כתבה זו תורגמה על ידי גלובס מתוך OCCRP, ארגון תחקירים מהגדולים בעולם שמתמקד בחשיפת שחיתות ופשיעה מאורגנת
ב-21 באוגוסט 2025 נחת מטוס באיסטנבול. ממנו ירד גבר מזוקן בשנות ה-40 לחייו, לבוש בחולצת טריקו חומה, שנטמע ללא מאמץ בין שאר הנוסעים. "נחתי", הוא כתב לאשתו, שהשיבה לו באימוג'י של לב. כעבור שעות אחדות הגיע האיש לעיר הנופש טרבזון שבצפון־מזרח טורקיה, השוכנת למרגלות חוף הים השחור, ופנה לעבר המרינה.
בשעה 18:35, בעודו עובר בביקורת הגבולות בנמל, צולמה תמונתו האחרונה הידועה של אנטול קוטאו. בתמונה הוא נראה מביט ישירות אל המצלמה, ופניו משוללות כל הבעה.
מנסיעתו לטורקיה הוא לא שב מעולם. עקבותיו נעלמו, והשאלה אם עודנו בחיים נותרה בגדר תעלומה.
● משבדיה עד טייוואן: המעברים שעלולים להשבית את הכלכלה העולמית
● ברית נגד טראמפ: האיחוד האירופי מציע לקנדה להצטרף כ"חברה מיוחדת"
קוטאו לא היה תייר מן השורה. הוא היה בכיר בלארוסי שהפך למתנגד משטר, נמלט מאימת השלטון האוטוקרטי במולדתו ומצא מקלט בפולין השכנה. בבלארוס, ברוסיה ובכמה מדינות נוספות במרחב הפוסט־סובייטי הוא הוגדר מבוקש, בעקבות פעילות שהגדירו הרשויות במינסק כ"אנטי־מדינתית".
כעת תחקיר משותף של שישה עיתונאים מטעם מרכז התחקירים הבלארוסי (BIC), רשת דויטשה ולה וארגון OCCRP חושף פרטים חדשים על נסיבות היעלמותו של מתנגד המשטר.
התחקיר התבסס על ניתוח מעמיק של צילומי לוויין, מסמכי משטרה, רישומי גבול, רשימות נוסעים, רישומי חברות ופוסטים ברשתות החברתיות.
"לא מוכן לעבוד עבור מי שמכחיש את הרצח"
קוטאו (47) התקדם בהתמדה בשורות הממשל הבלארוסי, לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה יוקרתית להכשרת דיפלומטים במוסקבה - חממה מוכרת לצוערים מכל רחבי הגוש הסובייטי לשעבר. את דרכו המקצועית החל במשרד החוץ, ובהמשך שירת בשגרירות בוורשה ומונה לתפקיד במינהל הנשיאותי במינסק. בשנת 2015 הגיע לשיא נוסף כשמונה למזכ"ל הוועד האולימפי הלאומי, גוף שבראשו עמד הנשיא אלכסנדר לוקשנקו עצמו.
אלא שאז קיבל מסלול חייו תפנית רצינית. לאחר פרק זמן קצר במגזר הפרטי מונה קוטאו לתפקיד במנהלת ניהול הנכסים של לשכת הנשיא. בראש המנהלת עמד ויקטור שיימן, ממקורביו של לוקשנקו, שהאיחוד האירופי וארה"ב הטילו עליו סנקציות בשל מעורבותו לכאורה בהיעלמותם של מתנגדי משטר בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות ה־2000.
פחות משבועיים לאחר ניצחונו השנוי במחלוקת של לוקשנקו בבחירות לנשיאות באוגוסט 2020, בזמן שהשלטון מדכא באלימות את המחאה ההמונית ברחובות, הגיש קוטאו לשיימן את מכתב התפטרותו. "איני מוכן לעבוד עבור צוות שמכחיש או ממזער את חומרת האירועים הקשים שהתרחשו לאחר הבחירות, את מעשי הרצח והעינויים", אמר בראיון לתקשורת זמן קצר לאחר מכן, והוסיף: "אפילו קורבן אחד הוא בלתי מתקבל על הדעת במאה ה־21 במדינה שמגדירה את עצמה אירופית".
