בנקים מרכזיים וגופי מחקר כלכליים ברחבי העולם נערכים בימים אלה להשלכות "אל ניניו", אירוע אקלימי שהתחיל באוקיינוס השקט, וצפוי להגיע לשיאו בדצמבר. אירוע זה "דוחף" מערכות מזג אוויר ממקום למקום ומשפיע על הכלכלה העולמית, ובפרט על מחירי המזון.
החששות הללו מצטרפים לעלייה שכבר ניכרת במחירי המזון בעולם, כתוצאה מחסימת מצרי הורמוז והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. עד כה ישראל נותרה חסינה, בעקבות התחזקות השקל שמיתנה את עליות מחירי החומרים המיובאים, אבל כלכלנים סבורים שהאירוע יגיע גם לפתחנו, כבר אחרי החגים.
● בריטניה מאיימת לקחת את החרם על סחורות ישראליות צעד משמעותי קדימה
● כך ה-AI משפיע על מחיר הביג מק: שיטת התמחור של מקדונלד'ס נחשפת
"אל ניניו" נגרמת מהתחממות חריגה של מי האוקיינוס השקט, ומשפיעה על הגשם, על הטמפרטורות ועל הרוחות. באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הסבירו החודש, שמדובר באירוע קיצוני במהלך שנת 2026, שיימשך בחורף הקרוב, ובסבירות גבוהה יתפתח ל"סופר-אל ניניו".
"אל ניניו הוא אחד ממנגנוני התנודתיות האקלימיים החשובים ביותר במערכת האקלים העולמית. השפעותיו הישירות בישראל מוגבלות יחסית, שכן את כמות המשקעים בארץ ואת עוצמתם קובעות בעיקר מערכות סינופטיות המתפתחות מעל אירופה והים התיכון. עם זאת, הוא עשוי להשפיע בעקיפין על ישראל דרך שוקי המזון ושרשראות האספקה", נכתב.
"תזוזות חדות במחירים"
פרופ' איל קמחי, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מסביר שהתופעה צפויה להיות חזקה במיוחד בסתיו ובחורף הקרובים. "יש צפי לטמפרטורות גבוהות מהרגיל, ובאוסטרליה, במזרח אסיה, בהודו, במרכז אמריקה ובדרום אפריקה צפויה בצורת באזורים מסוימים. באזורים אחרים, כולל אגן הים התיכון, צפויה כמות גדולה מהרגיל של משקעים".
פרופ' רם פישמן, מנהל בית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב, מסביר שהתופעה מצטרפת למשבר האקלים שנגרם כתוצאה מפעילות אנושית. "בימים אלה העולם נכנס לאירוע אל ניניו קיצוני במיוחד", הוא מזהיר. "זהו אירוע גלובלי, אבל ההשפעות שלו באזורים שונים של העולם הן שונות. מזג האויר הקיצוני יכול לפגוע ביבולים חקלאיים במקומות רבים בעולם בו-זמנית - בניגוד לאירוע מקומי כמו בצורת רגילה - ולכן גם לגרום לשינויים במחירים של חומרי גלם ומזון בשוק העולמי.
מחקרים רבים הראו את הקורלציה בין אירועי אל ניניו לכישלון יבולים, רעב ותמותה (במדינות מתפתחות), ואף אי-יציבות פוליטית וסכסוכים אלימים, והחשד הוא שזה קורה בגלל שינויים במחירי המזון.
"מובן שקשה לחזות בדיוק מה יקרה השנה, אבל מדינות שאספקת המזון שלהן תלויה בחקלאות מקומית באזורים שמושפעים מאל ניניו, או, כמו ישראל, ביבוא רב של מזון (דגנים) מהשוק העולמי, צריכות להיות מוכנות לתזוזות חדות במחירים", הוא מסביר.
בשנת 2023 ערך הבנק האירופי המרכזי (ה-ECB) מחקר מקיף על השפעת אירועי אל ניניו על מוצרי הגלם בענף המזון, במסגרת הדוח השנתי שלו. אז הוסבר שכל תופעה של אל ניניו תשפיע על המחירים, אבל במיוחד אותו אירוע חזק המכונה סופר-אל ניניו. מזג האוויר המשתנה משפיע על יבולי המזון ברחבי העולם, ובמיוחד סביב קו המשווה, ומוביל לגלי חום בשילוב גשמים כבדים בחלק מהמדינות, ולבצורות במדינות אחרות, וכך הוא משפיע על היבולים באופן שונה - בעבר נצפו הבדלים אפילו באותה המדינה.
השפעות הפוכות לעיתים
כך למשל, המחישו בבנק האירופי, בעוד שאל ניניו הוביל לעלייה ביבולי הסויה בארה"ב, היו לו השפעות שליליות על יבולי החיטה והתירס שם, וכמו כן, באסיה הוא דווקא נוטה להפחית את יבולי הסויה.
לכן, קביעת תחזית למחירי המזון בהסתמך על השינויים האקלימיים של אל ניניו היא מלאכה סבוכה, ובפרט כשמחסור בתחום אחד מגביר ביקוש בתחום אחר. כך למשל, באירוע אל ניניו בשנות ה-80 ירדה אוכלוסיית הדגים באסיה ובאוסטרליה, מה שהוביל להחלפת הביקוש בתחום המזון לבעלי חיים, מדגים לפולי סויה.
