יש משהו כמעט לא אינטואיטיבי במיקום של חממת הפודטק Fresh Start. החברות שבהן היא משקיעה מכוונות לשוק המזון העולמי והמשקיעים והשותפים שלה כוללים כמה מהשמות הגדולים בתעשייה. ובכל זאת, המטה שלה נמצא בקריית שמונה.
Fresh Start שהוקמה ב־2020, פועלת בשותפות של תנובה, טמפו, OurCrowd וקרן Siddhi Capital האמריקאית ובתמיכת רשות החדשנות הישראלית. היא נכנסת כמשקיעה לחברות הזנק בתחומי הפודטק בשלבים מוקדמים, בדרך כלל לתקופה של שנתיים עד שלוש, ומלווה אותן במימון, בפיתוח העסקי, בבניית אסטרטגיה ובחיבור לשותפים ולשווקים בחו"ל.
החממה הוקמה בעיצומה של הקורונה כחלק מתוכנית שנועדה לבנות בצפון אקוסיסטם של מזון וחקלאות, סביב המכללה האקדמית תל-חי (כיום אוניברסיטת קריית שמונה). אלא שמאז המציאות השתנתה באופן דרמטי. המלחמה הפכה את קריית שמונה לאחד המקומות המורכבים בישראל להפעיל מהם חברת טכנולוגיה, ולמשך תקופה גם Fresh Start נאלצה להתרחק. רק בחצי השנה האחרונה, אומרת מנכ"לית החממה רוני פטישי־חילים, הפעילות שם חזרה להיות מלאה.
"אם הכול היה שקט, כנראה אף פעם לא היינו עוזבים", היא מצהירה. "אבל שלוש השנים האחרונות כמובן לא היו אינטואיטיביות עבור אף אחד. אני נמצאת בצפון לפחות יומיים-שלושה בשבוע ועדיין יש כאן התאוששות שצריכה לקרות. מבחינתנו, להיות כאן הוא גם עניין עסקי וגם יעד לאומי".
גם במצגת המשקיעים של Fresh Start, החזרה לקריית שמונה מסומנת כאחד המהלכים המרכזיים של השנה האחרונה. מפת האקוסיסטם שלה מציבה מסביב לחממה את מכון המחקר מיגל שנמצא בתוך אוניברסיטת קריית שמונה, מתחם תעשיית פודטק, מכון מזון לאומי מתוכנן ותשתיות נוספות שנועדו להפוך את האזור למוקד של אגרי־פודטק.
לא רק מקור לצ'ק
לחברה הצפונית קיים פורטפוליו לא קטן. מאז הקמתה השקיעה Fresh Start ב־17 חברות, מהן 11 פעילות כיום בפורטפוליו, בהשקעה ישירה מצטברת של יותר מ־35 מיליון דולר. החברות עצמן גייסו לאחר מכן יותר מ־120 מיליון דולר נוספים.
אחת מהשותפות בחממה היא כאמור רשות החדשנות, שאותה מתאר היו"ר מיטשל פרסר כ"שותפה אמיתית" - גם בתקופה שבה המלחמה הקשתה על החברות לגייס כסף ממשקיעים מחוץ לישראל. עבור פרסר, שמגיע מעולם ההשקעות הפרטיות והקדיש חלק גדול משני העשורים האחרונים לתעשיות המזון והחקלאות, חממה לא אמורה להיות רק מקור לצ'ק הראשון עבור היזמים. "חברות מגיעות בשלב מאוד מוקדם והן צריכות הרבה יותר מכסף", הוא אומר.
אבל הסיפור המעניין נמצא בחברות עצמן. Fresh Start מחלקת את ההשקעות שלה כיום לכמה מגמות מרכזיות: אורח חיים ותזונה בריאים יותר, חומרי גלם מהדור הבא וצמצום עלויות ובזבוז בתעשיית המזון. BlueTree, למשל, פיתחה טכנולוגיה שמוציאה חלק מהסוכר ממשקאות טבעיים - בשלב הראשון מיצי פירות, אך לפי פרסר גם חלב, יין ובירה נמצאים על הפרק - מבלי להפוך את המוצר למשקה שמבוסס על תחליף סוכר ובלי לשנות באופן מהותי את תהליך הייצור.
