גיל המעבר חווה פריחה שלא ידע כמוה. הוא מדובר בתוכניות טלוויזיה, בפודקאסטים ואפילו בסדרות ובסרטים עלילתיים. קופות החולים הקימו מענים מיוחדים ונגישים לנשים בשלב זה של חייהן, רבות מהן ממתינות למדבקות טיפול הורמונלי, שנמצאות במחסור. מעסיקים כבר מיישמים מדיניות לתמיכה בעובדות, שכוללת מנוחה בחדר קריר, נגישות קלה יותר לשירותים, גמישות בשעות, מדים מבדים נושמים ועוד.
● "גם זוג שמכניס 40 אלף שקל נטו מחפש הוזלות": המועדון הסגור של ההייטק
● "קשרים? מה שאנשים ימצאו ברייכמן זה בני ובנות זוג"
● הבינה המלאכותית הכניסה את תעשיית הוצאות הספרים לכאוס
וגם המדפים עמוסים. רשתות הפארם והסופרמרקטים בבריטניה ובארה"ב מלאים בחטיפי חלבון לגיל המעבר, מזרני קירור ושמיכות כובד, קרמים, תכשירי שיער, בשמים, מכשירי אימון לרצפת האגן וגם ויברטור מותאם, ששומר על גמישות רקמות הנרתיק - הכול לגיל המעבר.
דוח של חברת PwC ממאי 2026 העריך את שוק מוצרי המנופאוזה העולמי ב-15-10 מיליארד דולר. "השיווק לקהל היעד הזה הוא כסף על הרצפה", אומרת ליאת זנד, ממקימות קבוצת הפייסבוק On Fire - נשים מדברות עם נשים, שמונה 30 אלף בנות 40 ומעלה המדברות על תופעות גיל המעבר.
אלה נגרמות בעיקר מירידה ברמות האסטרוגן בגוף, וכוללות בין השאר גלי חום והזעות לילה, נדודי שינה, שינויים במצב הרוח, כאבים למיניהם, שינויים במערכת הרבייה ובפוריות ועוד. נשים מתחילות לחוות זאת בערך בגיל 45 (עד 55), אך אצל חלקן התסמינים מופיעים מוקדם יותר.
ב-2018, כשזנד הקימה את הקהילה עם עינב בן יהודה, שתיהן נשות תקשורת, אף אחד עדיין לא דיבר על זה. "רופא צעיר שכנע אותי לסמוך עליו, ורשם לי את תרופה במינון נמוך לטיפול בגלי חום, בהפרעת שינה ובדכדוך", מספר זנד. השיפור היה כמעט מיידי, ושתיהן הבינו כמה מעט הן וחברותיהן יודעות על אתגרי הגיל.
באותן שנים שני אורגד, פרופסורית לתקשורת בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), כבר פרסמה מאמרים שהראו שהנושא תופס תאוצה. "הראינו עלייה מ-168 כתבות בנושא מנופאוזה בעיתונות המיינסטרים בבריטניה בשנת 2001 ל-1,220 כתבות ב-2021. רובה הייתה מ-2018 ומאז המספרים נסקו עוד יותר".
ב-2021 עלתה לשידור גם תוכנית דוקומנטרית בכיכובה של מגישת הריאליטי הפופולרית דווינה מקול, שבה סיפרה על המסע שלה דרך גיל המעבר. אורגד: "היה לה חלק משמעותי בפריצת הטאבו. קראו לזה אפקט דווינה". זנד מציינת כי רופאים בתחום בישראל מקווים שהתוכנית המקבילה, "חם לי קר לי", שמגישה ענת גורן בערוץ כאן 11, תשפיע בצורה דומה.
"בעבר זוהה גיל המעבר עם דעיכה, נבילה", אומרת אורגד. "אך היום, בתרבות הפופולרית, הוא מוצג כהזדמנות לגלות את עצמך מחדש, לרכוש ביטחון עצמי, לא לשים קצוץ". כך למשל, בסדרה קומית בשם The Change מופיעה אישה בגיל המעבר שעוזבת את החיים שלה לטובת מסע גילוי עצמי; וסדרה בשם Riot Women מציגה בנות 50 שמקימות להקת פאנק עצבנית מאוד.
"לפני הטרנד הייתי מדברת עם חברות שהרגישו שקופות מגיל 50-40 בעיני מעסיקים, בעיני פרטנרים פוטנציאליים וגם בעיני מותגים", אומרת בן יהודה. "היום זה השתנה".
