כתבה זו תורגמה באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal, עיתון העסקים הנפוץ ביותר בארה"ב, שנמצא בשיתוף פעולה בלעדי עם גלובס
בוקר אחד בינואר עקבה ליז מקללן מקרוב אחר פעילותם של סוכנים פדרליים שהגיעו למיין במסגרת מבצע האכיפה של ממשל טראמפ נגד ההגירה הבלתי חוקית.
כמו פעילים קהילתיים, מפגינים ועוברי אורח אחרים ברחבי ארה"ב, גם מקללן צילמה את הסוכנים, בין השאר במהלך מעצר. לאחר מכן נסעה בעקבות סוכן פדרלי שנהג ברכב לא מסומן, כדי לראות לאן היא ממשיכה משם.
מקללן הופתעה כשהסוכן הוביל אותה היישר לביתה וחסם את שביל הגישה אליו. סוכנים פדרליים נוספים הגיעו במהירות וחסמו את מכוניתה באמצעות כלי הרכב שלהם. "זו אזהרה", אמר לה אחד הסוכנים, לפי מסמכי בית המשפט ותיעוד וידאו. "אנחנו יודעים שאת גרה כאן".
במסגרת המאבק בהגירה בלתי חוקית ארה"ב מוציאה מאות מיליוני דולרים על כלים שמעניקים לסוכנים פדרליים גישה נוחה לכתובות המגורים ומקומות העבודה של אזרחים אמריקאים, לחשבונות שלהם ברשתות החברתיות, למידע על כלי הרכב שלהם, להיסטוריית הטיסות שלהם, לרישומי רשויות אכיפת החוק ולמידע אישי נוסף. הוול סטריט ג'ורנל מצא כי לרשות הסוכנים עומדים גם נתונים המאפשרים לעקוב אחר תנועותיהם היומיומיות.
מערכת המעקב הפנימית הזאת, שהורחבה לאחרונה, היא רשת טכנולוגית מתקדמת שנבנתה כדי לאתר, לעקוב ולגרש אנשים השוהים בארה"ב באופן בלתי חוקי. היא מאפשרת לאלפי סוכנים פדרליים ברחבי המדינה לעיין במאגר עצום של נתונים על יותר מ־300 מיליון בני אדם, לרבות אזרחים.
זו מערכת שמסתמכת על שילוב של מידע ציבורי ופרטי, שאותו מסננות, ממיינות ומרכזות חברות קבלניות, ובהן פלנטיר, דלויט, התאגיד היפני NEC וחברות קטנות יותר המתמחות בתוכנות ריגול.
המשרד לביטחון המולדת הוא שהעמיד לרשות סוכני ההגירה הפדרליים את כלי המעקב, בהם תוכנות לזיהוי פנים, מעקב אחר מיקום וכלים לאיסוף מידע מרשתות חברתיות, שבעבר שימשו בעיקר נגד חשודים בטרור ובסחר בסמים. באמצעותם יכולים הסוכנים לזהות כמעט כל אדם, לאסוף עליו מידע ולעקוב אחריו באמצעות הזנת שם או מספר לוחית רישוי או פשוט צילום שלו.
מערכת המעקב של הממשל השתכללה מאז פיגועי 11 בספטמבר, בסיוע בינה מלאכותית וחיבור בין מאגרי מידע ממשלתיים למאגרי מידע מסחריים רחבי היקף. היא שימשה נגד אנשים שהממשל טען כי התנגדו למבצע אכיפת ההגירה, או ניסו לשבש אותו.
מראיונות ומבדיקה שערך הוול סטריט ג'ורנל במסמכי המדיניות של המשרד לביטחון המולדת עולה כי ככל שהסוכנים מקבלים לידיהם כלים עוצמתיים יותר, ובהם היכולת לפרוץ לאפליקציות מסרים מוצפנות ולסרוק את פעילותו של אדם בוואטסאפ וברדיט, כך מצטמצמות המגבלות שמטיל המשרד על השימוש בכלים אלה.
