הוועדה המשותפת של ועדת החוקה וועדת הכלכלה דנה היום (ד'), באופן חריג בתקופת בחירות, ברפורמה בתחום התובענות הייצוגיות. השאלה המרכזית שנדונה עסקה בשינוי דרמטי שיחסום הגשת תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים, זאת לאחר שמאז חקיקת החוק לפני 20 שנה הוגש מספר חסר תקדים של תביעות כאלה נגד עסקים קטנים בגין הפרות יחסית קלות, בהיקף של מיליוני שקלים, דבר שפגע כלכלית באופן לא מידתי בעסקים אלה.
● מסתמן: לפחות 93% מהעסקים יוחרגו מחוק תביעות ייצוגיות
● 20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום האחרון
● דעה | התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה
הדיון מתקיים באופן חריג באישור ועדת ההסכמות הכוללת את האופוזיציה והקואליציה בשל קיום הדיון בתקופת בחירות. הוסכם כי רק החלק הנוגע להגנה על עסקים קטנים יקודם, ואילו חלקים אחרים בהצעת החוק המקיפה שעברה לפני שנתיים בקריאה ראשונה לא תידון בשלב זה. למרות זאת, הנוסח העדכני כולל נושאים נוספים בהם שינוי הנוגע לשכר-טרחת עורכי דין.
בעוד נציגי המגזר העסקי ביקשו להעמיד את הסכום של מחזור המכירות בעסקים שיוחרגו מהחוק על עד 20 מיליון שקל ויותר, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ונציגי הצרכנים ביקשו להפחית את הסכום לעד 9 מיליון שקל ופחות.
לעמדת יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, היה נכון לקבוע כי עסקים שמחזור המכירות שלהם הוא עד 20 מיליון שקל יוחרגו מהחוק - עמדה בה תומכים איגוד לשכות המסחר ולשכת ארגוני העצמאים להב. אך נוכח ההתנגדויות, ההצעה שעמדה על הפרק בדיון היא לרף של 9 מיליון שקל.
"נשק יום הדין"
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ביקש לקבוע רף של 20 מיליון שקל. "עם מחזור מכירות של 9 מיליון שקל, אנשים מביאים הביתה 2-3% מהמחזור לפני מס. תעשו את החישוב. התביעות הן פי 20 מהרווח בשנה. אנחנו עדיין משאירים עסקים שיקרסו. הכלי של תביעות ייצוגיות לא נועד מעולם לטפל בעסקים הקטנים. הכלי נוצל על-ידי עורכי דין לסחיטה. עסק קטן שמקבל תביעה ייצוגית, מקבל דבר ראשון טלפון מהבנק. זה נשק יום הדין".
גם נשיא ארגון העצמאים להב, רועי כהן, אמר כי יש לקבוע רף של 20 מיליון שקל. "עסק שמקבל תביעה של 2.5 מיליון שקל, לא יכול לתפקד. חייבים להחריג 20 מיליון שקל. זו הדרישה שלנו".
חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, מיוזמי החוק, שהשתתף בדיון, אמר: "אנחנו עושים היום טובה לכל אזרח במדינת ישראל. אם בית משפט מתעסק בשאלה האם היה על מזמרה הוראות בעברית או לא, אז הוא לא מתעסק בעניין אחר חשוב. אני חושף יום-יום עשרות סיפורים על נוכלים. אין בישראל לא אכיפה, לא משטרה ולא מערכת משפט שמטפלת".
קארה התייחס לבעלי העסקים הקטנים. לדבריו, "הם האזרחים הכי טובים פה. לרוב התביעות שהיו יש מכנה משותף - רובם היו במילואים בתקופה הזו, כי הם האזרחים שעושים הכול למען המדינה, והמדינה מציבה בפניהם מכשולים".
ניר קפלן, סמנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, תמך בקביעת רף גבוה לעסקין שיוחרגו מהחוק. "זה כלי נשק, לכן צריך לעשות שינוי ותיקון", אמר.
