1"הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד" - פסוק אחד בן תשע מילים שהפך לאחד השירים הכי המוכרים בעולם היהודי. נעמי שמר, המשוררת והמלחינה כלת פרס ישראל, שילבה את המילים "מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים" גם בשיר "שלומית בונה סוכה". שני השירים הפכו למזמור עממי המושר בגני ילדים ובתפוצות, מבלי שרוב השרים יזהו את מקורו.
וישנו גם "שיר למעלות" שהולחן וזכה לשלל גרסאות פופולריות; וגם "הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו" נחקק היטב בתרבות הישראלית.
● עולם בלי פידבק: איך עובדים על טקסט שיקראו רק בעוד מאה שנה
● על הדרך של אלטלנה מלב הים ללב האתוס התרבותי
אלה רק מיעוט מן האדוות של השפעות ספר תהילים על התרבות האנושית - היהודית וזו שאינה יהודית גם יחד. זהו ספר שחורג מגבולות בית הכנסת, ומוצא את דרכו אל חיי היום־יום החילוניים בישראל, לעתים בדרכים בלתי צפויות. ספר תהילים ניצב שם ברגעי שיא ומשבר, בשמחות הגדולות והקטנות של החיים.
אביגדור שנאן, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר שהעוצמה של תהילים נובעת מהעיסוק הרגשי חסר התקדים שלו. "מזמורי תהילים נותנים מענה למי ששקוע בצרות הקטנות של היום-יום - לא בהיסטוריה הגדולה של עם ישראל, חורבן בית המקדש והגלות", הוא אומר. לדבריו, "אדם שמחפש נחמה, שמבקש עזרה - אז מה, הוא יקרא את סיפור מותו של משה? מזמורי תהילים נותנים לו מענה".
2 ההשפעה הבינלאומית המפתיעה ביותר של תהילים היא אולי "By the Rivers of Babylon" - שיר שהקליטה ב־1970 להקת הרגאיי הג'מייקנית The Melodians, וב־1978 קבילה גרסה מפורסמת בהרבה, מלהקת הדיסקו הגרמנית-קריבית Boney M ("דדי קול"). השיר, מזמור קינה על גלות בבל, נשען כמעט מילה במילה על תהילים קל"ז, א'־ד' ("עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן... אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר"), ומוסיף שורה מתהילים י"ט, ט"ו ("יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי").
השיר הפך להמנון של תנועת הרסטפארי בג'מייקה, שראתה בעצמה חלק מ־12 השבטים של ישראל, והיה לאחד הסינגלים הנמכרים בכל הזמנים בבריטניה. כך, קהל שלם רקד לצלילי דיסקו על מילות קינה עתיקות על חורבן וגלות, רובו כנראה בלי לדעת כלל.
3 גם לאונרד ברנשטיין - מלחין אמריקאי־יהודי חילוני בעיקרו - כתב את "מזמורי צ'יצ'סטר" (Chichester Psalms), יצירה סימפונית מפורסמת המבוססת כולה על טקסטים נבחרים מכמה מזמורי תהילים בעברית המקורית, שהוזמנה על ידי קתדרלה אנגליקנית באנגליה - דוגמה מרתקת לאיך שכתבי קודש עבריים חוצים גם גבולות דתיים.
מופע מיוחד, המופע הפותח של חגיגות 20 שנה לבית אבי חי בירושלים, יעמיד במרכז את המזמורים היפים של תהילים. המופע יתקיים בשני לילות חמישי של ימי הרחמים והסליחות (10 ו-17 בספטמבר, מ-20:30), ויזכיר עד כמה הספר הזה לא איבד מהרלוונטיות שלו. ועד כמה הפסוקים של תהילים, שמי מאיתנו לא אמר או שמע בחייו, הם עדיין עוטי מסתורין, סוד שממתין להתגלות.
4 תהילים הותיר חותם גם בשפה עצמה. המילה "אָמֵן" מופיעה בתהילים מ"א, י"ד ("אָמֵן וְאָמֵן"), כחתימה לסיום ספר א' בתהילים. כך גם "הוֹשַׁעְנָא" (Hosanna) מקורה הישיר בתהילים קי"ח, כ"ה: "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא".
ואולי גולת הכותרת, המילה "הַלְלוּיָה". זהו ביטוי שאינו מופיע במקרא בשום מקום מחוץ לתהילים, ומרוכז בעיקר בחמשת המזמורים החותמים את הספר. המילה חדרה לרפרטואר המוזיקלי העולמי, כולל למקהלה המפורסמת ב"המשיח" של המלחין הגרמני־בריטי גאורג פרידריך הנדל, והביצוע של גלי עטרי ולהקת חלב ודבש ל"הללויה" שהביא את הזכייה באירוויזיון 1979.
לצידם מתנוסס שיר המופת "Hallelujah" של לאונרד כהן, שהיה לאחד משירי הרוק המושמעים ביותר בעולם, וגם לכזה שזכה לכל הפחות למאות גרסאות כיסוי. האם הנימה הדתית הניכרת של הטקסט היא זו שקנתה את לב ההמונים?
בשיר מרמז כהן לבקשה של דוד מתהלים כ"ו, א'-ב': "שָׁפְטֵנִי ה' כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי; וּבַה' בָּטַחְתִּי, לֹא אֶמְעָד; בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי; צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי". בסיפור המקראי דוד מבקש מהאל שיבחן את כנות לבו. אבל כהן לא כתב את השיר מתוך אמירה דתית, אלא כרגש שכל אדם יכול להתחבר אליו - אותה תחושה שמביאה גם אנשים שאינם מגדירים עצמם כאנשים מאמינים, לקרוא בקול "הללויה".
ואם השיר לא היה אלמותי דיו, בשנת 2001 הוא זכה לתנופה עצומה כשגרסה שלו בביצוע ג'ון קייל שולבה בסרט האנימציה "שרק".
5 בין כל היצירות הללו עובר חוט שני בולט: תהילים אינו רק ספר, הוא שפה. לא רק עוצמה ספרותית הצליחה לשרוד אלפי שנים, אלא יכולת נדירה של טקסט עתיק להתהוות מחדש בכל דור.
אולי בזה טמון ההסבר האמיתי לשאלה שממנה יצאנו: למה דווקא תהילים, ולא ספר מקראי אחר, הפך למקור ההשראה נצחי? כי בניגוד לתורה כולה, תהילים אינו מספר סיפור - הוא פונה לנפש. הוא לא מתאר מה קרה לעם ישראל, הוא נותן קול למה שכל אדם, בכל דור ובכל תרבות, מרגיש כשהוא בוכה, מודה, מתחנן או שר. זה לא סיפור שקוראים - זה קול שממשיכים להשמיע.