מומחים לפרטיות ועובדים לשעבר במשרד אומרים כי הממשל מעניק פרשנות מרחיבה ואגרסיבית לכללים הקיימים ומתעלם ממגבלות שקבעה ההנהגה בעבר. לדברי בכירים לשעבר, מבצע האכיפה נגד ההגירה מעמיד במבחן את הגבולות המשפטיים והאתיים של המעקב אחר אזרחים ושל הזכות לפרטיות.
לפי מסמכי בית המשפט, מלבד מקללן בת ה־48 לפחות ארבעה תושבים במיין טוענים כי סומנו כמטרות ואוימו לאחר שצפו בפעילותם של סוכנים פדרליים. שניים מהתובעים בתביעה מתמשכת בגין הפרת זכויות אזרח טוענים כי המשרד לביטחון המולדת השתמש שלא כחוק במספרי לוחיות הרישוי ובנתונים הביומטריים שלהם, כדי לעקוב אחריהם ולהפחיד אותם, זאת בשל מימוש זכויותיהם המעוגנות בתיקון הראשון לחוקה. המשרד לביטחון המולדת מסר כי הוא פועל בהתאם מלא לחוק.
"ההתנכלות שראינו כלפי אמריקאים שבחרו לתעד כחוק את פעילות המשרד לביטחון המולדת צריכה להדאיג את כולם", אמר ראש אטקינסון, לשעבר עורך דין במשרד המשפטים, המייצג את השניים בתביעה. "זו זכות יסוד המעוגנת בתיקון הראשון לחוקה, ולציבור יש זכות לדעת מדוע הממשלה אוספת מידע על אנשים שמפגינים בדרכי שלום".
425 מיליון דולר על טכנולוגיות מעקב
בגיבוי הקונגרס וטראמפ הוציא המשרד לביטחון המולדת בשנה החולפת סכום שיא של 425 מיליון דולר על טכנולוגיות מעקב - עלייה של 17% לעומת השנה הקודמת. לפי ניתוח של נתוני החוזים הפדרליים שערך הוול סטריט ג'ורנל, ההוצאה הפדרלית צפויה לשבור שיא נוסף ב־2026. המשרד קיבל 191 מיליארד דולר לצורכי אכיפת מדיניות ההגירה במסגרת "החוק האחד הגדול והיפה", שאושר בשנה שעברה.
כמה מחוקקים דמוקרטים העלו שאלות בנוגע לשימוש שעושה המשרד בטכנולוגיות מעקב, לרבות כלים לפריצה לטלפונים סלולריים. בעקבות אותם חששות המפקח הכללי של המשרד לביטחון המולדת הודיע בפברואר על פתיחת חקירה בנוגע לאיסוף נתונים ביומטריים בידי המשרד.
ארגוני זכויות אזרח וגופים נוספים הגישו ארבע תביעות פדרליות, שבהן נטען כי השימוש שעשה המשרד בכלי מעקב, כדי לבטל אשרות ולעצור מהגרים ללא צו, או כדי לאיים על עוברי אורח שצפו בסוכנים פדרליים, הפר את החוקה. המשרד לביטחון המולדת הכחיש כי פעל שלא כדין במקרים אלה.
אכיפת חוקי ההגירה "חיונית להגנה על הביטחון הלאומי, ביטחון הציבור והחוסן הכלכלי של ארה"ב", מסר המשרד לביטחון המולדת בתגובה לשאלות.
רשות ההגירה והמכס אחראית למעקב אחר יותר מ־7 מיליון מהגרים, ובהם מי שנצטוו לעזוב את ארה"ב, מי ששוחררו ממעצר ומי שממתינים לדיון בבית משפט להגירה - כך נמסר מהמשרד לביטחון המולדת.
"לא נחשוף שיטות אכיפה רגישות", נמסר מהמשרד, אלא שהוא עושה שימוש במגוון טכנולוגיות, תוך "שמירה על חירויות האזרח ועל הזכות לפרטיות. אנחנו עוקבים אחר כל איום, תקיפה או ניסיון לשבש את עבודת הסוכנים שלנו, חוקרים אותם ומעבירים אותם לטיפול רשויות אכיפת החוק המתאימות. שיטות האכיפה שלנו עולות בקנה אחד עם חוקת ארה"ב".
