רשות המסים העבירה כ־5.8 מיליארד שקל פיצויים לעסקים שנפגעו בצפון עקב מלחמת חרבות ברזל, מתוכם כמעט 4 מיליארד לעסקים ביישובי קו העימות, שפונו מבתיהם למשך כשנה וחצי. כעת, דורשת הרשות בחזרה כ־238.4 מיליון שקל בחזרה מ־3,751 בעלי עסקים שפוצו או קיבלו מקדמות בשל הנזקים שנגרמו להם, מתוכם כ־184.3 מיליון שקל מ־2,991 בעלי עסקים בקו העימות. כך עולה מנתונים שמסרה רשות המסים לבקשת גלובס.
● בכיר באוצר: למרות פריצת תקציב הביטחון, יעד הגירעון יישמר
● כמה התקדמנו תחת יואב קיש במשרד החינוך?
"העסק שלי נסגר כי הוא לא שרד את המלחמה", מספר ש', בעל עסק מתחום התיירות בצפון שהיה מפונה מביתו. כשהעסק חזר לפעול, הוא לא התרומם ־ ונסגר. "תבעתי 70 אלף שקל פיצויים במסלול האדום על שנה וחצי שהעסק היה סגור ועל תקופת הסתגלות כשאפשרו לנו לחזור הביתה ולעסק. נתנו לי מקדמות של 56 אלף שקל וכעת, לאחר הגשת התביעה הסופית, הודיעו לי שדוחים לי את רוב התביעה ודורשים ממני החזר של 36 אלף שקל על המקדמות שקיבלתי ־ ואין לי מאיפה לשלם".
2,292 תביעות ב"טיפול ראשוני"
בעוד כשבוע וחצי יצוינו 3 שנים לאירועי 7 באוקטובר ופתיחת המלחמה. לכאורה, היא הסתיימה, אך עבור חלק מהעסקים בצפון, התחושה היא כי הם עדיין תקועים בבור שהיא יצרה. "הצפון לא התאושש וכל הזמן יש אירועים פה. כשהסתיימה המלחמה וחזרנו ליישובים התחילה המלחמה באיראן. בינתיים, אנחנו עדיין מחכים לפיצויים שלנו", מספר בעל עסק מצפון הארץ.
במסגרת מלחמת חרבות ברזל, משרד האוצר וקרן הפיצויים של רשות המסים, בראשות אמיר דהן, העמידו שלושה מתווי פיצוי מרכזיים לנזק עקיף, המחולקים לפי מיקום העסק ומידת הפגיעה בו. הראשון הוא המסלול האדום שיועד לעסקים הממוקמים ביישובי ספר ויישובי גבול הצפון שפונו ואמור היה להעניק פיצוי מלא (100%) בגין אובדן הרווח או הפסד ההכנסה הממשי שנגרם לעסק.
המסלול השני היה המסלול הירוק (לאזורים מיוחדים/קו העימות, שכלל תקרות פיצוי והתחלק למסלול מחזורים (פיצוי על אחוז הירידה במחזור) ומסלול שכר (פיצוי למעסיקים ששילמו שכר מלא לעובדים שנעדרו מהעבודה).
מסלול הפיצוי השלישי הוא מסלול הוצאות מזכות/מענק המשכיות עסקית, שכלל מענק רוחבי בגין ירידה משמעותית בפעילות (לרוב יותר מ־25% ירידה במחזור). במקביל, נפתחו מסלולים ייעודיים לחקלאות ומסלול שכר מפונים (כלל ארצי) וכן מסלולים ייעודיים למילואימניקים.
היקף התביעות הכללי שהוגשו בצפון עומד על 121,302בכלל המסלולים, מתוכם התקבלו ונסגרו עד כה 100,539 תביעות, 9,488 תביעות נדחו בטיפול ראשוני, בנוסף ל־2,540 השגות שנדחו ו־701 תביעות עדיין מצויות בהליכי השגה או ערר מול רשות המסים (188 בהשגה, 513 בערר). בנוסף, יש עוד 2,292 תביעות פיצוי של בעלי עסקים שעדיין לא נדונו, ונמצאות "בטיפול ראשוני".
"עוד לא קיבלתי פיצוי על חרבות ברזל"
האפשרות שניתנה לעסקים בצפון להגיש תביעות פיצויים בגין המלחמה נסגרה רק לאחרונה לכאורה, כאשר נסגר "המסלול האדום" באוגוסט 2026, ואולם רבים מבעלי העסקים בצפון כבר הגישו תביעות סופיות לפיצויים החל מ־2024, לאחר החזרה ליישובים המפונים. חלקם מספרים כי הם עדיין ממתינים לפיצוי הסופי או נמצאים במלחמה מול רשות המסים על הסכומים המגיעים להם. כל זאת, בשעה שהם נוטלים הלוואות על הלוואות כדי להחזיק את הראש (ואת העסק) מעל המים.