"פתאום המשווקים הבינו שלנשים בנות 45 יש הרבה יותר כסף פנוי", מסבירה זנד. "בסקר שערכנו איששנו את זה. נשים רוצות להוציא על מגורים, טיולים, חוויות, תוספים וקוסמטיקה וגם טיפולי אסתטיקה". עם זאת, היא מדגישה: "בישראל עדיין לא ממש יודעים איך לעבוד עם הקהל הזה. הפרסום הוא לנשים צעירות או מבוגרות מאוד, ואנחנו לא שם ולא שם".
מרפאות ייעודיות, גם כי זה חשוב לתדמית
כלל ידוע הוא כי המחלות שמקבלות תשומת לב הן אלה שיש עבורן תרופות. רופאים מעדיפים, אפילו באופן לא מודע, לעסוק במצבים שאינם משאירים אותם חסרי אונים ומענה. ובדיוק כשחל השינוי התרבותי שהביא את גיל המעבר לחזית, חל שינוי רפואי שהשלים אותו.
רופא הנשים ד"ר ישראל יולס, מנהל שירות רפואת אונליין לגיל המעבר של כללית ואחראי תחום גיל המעבר במחוז מרכז, מסביר: "עד גיל 50 נשים מוגנות מהתקפי לב יחסית לגברים, ועם הירידה באסטרוגן הסיכון ללב עולה. בשנות השמונים הופיעו הטיפולים ההורמונליים התחליפיים, ומוצבו ככלי מניעה חשוב נגד מחלות לב ושבץ אצל נשים".
אבל אז פורסמו שני מחקרים. אחד הראה כי ההורמונים עלולים להעלות את הסיכון לסרטן שד. השני לא הצליח להראות מניעת התקפי לב, אולי אפילו קצת להפך. "המחקרים הללו קברו את הטיפול ההורמונלי ל-25 שנה". כיום אין הסכמה מלאה לגבי התרומה של טיפול הורמונלי חלופי לסרטן השד, ולגבי הלב "אצל מי שהתחילה בגיל צעיר זה דווקא עזר".
אבל השיח התרחב לא רק להתקפי לב מול סרטן, אלא גם לאיכות חיים - שינה, יובש נרתיקי, ערפול מוחי ועוד. יולס: "נשים מגיעות אליי ומבקשות עזרה. הן אומרות - אני לא יכולה לחיות ככה. בעבר התביישו לדבר על חשק מיני, והיום זו סוגיה נפוצה, שאפשר לטפל בה לא רק בהורמונים".
מחקרים נוספים, כמו של פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן, הראו כיצד גיל המעבר מניע תהליכי הזדקנות כלליים בגוף האישה. ההורמונים עשויים להאט אותם.
זה למעשה מוביל אותנו לסוגיה הבוערת - כן או לא הורמונים. אבל בשורה התחתונה הביקוש להם נסק ותפס את העולם הרפואי לא לגמרי מוכן. עדות לכך ניתן למצוא במחסור העולמי הנמשך כבר כמה שנים טובות בהורמונים, בעיקר בתצורת מדבקה.
וכמו בתרופות, גם ברופאים קיים מחסור. "מעט רופאים התמחו בתחום, כי מעט נשים פנו, וממילא לא היה מה לתת", מסביר יולס. "הם לא רצו להיות מזוהים עם הורמונים בגלל התדמית השלילית".
כשהתורים התארכו לחודשים רבים, שבמהלכם הנשים סבלו וחלון ההזדמנויות לטיפול יעיל הצטמצם, הבינו בקופות החולים שיש לטפל באירוע אחרת. כך הוקמו גם בכללית וגם במכבי מרפאות גיל המעבר המקוונות.
ד"ר ורד קלייטמן, מנהלת תחום רפואת נשים במכבי שירותי בריאות: "אצלנו רופאי המשפחה פונים באופן פרו-אקטיבי לנשים בגילים הרלוונטיים, ומספרים להן מה התסמינים האפשריים. אם דרוש מענה נוסף, הן פונות למרפאה המקוונת הייעודית. הן לא מתחרות על התור לרופא נשים מול מטופלות הפוריות וההריוניות. ישנה גם מרפאת גיל מעבר פיזית למקרים מסוימים".
המרפאה המקוונת של כללית פועלת בצורה דומה. כרגע המענה הוא רק של רופאים, אך יש כוונה להוסיף את הטיפול ההוליסטי מאוחר יותר. הבירור מתחיל בשאלון ובהפניה לבדיקות סקר, ואחר כך מתקיימת פגישה. המרפאה פועלת בכל יום עד 22:00 וגם בשישי, כך שההמתנה לתור המקוון הראשוני קוצר לימים ספורים, עדות להבנה של הקופות את חשיבות הנושא לתדמית הקופה ולבריאות הלקוחות.