המרוויחה מהגידול בהוצאות המעקב
חברת ניתוח הנתונים פלנטיר היא הנהנית העיקרית מהגידול בהוצאות המשרד לביטחון המולדת על פעולות גירוש ומעקב, כך עולה מבדיקת הוול סטריט ג'ורנל, שהתבססה על רשומות ממשלתיות, חוזים, מסמכים המתארים חששות בנוגע לפרטיות ושיחות עם גורמים המעורים בנושא.
לאחר שובו של טראמפ לבית הלבן בשנה שעברה היקף החוזים של פלנטיר עם המשרד גדל פי ארבעה והגיע ל־81.3 מיליון דולר, בעיקר עבור עבודות לחיבור מקורות מידע שונים - לצורך אכיפת חוקי ההגירה. המשרד חתם על הסכם מסגרת לארבע שנים בפברואר בהיקף של מיליארד דולר, המאפשר להמשיך להזמין עבודות מחברת ניתוח הנתונים ממיאמי.
בשנה שעברה הוא שילם לפלנטיר 30 מיליון דולר כדי לרכז באפליקציה בטלפונים החכמים של הסוכנים מגוון רחב של מידע אישי, המאפשר להם לאתר את מיקומם של אנשים בארה"ב. האפליקציה, ששמה Enhanced Leads Identification and Targeting for Enforcement, או בקיצור ELITE, מאפשרת להם לחפש מידע ולעקוב אחר אנשים על סמך עבר פלילי, חיפושים לפי לוחית רישוי, שם, תאריך לידה או מיקום.
לדברי סוכני רשות ההגירה והמכס, התוצאות מוצגות על גבי מפה או כרשימה. האפליקציה שואבת מידע ממגוון מאגרי מידע ממשלתיים, ובהם מידע שאספו חוקרים פרטיים המכונים "skip tracers", שעוקבים אחר כתובותיהם העדכניות של אנשים. "העבודה שלנו מתמקדת בדיוק הכתובות של מי שאינם אזרחי ארה"ב", מסרה דוברת פלנטיר.
סוכן של רשות ההגירה והמכס השווה בשנה שעברה, בעדות בבית המשפט, את ELITE לגוגל מפות: יעדי המעקב מופיעים כסיכות על מפה, המרוכזות סביב כתובות שבהן צפויים להתגורר מהגרים, ובהם גם "תושבי קבע חוקיים", כך עולה ממסמכי בית המשפט.
סוכני ההגירה השתמשו ב־ELITE כדי לאתר מתחם דירות מחוץ לפורטלנד שבאורגון, בעיירה שבה מתגוררים עובדים חקלאיים, לפי מסמכי בית המשפט. בשעת בוקר מוקדמת באוקטובר הסוכנים הפדרליים צפו ברכב מסחרי לבן יוצא ממגרש החניה.
הם העבירו בקשר לצוות בשטח את מספר לוחית הרישוי של הרכב, והחיפוש העלה את שמו של מהגר שנכלל ברשימת האנשים שאחריהם עקבו. הם עצרו את הרכב בצד, וללא צו חיפוש או צו מעצר אזקו את הנהג ואת הנוסעים, זאת לפי מסמכים מתביעה פדרלית שעודנה מתנהלת.
אחד מסוכני רשות ההגירה והמכס העיד בבית המשפט כי המעצרים היו מוצדקים משום שלפחות אחד מהאנשים סירב למסור את שמו. בשל כך, לטענת הסוכן, היה חשש שהאדם יימלט ולא תהיה "שום דרך לאתר אותו שוב". חוקי ההגירה מאפשרים לסוכנים לבצע מעצר ללא צו, אם אדם שוהה בארה"ב באופן בלתי חוקי וקיים חשש שיימלט לפני שניתן יהיה להשיג צו.
בפברואר קבע השופט הפדרלי שדן בתיק כי רשות ההגירה והמכס "פורסת רשתות מעקב על פני עיירות באורגון", וכי מעצרים ללא צו, שהתבססו בין היתר על השימוש ב־ELITE, הפרו את החוקה. זאת משום שהסוכנים הפדרליים קבעו כי קיים חשש שכמה מהעצורים יימלטו רק לאחר שכבר נעצרו - ולא על סמך חשד סביר שהיה בידיהם לפני ביצוע המעצר.