קפלן נתן כדוגמה בית מלון קטן שהמחזור שלו הוא קצת מעל 20 מיליון שקל, אשר "קיבל תביעה ייצוגית מקוממת על כך שפרסם בבוקינג שהחדר הוא בשטח של 32 מ"ר, והאורח מדד 28 מ"ר. הבעלים הראה לי שבהיתר זה 32 מ"ר, אבל נטו זה פחות. הוא לקח עורך דין שעלה לו 150 אלף שקל, ובסוף נאלץ להתפשר".
שמירה על כללי הנגישות
מנגד, נציגי ארגוני הנכים הדגישו את חשיבות התבוענות הייצוגיות לשמירה על חוקי הנגישות.
אדם פרידמן מארגון "נכה לא חצי בן אדם" ביקר את הרצון לחסום הגשת תביעות ייצוגיות מהותיות בתחום הנגישות לאנשים מוגבלויות. "זה נשמע פה כאילו התביעות הייצוגיות לא חשובות. יש את נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ואת הרשות להגנת הצרכן. הנציבות היא גוף קטן דל-אמצעים שרחוק מאוד מלטפל בכל בעיות הנגישות.
"אנשים עם מוגבלות לא יכולים ללכת ולתבוע עסק כזה או אחר. כשאני לא יכול להיכנס למסעדה, אנשים כמוני נפגעים. גם 9 מיליון שקל לגבי תביעות נגישות מהותיות זה יותר מדי. אנחנו מבקשים להפחית את הסכום ל-5 מיליון שקל, וגם זה פשרה גדולה", אמר.
דורון יהודה, יו"ר ארגון נכי הפוליו, ביקש שלא תהיה הגבלה על עסקים בכל הנוגע לשמירה על כללי הנגישות. "אנחנו רוצים לתפקד ולהגיע בצורה לנורמלית לכל מקום", אמר. "צריך שכל מי שנכנס למקום לא מונגש ומתריע ומצלם ומודיע, יוכל לתבוע".
אילנה מזרחי מהרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן הביעה עמדה כי הצרכנים ייפגעו. לדבריה, "האיזון שנעשה יוצר אפקט מטוטלת. מעביר את הפגיעה מהעוסקים הקטנים לצרכנים. עוסקים קטנים שמבצעים הפרות משמעותיות. תהיה פגיעה בצרכנים".
עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש ועדת החוקה, הזהיר כי חסימה מוחלטת מהגשת תביעות נגד עסקים קטנים לחלוטין עלולה להוות תמריץ שלילי עבורם לבצע הפרות. "עסק שלא חשוף ויודע שיש לו הגנה, זה עלול להוות תמריץ שלילי עבורו. אנשים לא מגישים תביעות אישיות. עלול להיות נזק גדול לציבור". עוד הוסיף שטרן כי "כמעט תמיד יש מנגנון של חריגים".
הצעת החוק המעודכנת
לפי הצעת החוק המעודכנת, לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נגד עסק שיוגדר לפי מחזור העסקים שלו כ"עסק קטן". כמו כן, מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת לעסקים, כך שבמקרים מסוימים לא ניתן יהיה להגיש תביעה ייצוגית לפני שחלפו 60 ימים ממועד הפנייה, ואם ההפרה לא תוקנה. החובה תחול על הוראות הנוגעות לאי-קיזוז משקל אריזות, משלוח דברי פרסומת (ספאם), סימון טובין, מחיר ליחידת מידה והתאמות נגישות.
עוד כוללת הצעת החוק שינוי לגבי הגמול ושכר-הטרחה לעורכי הדין. מוצע כי לאחר שבית המשפט יקבע את הסכומים, תינתן לצדדים אפשרות להגיש טיעון בכתב בעניין, ובית המשפט יוכל לשנות את קביעתו מטעמים שיירשמו.
עוד מוצע לשנות את אופן יידוע חברי הקבוצה על פיצוי, כך שבמקרים מסוימים המוגדרים בחוק תידרש בנוסף - ככל שניתן ובעלות סבירה - מסירת הודעה אישית לחברי הקבוצה.