כמו מתנגדי משטר רבים אחרים, קוטאו נמלט לפולין וקיבל בה מעמד של פליט. משם המשיך למתוח ביקורת חריפה על המשטר במינסק, בין השאר על תמיכתו בפלישה הרוסית לאוקראינה. קוטאו אף הפעיל ערוץ טלגרם שבו פרסם מידע פנימי מתוך סוכנויות הממשל, לצד פרטים על חייו האישיים של לוקשנקו ועל תנועותיו.
בשנת 2024 הרשיע אותו בית משפט בבלארוס בהיעדרו בעבירות של "קיצוניות" ו"קשירת קשר" נגד השלטון, וגזר עליו 12 שנות מאסר. במקביל שמו צורף לרשימת המבוקשים הבין־מדינתית של רוסיה. "אין ספק שקוטאו היה אדם שהרשויות בבלארוס רצו להחזיר לידיהן, באמצעים חוקיים או בלתי חוקיים", אמר ל־BIC אלס מיכלביץ', עורך דין בלארוסי ומועמד לשעבר לנשיאות. מיכלביץ' הוסיף כי "אנשים כמוני הם פשוט אויבים בעיני המשטר, ואנשים כמוהו נתפסים כבוגדים - ובעיני המשטר זה חמור הרבה יותר".
אלא שלמרות מעמדו כמבוקש סיפרו חבריו כי נהג לרמוז על קשר שעדיין קיים עם בכירים בממשל הבלארוסי. על תוכניות הנסיעה שלו נהג לשמור בעמימות ולא חשף פרטים רבים. זמן קצר לפני נסיעתו לטורקיה אף פיזר מסרים בקרב קהילת הגולים ואמר לכמה מהם כי בקרוב יוכלו לשוב הביתה.
רוסלן חזין, אחד מחבריו, אמר ל-BIC כי "פשוט לא הבין" מדוע אמר זאת. כששאל אותו על כך ישירות, קוטאו, שהחזיק ב"מין מנהג משונה כזה", רק חייך ואמר: "טוב, תגלה אחר כך".
מטרת הנסיעה של קוטאו: לא ידועה
בבוקר 21 באוגוסט 2025 נכנסה למרינה בטרבזון יאכטת נופש באורך 30 מטר המפליגה תחת דגל בריטניה, ובה ארבעה חדרי שינה וג'קוזי. לפי רשימת הנוסעים, על סיפונה של היאכטה Shells נכחו אנשי צוות ושלושה נוסעים. זו הייתה היאכטה שעליה אמור היה קוטאו לעלות בהמשך אותו היום, אף שמקורביו העידו כי לא ידעו מה הייתה מטרת נסיעתו. זהות המארגנים של השיט נותרה עלומה.
עם זאת, ניתוח נתוני תעסוקה ומעברי גבול שדלפו אפשר לעיתונאים להתחקות אחר עברם של הנוסעים האחרים שהיו על הסירה באותו היום. הממצאים גילו כי שניים מהם הועסקו בעבר בידי פוליטיקאי רוסי ובידי יוצאי מנגנוני הביטחון הבלארוסיים.
אחד מהם, אזרח בלארוסי בשם יורי פוזיקאו, ירד מהיאכטה בטרבזון זמן קצר לפני שקוטאו עלה עליה. מרישומי תעסוקה שדלפו עולה כי בעברו עבד פוזיקאו בשלושה גופים פרטיים שהוקמו או נוהלו בידי יוצאי הקג"ב הבלארוסי. עם זאת, הרישומים שדלפו אינם מעידים שהוא עצמו היה איש מודיעין או שנסיעתו הייתה במשימה ביטחונית, אלא רק שקיבל שכר מאותן חברות. אחת החברות שבהן עבד בבלארוס היא BTS Global, חברה המחזיקה בחוזים עם ממשלת מינסק ואף ייצרה רחפנים שהוצגו בתרגיל צבאי משותף לרוסיה ולבלארוס בשנת 2025.
