נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה נתפס כמנהיג המאתגר ביותר לישראל בוושינגטון, אך אותו אובמה היה זה שכבר ב־2016 חתם על מזכר הבנות שהבטיח לישראל כספי סיוע שנתיים בהיקפי שיא בין 2028-2019. כיום, על אף שעל הנייר נמצא בבית הלבן הידיד הטוב ביותר של ישראל, דונלד טראמפ, יש קשיים רבים בהארכת מזכר ההבנות.
● שאלות ותשובות | פופולרית יותר מכיפת ברזל: מערכת ההגנה הישראלית שהפכה ללהיט גלובלי
● כותרות העיתונים בעולם |60 אלף פצצות בדרך לישראל. למה דווקא עכשיו?
עתה, גלובס חושף שהמגעים בין ישראל לממשל האמריקאי נמצאים בתקופה האחרונה על "הולד" מוחלט. במשרד הביטחון ניסו השנה להאיץ את המגעים שהתקדמו בעצלתיים קודם לכן וההערכה בירושלים היא שבכירי וושינגטון רוצים להעביר את הטיפול ב"תפוח האדמה הלוהט" לאחר בחירות האמצע בנובמבר, בצעד שיהפוך את התהליך למאתגר יותר.
מעבר למתווה חדש
מזכר ההבנות הנוכחי מבטיח לישראל רכש אמריקאי שנתי (FMF) בסך 3.3 מיליארד דולר וחצי מיליארד דולר נוספים לשיתופי־פעולה בתחום ההגנה האווירית. יש במזכר סעיף המרות (OSP) המאפשר להמיר לשקלים חלק מהמענק השנתי לטובת שימוש בתעשייה הביטחונית המקומית. בתחילת ההסכם עמד הסעיף על 815 מיליון דולר (24.7%), ומאז הצטמצם עד ל־250 מיליון דולר (7.5%) השנה ובשנה הבאה. ב־2028, השנה האחרונה, הוא יעמוד על 0.
"שנת התקציב של 2028 בארה"ב אמורה להכין את תקציב 2029, כשבישראל שאפו לסגור את זה עד ספטמבר", אומר ד"ר קובי ברדה, היסטוריון ומומחה גאו־אסטרטגיה המלמד במכון HIT שבחולון. "אפשר ללכת עם ארה"ב לכיוון אחר, ומה שאני מציע הוא שלושה מרכיבים: כ־4 מיליארד דולר יימשכו, אבל יתווספו 4 מיליארד דולר שייקראו 'חוק המכרזים אמריקה פירסט' שבו מתחייבים לרכש של משרדי הממשלה בסכום זה. שכבה נוספת תהיה התחייבות של בנק ישראל בהשקעה באג"ח או בנאסד"ק. כך יכולה להיות שותפות".
הכיוון שאליו מכוונת ישראל, כשאת המגעים מנהל מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר ברעם, שונה מהעבר, כשבהסכם החדש עשויה ישראל להימנע מרכיב רכש אמריקאי כלל. במקום זאת, שואפים במערכת הביטחון ליצור מסגרת מחייבת של השקעה מסוימת בשותפות, שבה כל צד יתרום את מה שהוא טוב בו.
הבעיה היא שלא בטוח כלל שממשל טראמפ מעוניין במודל כזה, שהרי ב"ג'ואיש אינסיידר" דווח כבר בינואר מפי שני גורמים שהנשיא דחה את הצעת נתניהו בפגישה בין השניים, לגבי מתווה חדש למזכר ההבנות.
המגעים לגבי מזכר ההבנות הבא צפויים להתקדם, אם בכלל, רק החל מנובמבר - אז תהליך החקיקה בבית הנבחרים צפוי להתבצע מול רוב דמוקרטי, כי זו תהיה הפתעה אדירה אם הרפובליקאים ישמרו על הרוב. עם זאת, יתאפשר "לנצל" את הרוב הרפובליקאי במהלך חלון בן כחודשיים בלבד, עד ההשבעה בקונגרס בינואר.
פעילות התעשיות הבנות
ארה"ב היוותה בין השנים 2025-2020 יעד ל־7.8% מהיצוא הביטחוני הישראלי, מה שמציב אותה במקום השלישי לאחר הודו (29%) וגרמניה (21%), כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום. לפי נתוני סיב"ט (האגף ליצוא ביטחוני) סך היצוא בשנים הללו עמד על כ־71 מיליארד דולר, כך ששווי התוצרת שסופקה לארה"ב עמד על כ־5.5 מיליארד דולר.
אולם, אין זה משקף את מלוא הקשר בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לבין ארה"ב, משום שהישראליות מחזיקות חברות בנות בארה"ב. רק החודש החליטה אלביט לעשות מיתוג מחדש לחברה הבת שלה בארה"ב, אלביט אמריקה, ולשנות את שמה ל"טוונטי־סיקס דיפנס". רפאל מחזיקה את רפאל USA ו־RSGS; התעשייה האווירית עם IAI צפון אמריקה וסטארק, וכן אלתא צפון אמריקה.
יש גם חברות מל"טים שפועלות במודל דומה, בהן אירונאוטיקס עם צ'אסיס פלאנס, ו־UVision עם יוויז'ן USA. בתחומים נוספים ניתן למנות את פלסן סאסא מתחום המיגונים עם פלסן צפון אמריקה; ובענף הלוויינים את גילת, עם גילת ווייבסטרים וגילת דאטהפאת'. כשהחברות הללו נקשרות בהסכמים עם כוחות הביטחון האמריקאים, זה מתרחש כהסכמים פנים־אמריקאים.
בסיכומו של דבר, המגמה של התפתחות חברות בנות ישראליות בארה"ב שמתרחשת במילא בהשפעת מדיניות America First של טראמפ, עשויה להאיץ אף יותר אם מזכר הבנות חדש יציג מתווה נטול רכש. זאת, משום ששיתופי־פעולה מחייבים העברות ייצור ותשתיות ייצור, שיחייבו דריסות רגליים רבות יותר.
"ישראל וארה"ב כבר משקיעות יחד במסגרת קרן בירד, שבה הן מעודדות מחקר ופיתוח תעשייתי", מסכם ד"ר ברדה. "אם לוקחים את המודל של בירד, וישראל גם תיכנס לתוך משוואת הסיוע הביטחוני, טראמפ יוכל לספר שהוא הנשיא הראשון שהוביל את ישראל להשקיע בארה"ב".
ממשרד הביטחון נמסר: "המגעים בין שתי המדינות מתקיימים באופן שוטף על מנת לגבש מזכר הבנות חדש שישקף את אופי השותפות והיחסים הקרובים בין מערכות הביטחון. מטבע הדברים לא נפרט לגבי המגעים".