טכנולוגיות הריגול והקשר הישראלי
במהלך השנה שהחלה בינואר 2025 שילמה ארה"ב לחברות ייעוץ, ובהן דלויט, 130 מיליון דולר כדי לסייע במאמצי הגירוש של רשות ההגירה והמכס ולפעילות התמיכה באכיפת החוק. חוזים חדשים עם חברות כאלה דורשים מאנליסטים לעקוב אחר אנשים ברשתות החברתיות, לזהות איומים וליצור תיקים על מי שעומדים מאחוריהם.
המשרד לביטחון המולדת העניק לחברת הטכנולוגיה סלברייט חוזים בהיקף של 15 מיליון דולר עבור כלים פורנזיים המאפשרים לפתוח טלפונים ולחלץ מהם יומני שיחות, נתוני מיקום GPS, הודעות טקסט, תמונות שנמחקו, אנשי קשר וכתובות מייל, כך עולה ממסמכי המשרד. רשות המכס והגנת הגבולות (CBP) חידשה הסכמים עם חברת Berla, המתמחה בחילוץ מידע מכלי רכב, לצורך שליפת נתונים ממכוניות של חשודים, לרבות היסטוריית נסיעות.
בשנה שעברה חידש המשרד לביטחון המולדת חוזה בהיקף של 2 מיליון דולר עם החברה־הבת האמריקאית של חברת הריגול הישראלית פרגון סולושנס, המפתחת את Graphite, כלי פריצה שיכול לחדור לאפליקציות מסרים מוצפנות כמו וואטסאפ וסיגנל.
סוכני רשות ההגירה והמכס יכולים לגשת למידע על כלי רכב ולהיסטוריית נסיעות, באמצעות מאגרים שאוספים נתונים מקוראי לוחיות רישוי אלקטרוניים, המותקנים בכבישים מהירים ובגבולות ארה"ב. בשנה שעברה המשרד לביטחון המולדת שילם 20 מיליון דולר לספקיות מידע, בהן תומסון רויטרס ולקסיס נקסיס. האחרונה מסרה כי הכלים שלה אינם משמשים למעקב.
כמעט 21 מיליון דולר הועברו לחברות שעוקבות אחר יעדים ומזהות אותם באמצעות טכנולוגיה ביומטרית. 8 מיליון דולר מהם הועברו לחברת הטכנולוגיה NEC עבור אלגוריתם לזיהוי פנים, המזהה נוסעים שעולים למטוסים. בשנה שעברה המשרד לביטחון המולדת השיק אפליקציה המאפשרת לסוכנים לזהות אנשים מתוך תמונות באמצעות הטכנולוגיה של NEC. המשרד גם הרחיב את השימוש ב־Clearview AI, מאגר נוסף לזיהוי פנים, הכולל יותר מ־70 מיליארד תמונות.
לפי עדות בקונגרס, NEC, שמסייעת זה שנים לרשות המכס והגנת הגבולות בבדיקות בנמלי תעופה, עיבדה תמונות של כ־200 מיליון נוסעים. "אנחנו מספקים טכנולוגיה בהתאם לחוק האמריקאי ולהסכמים החוזיים", מסר דובר החברה לוול סטריט ג'ורנל.
במרץ בשנה שעברה המשרד לביטחון המולדת השיק את Mobile Fortify, אפליקציה המאפשרת לסוכנים לכוון את מצלמת הטלפון אל פניו של אדם ולקבל את שמו, תאריך לידתו, אזרחותו או מעמדו מבחינת הגירה וכן מידע על בני משפחתו, כך עולה ממסמכים ממשלתיים.
בערך באותה התקופה בכירים במשרד מחקו מזכרי מדיניות שהגבילו את השימוש בזיהוי פנים במסגרת חקירות, כך לדברי בכירים לשעבר. המשרד גם העביר לארכיון, ובהמשך החזיר, אזכור של מדיניות שלפיה הממשלה אינה רשאית לחקור אנשים המפגינים כחוק נגד פעולותיה.