מי שהקים את BTS Global והחזיק בחברות נוספות שבהן הועסק פוזיקאו הוא יורי סריך, איש קג"ב בלארוסי לשעבר. לסריך אין היכרות רק עם פוזיקאו, אלא גם עם קוטאו עצמו. השניים מופיעים יחד בכמה תצלומים שפרסם ב־2019 מועדון הספורט Vozrozhdenie (תחייה), שבו שימש סריך בתפקיד ניהולי.
מתכתובות מייל שהגיעו לידי מרכז התחקירים הבלארוסי עולה כי סריך אף הוזמן לחתונה שתכננו קוטאו ואשתו ב־2020, טרם בריחתם מבלארוס, וברשימת המוזמנים הוא הוגדר "חבר". כמו כן, סריך ואשתו עבדו שניהם בוועד האולימפי ב־2015, בדיוק בתקופה שבה שימש קוטאו כמזכ"ל הארגון, ובתכתובות אף נחשף כי בעבר פנה לסריך בבקשה לתרום לארגון ספורט.
עם ירידתו של פוזיקאו מהיאכטה נותרו על סיפונה שני נוסעים רוסים בלבד, פיוטר גריב ויורי גולובאנוב, שטסו יחד ממוסקבה לאיסטנבול שבועיים קודם לכן. גריב שימש במשך כמה שנים כעוזרו של חבר מועצה מקומי בעיר סוצ'י, יליד בלארוס וחבר מפלגת השלטון רוסיה המאוחדת של ולדימיר פוטין. מועצת סוצ'י אף ציינה בעבר לשבח את פועלו בחלוקת ציוד לחיילים שנלחמים באוקראינה, והוא מונה לראש המועצה לשיפור פני העיר. הנוסע השני, גולובאנוב, עבד בעבר כמנהל משאבי אנוש בחברה שניהלה את מערך ההסעות באירועים ממשלתיים ועסקיים בסנט פטרבורג.
את הרשימה סגרה קהירה איינלובה, אזרחית אזרבייג'ן המתגוררת בדובאי ומחזיקה בדרכון ירדני, שעלתה על ה־Shells בערך באותה השעה שבה עלה קוטאו. מהודעות טקסט עולה כי השניים הכירו שנתיים לפחות ושוחחו הן במישור העסקי והן במישור האישי. אשתו וחברו של קוטאו אף ציינו כי הוא נהג לנסוע לדובאי באופן סדיר לצורכי עסקים, פרט המציע הקשר להיכרות ביניהם.
תיעוד מצילומי לוויין ומסמכי משטרה
כשעל סיפונה ארבעת הנוסעים - קוטאו, איינלובה, גריב וגולובאנוב - יצאה Shells אל הים השחור. ברשומות צוין כי היעד הוא עיר הנמל הרוסית סוצ'י, אם כי לא ברור אם קוטאו ידע על כך. רוסיה נוהגת להסגיר באופן שיטתי מתנגדי משטר בלארוסים לידי מינסק, ונגדו אף עמד צו מעצר רוסי.
אלא שלפי רישומי הנמלים ומעברי הגבול, היאכטה מעולם לא הגיעה לסוצ'י. תחת זאת, כפי שמעידים מקורות המכירים את מסלול ההפלגה באותו היום, היא שינתה מסלול ונעה לעבר העיר סוחומי בחבל הבדלני אבחזיה, מעוז פרו־רוסי המאופיין בנוכחות צבאית רוסית כבדה.
כדי לשחזר את שעותיו האחרונות של קוטאו בלב ים התבססו חוקרי הפרשה על מסמכי משטרה, תיעוד ממצלמות אבטחה, צילומי לוויין וסדרת ראיונות. מקורות המעורים בפרטים טוענים כי מול חופי סוחומי נעצרה היאכטה בידי כלי שיט אחר. לדבריהם, כמה גברים עברו ממנו אל Shells, הורידו ממנה את קוטאו והעבירו אותו לספינתם.