אין חשש כי המיקוד בגיל המעבר, וייחוס של תסמינים שונים ומגוונים למנופאוזה, יסיח את הדעת ממצבים רפואיים אחרים?
קלייטמן: "להפך, אני עדיין רואה מעט מדי מודעות לנושא. במרפאת גיל המעבר אנחנו נותנים הפניות לכל בדיקות הסקר תלויות הגיל. המטרה היא לבצע רפואה מונעת, רפואת איכות חיים ואריכות ימים בכל התחומים, לא רק לפן ההורמונלי. אנחנו מסתכלים על גיל המעבר בצורה הוליסטית, ומציעים באותה המרפאה גם מענה בתחומי הפיזיותרפיה, התזונה (כולל תוספים) והרפואה המשלימה. הרי כיום התארכות תוחלת החיים משמעותה שהפרה-מנופאוזה יכולה להתחיל אפילו לפני אמצע החיים שלנו, כלומר רוב הזמן אנחנו במצב הזה".
אורגד מציינת כי המחסור ברופאים מומחים בתחום עדיין מורגש ולפעמים בעייתי. "מערכות ציבוריות עמוסות, ונשים בייאושן ובכאבן פונות למכונים פרטיים, ולפעמים מקבלות שם מרשמים עם מינונים שלא עומדים בתקן".
קלייטמן מוסיפה: "יש לי קצת קושי עם המוצרים הרבים שנמכרים עבור גיל המעבר. חלקם לגמרי לא נחוצים. המטרה שלנו היא שרפואת גיל המעבר לא תהיה סמל סטטוס שניתן באופן לא שוויוני, אלא חלק מבריאות הציבור".
גם משרד הבריאות הקים לאחרונה ועדת היגוי לגיבוש המלצות יישומיות בבריאות האישה, עם דגש על גיל המעבר.
ומניסיונכן, האם המהפכה הזאת הגיעה אל כל המגזרים והעשירונים או נותרה נחלת הנשים החזקות?
"יש למכבי גם תהליך אוטומציה ומיקוד במגזרים ובפריפריה, ואנחנו רואים לא מעט פניות ושיח", אומרת קלייטמן. "חייבים להגיע אליהן, זו לא פריבילגיה. זו בחירה בין מניעה עכשיו לבין קריסה של מערכת הבריאות בעוד 30-20 שנה. לו אני הייתי יושבת בסל הבריאות, הייתי משקיעה תקציבים משמעותיים בתחום הזה כי האימפקט יהיה מטורף".
מקלחות במשרד ויום עבודה גמיש יותר
חברת טאבו הוקמה ב-2023 בידי עדן תורג'מן ואורלי כחלון, שנפגשו במשרד הבריאות, כדי לייעץ לארגונים בסוגיות של גיל המעבר. תורג'מן עבדה כמנהלת לקוחות בינלאומיים וכחלון כמנהלת פרויקטי חדשנות לטכנולוגיות רפואיות. שם החברה מלמד על האופן שבו נתפס התחום בשוק העבודה עד ממש לא מזמן.
"כבר בשנת 2020 משרד הבריאות התכנס והוציא מסמך מדיניות בנושא בריאות האישה", מסבירה כחלון, "אבל אז הייתה קורונה ומלחמה ולא נעשה עם זה כלום, וראינו שאנחנו צועדים הרבה מאחורי בריטניה וארה"ב".
תורג'מן מספרת כי אחד הרגעים המכוננים בהתייחסות לגיל המעבר במקומות העבודה היה פרסום סקר שערכה חברת התקשורת Vodaphone בשנת 2021 בין כ-5,000 עובדות. 62% מהנבדקות ציינו כי גיל המעבר משפיע עליהן במקום העבודה, 33% אמרו כי הן מסתירות את התסמינים ו-44% דיווחו כי הן מתביישות לבקש עזרה בהתמודדות עם התסמינים במקום העבודה. התסמינים שתוארו היו הפרעות שינה, עייפות, שינויי מצב רוח וגלי חום.
"הדוברות של החברה פרסמה את הסקר, וכשנשאלה בתגובה מה תעשה עם זה - החליטה לעשות שינוי".
איך נראה מקום העבודה שמותאם לנשים בגיל המעבר?