אדם שעבד בשנה שעברה ביחידה שגיבשה מדיניות בנוגע לגבולות ולהגירה אמר כי אפילו הצוות שלו לא היה בטוח מהם כללי המשרד. דוברת המשרד מסרה כי המדיניות המסדירה את השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים ולצילום פנים לא השתנתה.
במקרה המתואר באורגון סוכנים צילמו את אחד האנשים, ו־Mobile Fortify סיפקה לו שתי זהויות אפשריות. שתיהן היו שגויות. כך לפי מסמכי בית המשפט.
"הם ניסו להוציא אותי להורג"
באוקטובר מרימר מרטינז הייתה בדרכה לכנסייה בשיקגו כדי לתרום בגדים, וראתה רכב לא מסומן שחשדה כי נסעו בו סוכנים פדרליים. היא קראה בספרדית כדי להזהיר את התושבים La migra! La migra! ("רשות ההגירה! רשות ההגירה!"). למרטינז, סייעת הוראה בת 31, לא היה מושג שהיא נמצאת תחת מעקב ממשלתי.
סוכנים פדרליים ידעו שהיא שיתפה מחדש פוסט בפייסבוק, שלכאורה זיהה את חשבון היוטיוב האישי של סוכן הגירה. בתוך יממה מהשיתוף רשות המכס והגנת הגבולות הפיצה את שמה ואת תמונתה בצירוף אזהרה לסוכנים בשטח: מרטינז, אזרחית ארה"ב, היא איום פוטנציאלי.
פחות משבוע לאחר שעוררה את תשומת לב הרשויות, היא עקבה אחר הרכב הלא מסומן והמשיכה לקרוא את האזהרה בקול. שני כלי הרכב התנגשו, הסוכנים יצאו מהרכב, והנהג, סוכן משמר הגבול, ירה בה חמש פעמים.
מרטינז, ששרדה את פציעותיה, כונתה "טרוריסטית מבית" בידי בכירים במשרד לביטחון המולדת. היא הואשמה בתקיפת סוכן באמצעות שימוש במכוניתה כנשק, עבירה פלילית חמורה שהעונש המרבי עליה הוא 20 שנות מאסר.
מרטינז אמרה כי הרכב שבו הסוכנים הפדרליים נהגו הוא זה ששפשף את מכוניתה מהצד. "הם אמרו שאני, במירכאות, התנגשתי בכוונה בסוכנים פדרליים", אמרה בשימוע בקונגרס בפברואר. "אילו רק ידעו שהייתי במרחק חודש מסיום התשלומים על הרכב שלי, ושלעולם לא הייתי פוגעת בו בכוונה, ובטח שלא מטורפת מספיק לפגוע באנשי רשויות אכיפת החוק".
חוקרים פדרליים השתמשו בנתונים מרשת של קוראי לוחיות רישוי ומצלמות מעקב תנועה, שאספה המשטרה המקומית, כדי לשחזר את תנועותיה בימים שקדמו לירי, כך עולה ממסמכי בית המשפט. לדברי עורך הדין של מרטינז, הנתונים תיעדו אותה עושה סידורים ונוסעת לעבודה.
נתוני המעקב הגיעו מחברת Flock Safety, המספקת את שירותיה לכ־100 מחלקות משטרה במטרופולין שיקגו. "זה לא תפקידה של Flock לקבוע מי צריך לשתף מידע או לשתף פעולה עם הממשל הפדרלי", אמר ג'ושוע תומאס, דובר החברה, שפועלת ב־49 מדינות בארה"ב.
חודש לאחר הירי הממשלה ביקשה לבטל את התיק נגד מרטינז, והשופט ביטל את האישומים.
מרטינז אמרה בשימוע בקונגרס כי צלקות הקליעים יישארו על גופה לכל חייה, אבל "אולי גרוע מכך, הצלקות הנפשיות יישארו שם כתזכורת לפעם שבה הממשלה שלי ניסתה להוציא אותי להורג".
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