צילומי לוויין שבחנו העיתונאים מאששים את הגרסה הזאת. בתמונות מופיע כלי שיט התואם בממדיו ובצורתו לסירת סיור של משמר החופים הרוסי, הכפוף ישירות ל־FSB, סוכנות ביטחון הפנים העוצמתית של רוסיה. כלי השיט נראה יוצא מבסיס של ה־FSB בעיירת הנמל הסמוכה אוצ'מצ'ירה ונע ישר לכיוון סוחומי, בדיוק בפרק הזמן שבו התרחשה עצירת היאכטה.
מרישומי הגבול עולה כי שני הנוסעים הרוסים, גריב וגולובאנוב, ירדו מהיאכטה זמן קצר לאחר מכן ונרשמו בכניסה לאבחזיה בשעות 14:42 ו־14:46. כש-Shells חזרה לטרבזון ב־23 באוגוסט, יומיים לאחר שיצאה אל הים, הייתה איינלובה הנוסעת היחידה שנותרה על סיפונה.
ממשלת בלארוס, FSB, הרשויות באבחזיה והנוסעים האחרים שזהותם נחשפה בתחקיר נמנעו מלהשיב לבקשות התגובה לממצאי התחקיר החדשים. בעבר הצהירו גורמים רשמיים בבלארוס כי קוטאו אינו מוחזק בידיהם, וגם FSB הרוסי הכחיש רשמית כי ידוע לו היכן הוא נמצא.
"אילו רצו לחסל אותו, היה קל יותר בוורשה"
יותר מתשעה חודשים חלפו מאז נעלמו עקבותיו של קוטאו, ולבני משפחתו ולחבריו עדיין אין כל קצה חוט באשר למקום הימצאו.
זירת ההיעלמות הופכת את החיפושים למורכבים במיוחד. ממוקה קומאחיה, חוקר סכסוכים מגיאורגיה, הסביר בשיחה עם רשת דויטשה ולה כי אבחזיה היא "אזור אפור ידוע מבחינה משפטית". לדבריו, "מנקודת מבט בינלאומית שורר שם ואקום פיקוחי, והיא מהווה כר נוח לביצוע כל סוג של פעילות בלתי חוקית".
אף שקוטאו זכה להגנת ממשלת פולין במעמדו כפליט, הרשויות בוורשה נמנעו מלפתוח בחקירה. פשמיסלב נובאק, דובר משרד התובע הלאומי בפולין, מסר לדויטשה ולה כי סמכות השיפ וט של משרדו תקפה רק לעבירות שבוצעו בשטח המדינה. גם הרשויות בטורקיה מיהרו לסגור את התיק. בדוח החקירה הראשוני ציינו הגורמים הרשמיים כי בעת שהוגשה התלונה על היעדרותו, קוטאו כבר יצא מגבולות טורקיה, ולפיכך אין עילה לפתוח בחקירה.
אולם מומחים למשפט חולקים על גישות אלה. עורך הדין הבלארוסי מיכלביץ' משוכנע כי לפולין יש עילה מלאה לחקור את המקרה, מכיוון שקוטאו היה יעד למבצע שהחל בעודו בשטח פולין. "אם יתקיים הרצון הפוליטי, יהיה קל למדי לפתוח בחקירה פלילית בנוגע להיעלמותו", אמר ל־BIC. התובעים בפולין נמנעו מלהגיב לדבריו.
למרות ערפל הקרב חברו של קוטאו, רוסלן חזין, מוסיף להאמין כי האב לשניים עודנו בחיים. "אילו רצו לחסל אותו, היה קל בהרבה לעשות זאת כאן, בוורשה, ולביים תאונה", אמר והוסיף כי להערכתו "הם היו זקוקים לו בחיים".
Reported by Maksym Savchuk, BIC, Yana Mickevich, BIC, Dzmitry Charapahau, BIC, Kelly Bloss, OCCRP, Alina Tsogoeva, OCCRP. Originally published on June 18, 2026. Translated from English and republished with permission by The Organized Crime and Corruption Reporting Project
