זאת לביקורת של ארגוני זכויות אדם על השימוש של צה"ל בכלי רכב הנשלטים מרחוק ונושאים חומרי נפץ בעזה. אלא שכאן יש הסתייגות חשובה: "Middle East Eye" עצמו מציין כי לא הצליח לאמת שהכלים שתועדו בעזה הופעלו באמצעות הטכנולוגיה של Ottopia. יתרה מכך, הכתבה מבהירה שאין טענה לקשר בין טולצ'ינסקי עצמו לבין Ottopia. החיבור הוא עקיף: טולצ'ינסקי הקים את הקרן שבראשה עומד צור, וצור משמש במקביל יועץ ל־Ottopia.
הפרסום מגיע בזמן שהמוזיאון הבריטי כבר מתמודד עם ביקורת סביב קשריו העסקיים ויחסו למלחמה בעזה. קבוצת Artists for Palestine UK תקפה את הבחירה בטולצ'ינסקי כנותן חסות ושאלה: "איך ייתכן שנאמני המוזיאון הגיעו למסקנה שטולצ'ינסקי, עם קשריו, היה נותן חסות מתאים?". המוזיאון הבריטי ו־WorldQuant לא הגיבו לפניות האתר.
מאת סיימון הופר, ניק האנט ודניאל הילטון, Middle East Eye. לקריאת הכתבה המלאה.