חברה נוספת, Plantopia, לוקחת את רעיון המזון החדש לכיוון אחר לגמרי: היא מייצרת קזאין, אחד מחלבוני החלב, באמצעות "חקלאות מולקולרית". לדברי פטישי־חילים, החברה כבר הקימה פעילות בצפון ומקימה מתקן נוסף לאחר סבב גיוס משמעותי.
אלא שב־Fresh Start מדגישים שהגל הבא של פודטק אינו בהכרח עוד המבורגר ללא בשר או חלב ללא פרה. בחלק מהמקרים, החדשנות בכלל לא תהיה גלויה לצרכן. DistanSea לדוגמה, מטפלת בבעיה של איך להעביר מאכלי ים חיים למרחקים ארוכים. במהלך ההובלה מצטברת אמוניה במים והדבר מגביל את משך המסע ומייקר אותו. הטכנולוגיה שפיתחה החברה, שמקורה בטכניון, נועדה ללכוד את האמוניה ולשפר את תנאי ההובלה.
פרסר, שבעבר היה בעלים של חברת מאכלי ים גדולה בארה"ב, מתלהב במיוחד. "המשמעות הפוטנציאלית אינה רק הפחתת אמוניה", הוא אומר. "אם אפשר יהיה להעביר מאכלי ים חיים במשך שבועות במקום ימים, זה משנה את שרשרת האספקה ואת המרחק שממנו ניתן להביא מוצר טרי".
יתרון החברה הקטנה
פטישי־חילים מצביעה על המחיר כחסם המרכזי שבין המצאה מעניינת לבין מוצר שמגיע למדף. "ב־2020 וב־2021 הייתה תפיסה, שלפיה צרכנים יהיו מוכנים לשלם פרמיה על מוצר חדשני, בריא יותר או בר־קיימא יותר", היא מציינת. "השוק הוכיח שזה לא בהכרח נכון. ואם יש פרמיה, היא צריכה להיות קטנה".
חברות פודטק רבות צריכות להקים קווי ייצור או מתקנים ייעודיים הרבה לפני שהן מגיעות להיקפים של תעשיית המזון המסורתית. התוצאה היא השקעה הונית גדולה ועלות גבוהה לכל יחידה. במקביל, גם חברות המזון הגדולות, למרות ההצהרות על חדשנות, אינן תמיד הראשונות להכניס טכנולוגיה לא מוכחת לפעילות שלהן.
"כשחברה צעירה מתחילה, היא לעיתים חושבת שהיעד האידיאלי הוא מיד אחד מתאגידי המזון הגדולים בעולם", אומרת פטישי־חילים. "אבל לפעמים דווקא חברה קטנה או בינונית תהיה מוכנה יותר לקחת את הסיכון. יש לה פחות מה להפסיד והיא יכולה להיות זריזה יותר".
החממה אופטימית במיוחד כלפי ישראל. שנים לפני שהמונח פודטק הפך לסקטור השקעות אופנתי, ישראל כבר בנתה תעשיות סביב זרעים, השקיה, השבחת גידולים ומחקר חקלאי. כעת, אומרים המנכ"לית והיו"ר, היתרון עשוי להגיע דווקא מהחיבור בין התחומים האלה לבין AI, ביולוגיה, רובוטיקה והנדסה.
"ישראל הייתה חדשנית בחקלאות במשך שנים", מזכירה פטישי־חילים. "אבל היא גם ממוצבת היטב במיוחד במקומות שבהם צריך לחבר כמה טכנולוגיות שונות. גם Physical AI וגם חקלאות מולקולרית הם תחומים שבהם אנחנו מאמינים שנראה דברים מדהימים יוצאים מכאן".
פרסר סבור שהביקוש העולמי ליותר חלבון וסיבים דווקא עשוי להחזיר את החקלאות המסורתית למרכז החדשנות. מבחינתו, זה גם תיקון מסוים לציפיות שאפיינו את שנות השיא של הפודטק. "היו תקופות שבהן הסתכלו על חברות חקלאות ומזון כמו על חברות טכנולוגיה וציפו שהן יהיו גוגל הבאה. זה לא יקרה. אבל הכיוון שאליו השוק הולך ברור יותר ואנחנו יודעים טוב יותר מה התעשייה והצרכן באמת צריכים".