"עד היום לא קיבלתי את הפיצוי המגיע לי", מספר בעל עסק מאחד היישובים שפונו בצפון. "היינו מפונים במשך שנה וחצי מהבית וקיבלנו מקדמות של 30% מהפיצוי, אבל זה לא מספיק. עד היום, אנחנו בלי פרנסה מלאה. לוקחים הלוואות כבר שנים כדי להתקרב למה שהרווחנו ולשרוד. הגשתי תביעת פיצויים בסך כ־200 אלף שקל וקיבלתי עד היום רק 40 אלף שקל מקדמות, מתוכן שילמתי 15 אלף לרואה חשבון שהגיש את התביעה. הסכומים האלה זה רק על חרבות ברזל ובלי המלחמה באיראן כי גם זה עדיין לא טופל. סגרתם לכולם בכל המדינה את הפיצויים. למה אותנו בצפון אתם עדיין מחזיקים בני ערובה?".
"אין מספיק כוח אדם כדי להתמודד"
על פי נתוני רשות המסים, בשנת 2024 הוגשו 41,745 תביעות של בעלי עסקים מצפון הארץ והסתיים הטיפול ב־34,705 מהן. רק 46 תביעות עדיין בטיפול (טרם התקיים דיון/בטיפול ראשוני). בשנת 2025 הוגשו 9,566 תביעות והטיפול ב־7,816 מתוכן הסתיים. 193 תביעות עדיין בטיפול ראשוני. ב־2026 הוגשו 342 תביעות וב־210 מתוכן הטיפול הסתיים. 116 תביעות עדיין ב"דיון" וב"טיפול ראשוני". מהמספרים עולה כי רוב התיקים טופלו, אך בשטח, עסקים בצפון והמייצגים שלהם מציירים תמונת מצב עגומה בנוגע לטיפול בתביעות.
רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל בפאהן קנה Grant Thornton, שמשרדו מייצג מאות בעלי עסקים בצפון הארץ בתביעות פיצויים, מספר כי "יש כאלה שכבר הגישו תביעות לפני שנתיים ועדיין מתברברים איתם. העסקים שסובלים מסחבת ולא זוכים לפיצוי המגיע להם ממש לא בודדים".
הוא אומר גם כי "רשות המסים לא עומדת בהיקף העבודה שנדרשת, אין לה את היכולת הפיזית לעשות את זה. הגשתי ביוני 2024 תביעת פיצויים על הנזקים של משרד רואי החשבון שלנו, ששוכר שטחים בקיבוץ הגושרים שהפך לשטח צבאי סגור ועד היום לא זומנתי אפילו לדיון. הבעיה שאין לרשות דד־ליין לטיפול בתביעות ואין התיישנות. אני יכול לחכות עוד 15 שנים, אני אסתדר, אבל גופים אחרים, בגלל הלחץ הכללי, נדחקים להגיע להסכמות ולקבל פיצוי נמוך ממה שמגיע להם ואז בנתונים רואים שהתביעה טופלה והסטטיסטיקות נראות טוב".
לדברי קנה, מתוך כ־120 תביעות פיצוי שהגיש בשם עסקים מהצפון, רק 40 נסגרו. "נשארו לי עשרות לקוחות שלא קיבלו מענה. כמעט כולם קיבלו מקדמות, אבל מחכים לתשובות בנוגע לפיצוי המלא והתשובות לא מגיעות", הוא מספר. "בינתיים, ברשות מפעילים עליהם לחץ לפשרות ויש להם הרבה כוח. מתאים לך ־ תיקח, לא מתאים לך ־ תילחם איתנו חמש שנים. המחוקק פשע בזה שלא שם להם דד־ליין. העסקים הם שבויים של רשות המסים".
מומחה מס שהגיש עשרות תביעות לפיצויים מספר על מצב דומה. "השגתי לעסק גדול אחר מהצפון מקדמה ראשונית רק לפני חודשיים על חרבות ברזל. אני כל הזמן מול רשות המסים בוועדות ערר ובקרבות כל היום עבור לקוחות. זו מלחמה של העסקים לשרוד אחרי המלחמה. ברשות מאיימים עלינו תגיע איתנו להסכם וזה ייגמר מהר יותר או שיטרטרו אותי".
לדבריו, הרעה החולה היא בעיית כוח אדם. "בכל הפיצויים לענף החקלאות במדינת ישראל מתעסקים שני אנשים ברשות המסים. לעסקים אין עם מי לדבר וברשות המסים מתחננים שלוש שנים לאוצר לכוח אדם לטובת הפיצויים. מנהל קרן הפיצויים, אמיר דהן, הוא מקצוען, שעובד 24/7 כבר שלוש שנים ורוצה לטפל בכל כמו שצריך, אבל אין לו כוח אדם מספיק להתמודד עם כל התביעות".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "עובדי קרן הפיצויים מטפלים במסירות רבה בכמות חסרת תקדים של תביעות. מאחר ולא קיבלנו פרטים של העסקים שמוזכרים בכתבה לא ניתן היה לבדוק את הטענות".
