הקמת תשתיות הבינה המלאכותית נמצאת בדרך להפוך להימור הכלכלי הגדול בתולדות ארה"ב, בהיקף שמגמד את ההשקעות בפרויקטי תשתית עצומים אחרים במדינה, בהם מסילות הברזל, מערכת הכבישים המהירים והתשתיות שעליהן נבנה האינטרנט.
● ההטבות על מס הרכוש עומדות לפקוע, וניו יורק תתייקר עוד יותר
● למה לקנות כשאפשר להדפיס? לאומת "עשה זאת בעצמך" יש פתרון לכל דבר
ההשקעה הכוללת במרכזי נתונים ובתשתיות נלוות לבינה מלאכותית צפויה להגיע ל-10.3 טריליון דולר בין השנים 2025 ל־2032, לפי הערכות חדשות של הכלכלן סטיין ואן ניוורבורג שפרסם מכון ברוקינגס. מדובר בסכום עצום, השווה בממוצע ל־3.6% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מדי שנה. כלכלת ארה"ב מעולם לא הייתה תלויה במידה כזאת בהקמת התשתיות של ענף יחיד.
ההשקעה משנה כמעט כל תחום בכלכלה, יוצרת מאות אלפי מקומות עבודה ומצמיחה מיליארדרים חדשים.
אבל היא גם יוצרת סיכונים משמעותיים, משום שחלק גדול ממנה ממומן באמצעות חוב. האטה פתאומית עלולה ליצור גלי הדף ברחבי כלכלת ארה"ב.
קשה לחזות את היקף ההשקעות, וייתכן בהחלט שסך ההוצאות יהיה בסופו של דבר נמוך משמעותית מהתחזיות. ובכל זאת, רק השנה הכסף שהוזרם למרכזי נתונים כבר מייצג השקעה בהיקף חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית. לפי הערכות חדשות של גולדמן זאקס, ההשקעות בבינה מלאכותית בארה"ב צפויות להגיע בשנת 2026 ל־1.9% מהתמ"ג. הפעם האחרונה שבה הקמתו של ענף יחיד חדש תפסה נתח גדול יותר מהכלכלה הייתה בתקופת תנופת ההקמה של מסילות הברזל בסוף המאה ה־19.
להלן כמה מההשפעות המרכזיות שיש לכל הכסף הזה על הכלכלה.
בנייה
שטף הכסף המושקע בהקמת מרכזי נתונים הוא נקודת אור בתקופה קשה לענף הבנייה.
עד יולי השנה הושקעו 37 מיליארד דולר, בניכוי השפעות עונתיות, בבנייה פרטית של מרכזי נתונים. מדובר בכ־9 מיליארד דולר יותר מאשר בשבעת החודשים הראשונים של השנה שעברה, לפי משרד המסחר האמריקאי.
לעומת זאת, בשבעת החודשים הראשונים של השנה, ההוצאות על כל יתר סוגי הבנייה הפרטית, בהם בתים, בנייני מגורים ומרכזי קניות, היו נמוכות בכ־46 מיליארד דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
חברות הענק המפעילות מרכזי נתונים תופסות נתח מכוח העבודה ומהחשמל הזמינים, ששניהם מצויים במחסור, ובכך מייקרות את העלויות לעסקים אחרים. הבנק הפדרלי של ריצ'מונד דיווח לאחרונה כי בניית מרכזי הנתונים מקשה על זמינות העובדים באזור שבתחום אחריותו.
בשנה שעברה מיסיסיפי הייתה בין המועמדות להקמת מפעל להתכת אלומיניום, שהיה צפוי ליצור כ־1,000 משרות קבועות. אלא שבסמוך לאחד האתרים שנשקלו להקמת המפעל, ליד ויקסבורג, הוכרזה הקמתו של מרכז נתונים ששריין את אספקת החשמל הדרושה למפעל, לדברי אדם המכיר את השיקולים שהובילו להחלטת החברה המפעילה. בעקבות זאת אוקלהומה נבחרה להקמת המפעל.
ולא מדובר רק בחשמל: במקומות רבים מרכזי הנתונים דוחפים גם את מחירי הקרקעות כלפי מעלה. "הם דוחקים החוצה את התעשייה", אמרה דידי קולדוול, יועצת לבחירת אתרים העובדת עם חברות בתעשייה הכבדה.
מימון וסיכונים
לפי FactSet, אנליסטים מעריכים כי הוצאות ההון של חמש מהחברות המכונות "הייפרסקיילריות" - אלפבית, אמזון, מטא, מיקרוסופט ואורקל - יסתכמו ב־4.2 טריליון דולר בארבע השנים שיסתיימו בשנת 2029. חלק הולך וגדל מההוצאות האלה ממומן באמצעות חוב.
היקף הוצאות כזה יוצר סיכונים למגזר הפיננסי במקרה שהגאות תסתיים בקריסה. ואן ניוורבורג אמר כי חברות טכנולוגיה משתמשות לעיתים קרובות בישויות נפרדות, שהחוב שלהן אינו מופיע במאזני החברות, כדי ללוות מבנקים ומחברות אשראי פרטי, ועסקאות כאלה כרוכות בדרך כלל בחובת דיווח ציבורי מצומצמת. לדבריו, השיטה הזאת מקשה להעריך את היקף הסיכונים הפיננסיים. אם הבינה המלאכותית לא תניב הכנסות שיספיקו לשירות החוב שגויס לצורך הקמת מרכזי הנתונים, ההשלכות עלולות להתפשט ברחבי המערכת הפיננסית.