הבנק הראה שורה של מחקרים שכולם הצביעו על כך שלאל ניניו יש השפעות של העלאת מחירי סחורות המזון, ואף העריך כי אל ניניו חזק עשוי להעלות את מחירי סחורות המזון בעד 9% כ-16 חודשים לאחר הופעתו. במחקרו של הבנק נכתב כי תופעה כזו תשפיע במיוחד על פולי סויה, תירס ואורז בעוד שהשפעות המחיר הצפויות הן כלפי מעלה, אך אינן מובהקות עבור חיטה, וסביב אפס עבור קפה וקקאו. עוד נצפתה תופעה מעניינת, שכוללת את תמחור החששות של אל ניניו במחירי הסחורות - עוד לפני הופעתו.
גם מסמכים וניתוחים עדכניים יותר מבססים את החשש: אנליסטים של גולדמן זאקס אמרו לגארדיאן כי עוצמתו החזויה של אל ניניו עלולה לגרום לזינוק של 16% כמעט במחירי סחורות המזון הגלובליות, ותהיה לכך השפעת שרשרת בכל העולם, שישתרשרו לעלייה של 1.3% במחירי המזון באירופה. עוד העריכו שם כי האדוות יורגשו עד לאמצע שנת 2028.
לדברי יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר בית השקעות, "ההסלמה במלחמה בין אוקראינה ורוסיה מקשה או מונעת משלוחי חיטה, סויה ויבולים נוספים של אוקראינה מהים השחור, ורוסיה מפציצה מקומות אחסון של חיטה, לאחר שקודם לכן הייתה הסכמה שיאפשרו לייצא את היבולים.
"אנחנו רואים גם עלייה במחירי הדשנים המבוססים על כימיקלים שיוצאים ממדינות המפרץ דרך הורמוז. עבור חלק מהמדינות העניות יותר באסיה ובאפריקה, הדשנים יקרים מדי, והמשמעות היא יבולים חלשים יותר.
"גם הדיזל התייקר משמעותית, עוד יותר מהנפט הגולמי, באופן שמשפיע על הובלת הסחורות ועל העלויות שלהן", הוא מציין.
ניתוח שערך כץ מעלה כי מחירי החיטה עלו בתוך שנה אחת ב-42%, התירס ב-22% והסוכר ב-14%, והוא מעריך שהחששות מאל ניניו כבר מתומחרים, בחלקם, במחירי הסחורות החקלאיות. הבנק האירופי צופה עלייה של כ-3.5% במחירי המזון באירופה בשנה הקרובה.
גידול בביקוש לאנרגיה
לדבריו של פרופ' קמחי, ההשפעה על מחירי התשומות החקלאיות מורכבת. "הבצורת צפויה להקטין את הייצור של אנרגיה הידרו-אלקטרית, ולכן להגדיל את הביקוש למקורות אנרגיה חלופיים, וכתוצאה מכך ייתכן שמחירי האנרגיה יעלו.
"נוסף על כך, הבצורת צפויה להגדיל את הביקוש לאנרגיה הדרושה למערכות השקיה. מחירי האנרגיה הם מרכיב חשוב בעלות הייצור החקלאית. מצד שני, אם כתוצאה מהבצורת החקלאים יקטינו את היקף הייצור, ייתכן שהדבר יביא לירידה בביקוש לתשומות חקלאיות ולירידת מחירן".
לדבריו, "מחירי התשומות בישראל נקבעים במידה רבה בשווקים העולמיים, ולכן, גם אם תהיה שנה טובה לחקלאות בגלל הגשמים - וזה לא בטוח, כי יותר מדי גשם זה גם לא טוב - ייתכן שהחקלאים ישלמו יותר על גורמי הייצור. כך או כך, קיים סיכוי טוב לעליית מחירי המזון בעולם".
ואולם, מהניתוח שערך כץ מלידר שוקי הון עולה כי במחצית הראשונה של השנה עלו מחירי יבוא מוצרי הצריכה במונחים דולריים ב-2.8%, ובפרט מחירי המזון שעלו ב-4.4%, אך בתקופה הזו השקל התחזק ב-8.7% מול הדולר, ולכן ההשפעה נטו על האינפלציה בישראל הייתה אפסית.
"הייסוף המאוד חזק מנע מהדברים הללו להתגלגל למחירי המזון הסופי לצרכן בישראל", הוא אומר, אך מסייג: "בימים האחרונים אנחנו רואים את השקל נחלש גם בגלל החולשה בשווקים בחו"ל, אבל גם בגלל פערי הריביות מול חו"ל. אני נוטה לחשוב שבמוצרים כמו מזון, רוב ההשפעה הממתנת מאחורינו, ואנחנו מכירים את ההשפעה של החגים על המחירים, עם הוזלות של רשתות השיווק. לדעתי, אחרי החגים, ובפרט בתחילת 2027, נראה עליות במחירי המזון. המחירים בישראל עלו ב-1.5% בשנה האחרונה, וזה שיעור מאוד מתון ביחס לעולם - זה הולך להיות כפול בשנה הקרובה". כץ סבור שתחול עלייה של כ-3.3% במחירי המזון בשנה הקרובה.