כחלון: "קודם כול מודעות: הרצאות לעובדות, למנהלים משני המינים ולאנשי משאבי אנוש כדי להכיר את השפעת הנושא; הנגשה של מידע כתוב במקומות מרכזיים, כדי שנשים ירגישו שהן לא לבד, וגם ידעו מתי הן יכולות לפנות לרופא.
"הצעד הבא הוא בנייה של קהילות במקומות העבודה, מעגלי שיתוף ותמיכה. לא חייבים לקרוא לזה מעגלי גיל המעבר, אפשר לקרוא לזה 'נשים בשיא'.
"וישנן גם ההתאמות, שאופיין תלוי בטיב הארגון - חדרי מנוחה ממוזגים, שירותים יותר קרובים ואולי מקלחות, מדים לא חמים ולא קשיחים מדי, יום עבודה גמיש יותר, לאו דווקא קצר יותר, כדי להתמודד עם הפרעת השינה, ואולי יותר עבודה היברידית".
נראה כי השיח על גיל המעבר עלול להיות גם מסוכן לתעסוקת נשים, דווקא בתקופה שבה היא הופכת להיות חלק כל כך מרכזי בזהות שלהן. המעסיק עלול לומר לעצמו: ספגתי הריונות, ילדים חולים, הורים חולים, ועכשיו, כשהעובדת סוף סוף פנויה וזמינה, שוב צריך לעשות התאמות?
"זה באמת בעייתי", אומרת אורגד. "מצד אחד חשוב לנרמל גם את הקשיים במקום העבודה, ומצד שני כשאתר אחד מדבר על 34 סימפטומים והשני על 50 סימפטומים ואחד מהם הוא ערפול מוחי, מעסיק עלול להגיד - מי צריך את זה?".
תורג'מן מסכימה: "זה בעייתי מאוד, וזו אחת ההתנגדויות שבהן אנחנו נתקלות כשאנחנו פונות למקומות עבודה. נשים אומרות לנו - השיח הזה מחליש אותנו. אבל עכשיו, כשהנושא באוויר, חשוב עוד יותר לומר כי לא אצל כל אחת גיל המעבר הוא קטסטרופה, וגם אם זו קטסטרופה היא לא בהכרח פוגעת בתפוקה, וגם אם ישנן התאמות שצריך לעשות, הן לא חייבות לעלות המון כסף או לפגוע בארגון.
"העובדות האלה מנוסות, הן מכשירות את הדור הבא, הארגון לא שש לאבד אותן. והמצב של גיל המעבר הוא בכל מקרה זמני, ויש לו פתרונות. וכמובן, שגם לגברים ישנן הבעיות שלהם".
בן יהודה: "מעסיקים שמיישמים מדיניות מתחשבת בגיל המעבר זוכים לנאמנות גבוהה יותר מכלל העובדים שלהם. עובדים רוצים לעבוד אצל מעסיק שרואה את הצרכים של כל מיני מגזרים. לעומת זאת, אם נשים פורשות או מקטינות קריירה לפני גיל הפנסיה, העלות על החברה היא גבוהה יותר".
היחס לאוכלוסיות מיוחדות קשור לסוגיות של אחריות תאגידית, של גיוון תעסוקתי ושל הכללה. נראה כי הנושאים הללו דווקא יצאו מהאופנה בשנים האחרונות, עם הגל השמרני בארה"ב.
כחלון: "זו אכן מגמה, אבל בסופו של דבר ארגונים שממשיכים לעסוק באחריות תאגידית הם ארגונים שבאמת מאמינים בזה, והמחקר תומך בהם. אנחנו מנסים בימים אלה להכניס את נושא גיל המעבר לדוחות, ואז ארגונים שזה חשובה להם, ייקחו את זה בחשבון".
כבוגרות משרד הבריאות כחלון ותורג'מן תולות תקוות בוועדת ההיגוי החדשה לגיבוש המלצות יישומיות בבריאות האישה, אך לא תקוות גדולות מדי. כחלון: "אני מקווה שהפעם זה שונה".
סך הכול מדובר במגמה חיובית עבור נשים. אבל אורגד מזהירה גם מהמחירים. "שיח גיל המעבר הוא חלק משיח ההעצמה. שוב נדרשת מנשים פעולה אקטיבית כדי להתאים את עצמן למנופאוזה בגרסה ה'רצויה'. מוצרים לגיל המעבר משווקים בכותרות כמו Don’t deny your age, Defy your age. שוב מוטלת האחריות על האישה להעצים את עצמה, לבנות את עצמה, לתקן את עצמה בעזרת מוצר או שירות. במעטפת של העצמה ואהבה עצמית שוב מועמסות על הנשים המון דרישות".