משרות
כלכלנים חלוקים בשאלה אם הבינה המלאכותית כבר פוגעת באופן משמעותי בתעסוקה בקרב עובדי צווארון לבן. עם זאת, ברור שהקמת התשתיות יוצרת ביקוש גבוה מאוד לעובדים מסוימים. לפי הערכות לינקדאין, הבינה המלאכותית הייתה אחראית ליותר מ־750 אלף משרות חדשות בארה"ב משנת 2023 ועד כה בשנת 2026. והמשרות האלה מתגמלות היטב: השכר החציוני במודעות דרושים לתפקידים הקשורים לבינה מלאכותית בלינקדאין עומד על כ־180 אלף דולר, לעומת 80 אלף דולר בכלל המשרות. "זה אחד התחומים האיתנים בשוק עבודה חלש מאוד", אמר קורי קנטנגה, ראש תחום הכלכלה של לינקדאין באמריקה.
משרות צווארון לבן, כמו מתייגי נתונים ומהנדסי בינה מלאכותית, מהוות את רוב המשרות החדשות, אך מאז תחילת שנת 2024 המעסיקים הוסיפו 117 אלף משרות במרכזי נתונים. הנתון הזה אינו כולל משרות בענף הבנייה, שרבות מהן זמניות.
בשנים האחרונות עלה מספר החשמלאים החברים באיגוד מקצועי באזור וושינגטון מ־9,000 ל־17,500, לפי דון סליימן, המתאם הפוליטי בסניף 26 של איגוד עובדי החשמל IBEW. "הרבה אנשים מגיעים לכאן כדי לפרוע את חובות הלימודים שלהם", אמר. קוואקו אפרייה, בן 23, הוא בעל תואר באבטחת סייבר ועבד בתפקיד התחלתי בתחום טכנולוגיית המידע, כשהחל לחשוש שהבינה המלאכותית תיקח את עבודתו. בשנה שעברה הוא החליף מקצוע והפך לחשמלאי. כיום הוא מרכיב רכיבים למרכזי נתונים ומרוויח כמתלמד כ־30 דולר לשעה.
עובדים מנוסים יותר מרוויחים פי שניים. טיילר בים, בן 28, עבד במשך רוב השנתיים האחרונות בהקמת מרכזי נתונים ובחברה ששולחת רכיבים טרומיים לאתרי הבנייה של מרכזי הנתונים של אמזון ברחבי ארה"ב. בתפקידו האחרון הרוויח החשמלאי 62 דולר לשעה, נוסף על תשלום עבור שעות נוספות. בים עבד לעיתים קרובות 58 שעות בשבוע, ובחלק מהמקרים קיבל שכר כפול. "הם רוצים להקים אותם מהר ככל האפשר", אמר. ההכנסה הגבוהה הגדילה גם את הוצאותיו: לאחרונה בים רכש רכב GMC יוקון וכעת הוא מחפש בית לרכישה.
אפקט העושר
העליות בשווקים בהובלת הבינה המלאכותית הובילו לזינוק עצום בעושר שמקורו בהשקעות בשוק המניות. נכון לרבעון השני, שווי המניות וההחזקות בקרנות נאמנות בארה"ב הסתכם ב־63 טריליון דולר לפי הפדרל ריזרב, פי שניים כמעט מהסכום בסוף שנת 2022. המגמה תמכה בהוצאות הצרכנים, גם בשעה שהצמיחה בשכר הריאלי נחלשה. העלייה בעושר בולטת במיוחד בקרב בעלי האמצעים, שחלק גדול יותר מהונם הנקי מושקע בדרך כלל במניות בהשוואה למעמד הביניים.
ברחבי ארה"ב, מכירות הבתים שקועות בשפל שנמשך כבר ארבע שנים. אבל בעמק הסיליקון, הכסף שמייצרת הבינה המלאכותית מזניק את מכירות בתי היוקרה. "זה המצב הטוב ביותר שהיה מאז שנת 2000", אמר סוכן הנדל"ן קן דה ליאון. לאחרונה הציע דה ליאון למכירה בית בן חמישה חדרי שינה תמורת 9.9 מיליון דולר. הוא קיבל שבע הצעות, ובתוך שבועיים נחתם חוזה למכירת הבית ביותר מ־13 מיליון דולר. הזוכה בהתמחרות: יזם בתחום הבינה המלאכותית.
אינפלציה
הביקוש לציוד המשמש במרכזי נתונים, ובייחוד לשבבי זיכרון, גורם למחסור ומעלה את מחיריהם של מוצרי טכנולוגיה. המחירים שיבואנים שילמו עבור מחשבים, ציוד היקפי כמו כוננים קשיחים ומוליכים למחצה היו גבוהים באוגוסט ב־20% לעומת שנה קודם לכן. מחירי היבוא הגבוהים מפעילים בתורם לחץ כלפי מעלה על מחיריהם של מוצרי צריכה מסוימים, בהם מכשירי אייפון וקונסולות משחקים, ותורמים לאינפלציה.
אוסטן גולסבי, נשיא הבנק הפדרלי של שיקגו, הזהיר לאחרונה כי ההשקעות במרכזי נתונים דוחפות כלפי מעלה את השכר בתחומים הקשורים לענף. יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, ציין את ההלוואות שנוטלות החברות ההייפרסקיילריות כאחת הסיבות לעליית הריביות לטווח ארוך, שבתורה הקשתה על מיליוני אמריקאים להרשות לעצמם לרכוש בית. באזורים מסוימים שבהם פועלים מרכזי נתונים רבים נרשמה גם עלייה חדה בחשבונות החשמל.
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal . לינק לכתבה המקורית באנגלית.
