12 מדינות בהובלת בריטניה הכריזו השבוע על קידום מהלכים לאיסור ייבוא מוצרים מיהודה ושומרון. פרטי הצעד טרם התבהרו, ובממשלה מקווים כי הנזק הישיר יסתכם באיסור סחר בהיקף עשרות מיליוני דולרים בלבד, אך חוששים מהשלכות רוחב אפשריות.
● בהובלת בריטניה: 12 מדינות הודיעו כי יטילו חרם על מוצרים מההתנחלויות
● המדינה שהתהפכה ראשונה על ישראל, ואז גם בריטניה הצטרפה אליה
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הציג את היוזמה בפרלמנט בלונדון, והסביר כי היא נועדה למנוע את "חיסול האפשרות לפתרון שתי המדינות". לצד איסור הייבוא, מיליבנד הודיע על גיבוש משטר עיצומים נגד חברות המספקות שירותי בנייה, תשתיות, מימון ונדל"ן להרחבת ההתנחלויות. עם זאת, הוא הדגיש כי המסחר עם ישראל יימשך וכי ממשלת בריטניה מתנגדת לקמפיין ה־BDS.
בשלב זה היוזמה הבריטית נותרה דקלרטיבית, אך השר התחייב לעגנה בחקיקה בתוך 6 עד 9 חודשים. כאמור, במקביל, 11 מדינות נוספות - ובהן צרפת וקנדה - הודיעו כי יקדמו צעדים נפרדים לאיסור ייבוא מוצרים מההתנחלויות.
בריטניה הודיעה על שלוש שכבות של סנקציות - איסור סחר עם ההתנחלויות, הגבלות על חברות המסייעות לבנייתן וחרם על יצוא נשק לישראל - בעוד צרפת ומדינות נוספות נותרו עמומות בהצהרותיהן. בשל כך, הגישה הישראלית מול המדינות האחרות היא להמתין ולראות אילו צעדים יאומצו בפועל.
בבריטניה רואים בהכרזה שינוי כיוון היסטורי ביחס להתנחלויות. בהובלת מהלך בינלאומי מתואם לצד צרפת, קנדה ומדינות נוספות, פרמה בריטניה את תיאום העמדות המסורתי עם ארה"ב בנושא, כחלק מקואליציה המתגבשת סביב הכרזה על מדינה פלסטינית.
שר החוץ מיליבנד הדגיש שוב ושוב את גבולות הגזרה החדשים - ישראל שבתוך הקו הירוק נותרה שותף עסקי לגיטימי וחשוב, בעוד ההתנחלויות הפכו ליעד עבור "הכוח המלא" של הסנקציות הבריטיות, לצד האשמות ב"טיהור אתני" בשטחים. אף שמיליבנד הצהיר כי הוא מתנגד לתנועת ה-BDS, הוא אימץ למעשה את עקרונותיה ביחס להתנחלויות. מנגד, בישראל כורכים את יהודה ושומרון עם הנעשה בתוך הקו הירוק ומאשימים את בריטניה בצעדים המופנים נגד המדינה כולה.
בתוך בריטניה נשמעו ביום שאחרי קולות ביקורתיים. שר החוץ בממשלת הצללים השמרנית הבהיר כי המהלך יפגע ביחסים עם ישראל. במקביל, כלי תקשורת המזדהים עם השמרנים הבליטו אזהרות מצד גורמים בקהילה היהודית, ובראשם הרב הראשי, מפני החרפת האנטישמיות במדינה ומתן רוח גבית לגורמים אלימים.
"זהו יום שחור ליהודים בבריטניה", הצהיר הרב הראשי באופן יוצא דופן, והוסיף כי המדיניות שהוכרזה "רק תחזק את אלו... המשתמשים בשנאה כנשק נגד היהודים".
התגובה הישראלית לא איחרה לבוא
במערכת הכלכלית חוששים פחות מהפגיעה הישירה ביצוא מיהודה ושומרון, ומוטרדים בעיקר מהתרחבות הסנקציות לכלל המשק ומבלבול בקרב יבואנים באירופה שיוביל לצינון הרכש מישראל כולה.
במקביל, גורמים ישראליים הבהירו כי צעדי התגובה שננקטו מול הממלכה המאוחדת - ובהם סגירה חסרת תקדים של הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק בריטניה מכוח המשימה בקריית גת ואיסור כניסה על חברי פרלמנט ממפלגת הלייבור שהואשמו באנטישמיות - הם ענייניים ונועדו להגיב במדויק על הניסיון הבריטי להתערב בענייניה של ישראל.
גורמי המקצוע הכלכליים בממשלה טרם מבינים עד תומן את השלכות ההצהרה. במשרדי הממשלה מעריכים כי הסחר הישיר מיהודה ושומרון למדינות הללו מסתכם בעשרות מיליוני דולרים בלבד, אך גורמים בכירים ששוחחו עם גלובס מביעים חשש מהרחבת הסנקציות על גורמים שלישיים, כמו הגופים המממנים את אותם עסקים.
משרד הכלכלה: "המטרה היא לא להתחבא"
עופר פורר, סגן מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ולשעבר הנספח הכלכלי בבריטניה בשנים 2020-2024, הסביר בראיון לגלובס כי ההחלטה במדינות אירופה נותרת לפי שעה דקלרטיבית, בעוד בריטניה היא הראשונה שהצהירה כי תעגן מסגרת משפטית תומכת בחקיקה. לשם ההשוואה, היצוא הישראלי לבריטניה עומד על כ-1.5 מיליארד דולר בסחורות ועוד כ-3.1 מיליארד דולר בשירותים מדי שנה, בעוד היצוא מיהודה ושומרון נמוך משמעותית ומסתכם בכ-48 מיליון דולר בלבד.
