בית הדין לעבודה בירושלים אישר היום (ג') לנהל תביעה ייצוגית נגד רשת המרכולים רמי לוי בטענה להפרת חוק הגנת השכר בשל ניכוי חוסרים בקופה משכר הקופאים. "יש אפשרות סבירה להכרעה כוללת לטובת קבוצת הקופאיות והקופאים בעילה שעניינה הפרת חוק הגנת השכר", קבעו השופטת רחל בר"ג-הירשברג ונציגי הציבור.
התובעים הייצוגיים מאיר אדרי וברוך שאלתיאל, שהועסקו כקופאים ברשת, טוענים כי כאשר מתגלים חוסרים בקופות המרכולים בסיום משמרות העבודה, הסכומים מנוכים משכר הקופאים, בניגוד לחוק הגנת השכר. הם מבקשים כי הרשת תחדל מגבייה זו, תשיב לקופאים את הכספים שנגבו ותשלים את הזכויות הסוציאליות הנגזרות מכך.
● הגישו תביעת סרק ייצוגית וחטפו הוצאות חריגות של 100 אלף שקל
● עובדי החברה שנמכרה לאנבידיה במיליארדים: העסקה לא חוקית
הרשת טענה כי מותר לה לפי החוק לנכות חוב של עובד, מאחר שהעובד אישר את הניכוי, אך בית הדין קבע כי פרשנות המילה "חוב" בהקשר זה בחוק אינה כוללת סכום שחסר בקופת הקופאי. נקבע כי העובד מאשר זאת כחלק מהליך קליטתו לעבודה, וכי מדובר בתנאי לקבלתו, ולכן ספק אם מדובר בהסכמה. בנוסף, נקבע כי מהעדויות הוכח שמופעל לחץ בלתי הוגן להסכמה לניכוי מהשכר כאשר נמצא חוסר.
במוקד המחלוקת ניצבה השאלה אם הגדרת "חוב" של עובד לפי חוק הגנת השכר, הקובע כי מותר למעסיק לנכות "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק", כוללת פיצוי עבור חוסר כספי בקופה. רמי לוי טענה כי מדובר בסכום קצוב שנמצא לאחר בירור כחוסר בקופה, וכי העובד הסכים לניכוי משכרו. בית הדין קבע כי חוסרים שמתגלים בקופה של מרכול אינם יכולים להיחשב לחוב כזה, וכי החוק לא נועד לאפשר למעסיק לחייב עובד באחריות לנזקים שגרם.
משטר של אחריות מוחלטת על העובד
נקבע כי החוב שמותר לנכות צריך להיות קצוב ומוכח ושאינו שנוי במחלוקת בין העובד למעסיק. לכן נדחתה פרשנותה של הרשת, שלפיה ניכוי החוסרים בקופות נעשה מכוח התחייבות העובד עם תחילת עבודתו או האישור שעליו חתם לאחר שהתגלה חוסר. בין המצבים שתוארו בהליך היו תשלום במזומן ובאשראי על אותה עסקה שגרם לטעות, לקוח המערים על הקופאי ומוסר שטר מזויף, היסח דעת במסירת עודף ועוד.
נקבע כי עצם הצורך לערוך בירור מורכב אינו משתלב באופן "טבעי" עם הרעיון מאחורי ניכוי "אוטומטי" מהשכר במקרים שנקבעו כמצדיקים את הניכוי. "בירור כזה אף מעורר את החשש, שכוחו העודף של המעסיק יוביל להחלטה חד צדדית מצדו לנצל את גישתו לשכר העבודה לצורך ניכויים לא הוגנים".
בפסק הדין צוין כי רמי לוי הראתה כי היא מפעילה שיקול דעת, וישנן דוגמאות רבות שבהן בסופו של דבר העובד לא חויב בתשלום החסר שנמצא בקופה שבה עבד, גם לאחר שחתם על הטופס המאשר את ניכוי החוסר משכרו. עם זאת, נקבע כי מרבית הדוגמאות שהביאה הרשת אינן מלמדות על כך שהחברה סופגת את החוסר מתקציבה, אלא "מאפסת" אותו באמצעות עודפי גבייה או מאתרת את הלקוח.
בפסק הדין נקבע כי הרשת אינה מביאה בחשבון את חלקה האפשרי בחוסרים, ומנהיגה משטר של אחריות מוחלטת על העובד. כך למשל, חלקה עשוי לבוא לידי ביטוי בהכשרה לא מספקת או בלחץ שמפעילים לקוחות על הקופאיות והקופאים, שעלולים להוביל לטעויות אנוש. נקבע כי הקבוצה הייצוגית כוללת את הקופאים והקופאיות שעבדו ברשת בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה.
הרשת תשלם שכר טרחה בסך 25 אלף שקל ועוד 8,000 שקל לתובעים הייצוגיים.