לדברי פורר, "אנחנו לא יודעים כרגע כיצד ייראו התקנות, אך נערכים בדרך של זיהוי היצואנים הישראלים, יידוע שלהם על המהלכים ועבודה משותפת כדי לזהות שווקים חדשים שאינם מוטים פוליטית, דוגמת אמריקה הלטינית, אסיה והודו, במטרה לסייע להם להוריד את הסיכון ולאפשר המשכיות עסקית".
במקביל, הוא מזהיר מפני השלכות רחבות בהרבה. "לא בהכרח יש ליבואן או למפיץ הבריטי את הכלים להבין אם הספק הישראלי שלו פועל מתוך הקו הירוק או מעבר לו", הוא מסביר. "זה מורכב, ולמעשה נוצר כאן אפקט שעלול לצנן את התיאבון של יבואנים ומפיצים בריטים לעבוד עם חברות ישראליות, ואנחנו רואים את הסיטואציה הזו בחומרה. לצד העובדה שמבחינה כספית לא מדובר בסכומים שישנו את הכלכלה הישראלית ברמה המהותית, מדובר בסיכון גדול שאנחנו נערכים אליו".
לדבריו, הפעולה הבריטית מגיעה דווקא בתקופה של עלייה משמעותית ביצוא הישראלי לבריטניה, בייחוד בתחומי הסייבר, הפינטק וההייטק. כיום, חברות בריטיות מושקעות בישראל בהיקף של מעל 23 מיליארד דולר, ו-48 חברות רב-לאומיות בריטיות מפעילות בארץ מרכזים ופעילות רשמית.
"מנגד, ברמה הפוליטית אנחנו רואים את הסנטימנט. הכלכלה נמצאת בתוך הפוליטיקה והפוליטיקה בתוך הכלכלה", אומר פורר. "אנחנו נערכים לסייע פרטנית ליצואנים שעלולים להיפגע, ובמקביל פועלים להרחיב ולחזק את הקשרים הכלכליים הקיימים. רק היום עורכת הנספחות הכלכלית בלונדון את יום החדשנות הישראלי בבורסה לניירות ערך בלונדון בהשתתפות 32 חברות. האולם מלא במשקיעים, קרנות גידור וקרנות הון סיכון. המטרה שלנו היא לא להתחבא, אלא להראות שלמרות הסנטימנט המאתגר והביקורתי, אנחנו ממשיכים לחבר בין חברות ישראליות ללקוחות בבריטניה ובשווקים אחרים".
לדבריו, אופן היישום של הצעדים בבריטניה נותר כרגע פתוח. "השאלה היא איך זה יבוצע ומה תהיה רמת האכיפה של התקנות שיתוכננו. אלו שאלות שאין לנו עליהן תשובות כרגע, אך חשוב לי להבהיר כי חברה ישראלית שלא נמנית עם הגורמים הללו אינה נמצאת כרגע בסיכון כלשהו ביצוא לבריטניה".
"שר החוץ הבריטי הצהיר בצורה מפורשת שממשלת בריטניה מתנגדת ל-BDS ורואה בו מגמה שלילית", מציין פורר. "המהלך מופנה נגד ממשלת ישראל ולא נגד מדינת ישראל, ולכן אין ברצונם להרחיב את הסנקציות לחברות ישראליות בכלל".
"חייבים לבודד את הפוליטיקה מהכלכלה"
נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, מוטרד מההחלטה הבריטית ומגדיר אותה כ"חור בסכר". לדבריו, "ההשלכות יכולות להגיע למוצרים ולחברות באזורים נוספים בישראל. אנחנו חייבים לבודד את הפוליטיקה מהכלכלה. עיקר הנזק ייגרם לפועלים הפלסטינים, כשיש 20 אלף מתוכם שעובדים בחברות ישראליות ביהודה ושומרון".
נובוגרוצקי מוסיף כי הסוגיה משקפת סנטימנט שלילי שקשה לאמוד את נזקו הכלכלי. "לצד מהלכים מדיניים, המדינה חייבת לסייע ליצואנים בצד המשפטי והמסחרי ולא להשאיר אותם לבד מול הרגולטור האירופי", הוא מציין. "יש להרחיב את היצוא לשווקים מתפתחים. את המוצרים הישראליים רוצים בכל העולם, ואני לא רואה את בריטניה מוותרת על וויז, על שבבים ועל תעשיות חזקות נוספות שלנו".
טרוור אסרסון, מייסד ושותף בכיר במשרד Asserson Law Offices, מעריך כי "קיימים אמצעים משפטיים רבים לאתגר את החקיקה שמקדמת ממשלת הלייבור, שתשיג את האפקט ההפוך לגמרי ותפגע בהעסקת פלסטינים".
עם זאת, הוא מזהיר כי "חברות ישראליות צריכות לחשוב כבר היום כיצד לארגן את עצמן מחדש כדי לא להיות חשופות לסנקציות. סניף אחד ביהודה ושומרון יכול לגרום לחברה שלמה להיות תחת סנקציות בריטיות", ומציין כי משרדו כבר מעורב במספר מקרים שבהם הוטלו סנקציות על חברות ישראליות בשל פעילות מעבר לקו הירוק.
