בשנים האחרונות משקיעים במחשוב הקוונטי התרגלו לשמוע הבטחות על הטכנולוגיה שתשנה את עולם המחשוב - תעשייה הצומחת במהירות ונתפסת כאחת המהפכות הטכנולוגיות המבטיחות ביותר בעשור הקרוב.
מדובר במחשבים מורכבים ומהירים במיוחד, שיכולים לפתור בעיות שמחשבים רגילים אינם יודעים לפתור, או שלוקח להם זמן רב מאוד לעשות זאת. המשמעות המעשית היא יכולת לפתור בפרק זמן קצר בעיות מורכבות במיוחד - כגון חקר חומרים, גילוי תרופות חדשות, פיצוח צפנים ופתרון בעיות אופטימיזציה לוגיסטיות סבוכות, משימות שלמחשב־על קלאסי עשויות לקחת אלפי שנים.
● פרס נובל בפיזיקה: מסר מהחלל החיצון לקוטב הדרומי
● הפתרון לחידה מתמטית בת 200 שנה: שתי פריצות הדרך שפורסמו בלילה אחד
אך למרות ההבטחה הטכנולוגית העצומה, השנה האחרונה סיפקה למשקיעים בוול סטריט תזכורת פחות נעימה: ההבטחות הטמונות במחשוב הקוונטי עדיין רחוקות מלהתגלגל להכנסות משמעותיות. כך, בזמן שהשוק חגג את פריחת ה־AI, מניות הקוונטום נותרו מאחור.
מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר האחרון, המניות של החברות הגדולות בתחום צללו: מניית D-Wave איבדה כ־37%, מניית Rigetti השילה 29%, IonQ נסוגה ב־2%. קסנאדו (Xanadu) צנחה מאז ההנפקה במרץ ביותר מ־46%, ו־Infleqtion ירדה בכ־5% מאז מיזוג הספאק שלה בפברואר.
אלא שבחודש האחרון, סביב "קונגרס הקוונטום העולמי" שנערך במרילנד, משהו התחיל לזוז, לפחות באופן חלקי, כאשר מניית IonQ התאוששה ב־7% (בעוד האחרות המשיכו לאבד גובה). השאלה המרחפת כעת מעל השווקים היא: האם מדובר בתחילתו של שינוי מגמה במניות הסקטור שמתקשה להצדיק את הציפיות. אגב, לשם השוואה, קרן הסל שקשורה למניות התחום, אך לא רק, Defiance Quantum ETF, זינקה מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר ב־39%. מאז הכנס שהוזכר מעלה היא עלתה בעוד 6%.
דרושות הוכחות בשטח
אישאן מג'ומדאר, אנליסט ב־Baptista Research, סבור שהקיץ האחרון שינה את הפסיכולוגיה של המשקיעים. לדבריו, "הציפיות התאפסו בצורה משמעותית, והמשקיעים הפכו לבררנים בהרבה".
בראיון לאתר מרקטווץ' הוא הסביר כי "מפת דרכים טכנולוגית כבר אינה מספיקה כשלעצמה". כיום, השוק מחפש, לדבריו, הוכחות ברורות לכך שההתקדמות במעבדה מתורגמת למערכות בעלות שימוש מסחרי ולהכנסות חוזרות.
בדיוק בנקודה זו, הגיעה תפנית מכיוונו של אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בעולם. דוח חדש ומקיף של חטיבת מחקר ההשקעות התמטיות בבנק אוף אמריקה, בהובלת האסטרטג חיים ישראל, מתאר את מחשוב הקוונטום כ"גילוי האש הבא של האנושות".
בבנק מכנים את התקופה הנוכחית "רגע ChatGPT על סטרואידים", ומעריכים כי לוח הזמנים לאימוץ מסחרי מתקצר דרמטית, עד כדי אפשרות להשגת יתרון קוונטי מסחרי כבר בשנת 2027. הדוח אף מצביע על קשר הדוק בין המהפכות: הקוונטום עשוי לספק את כוח העיבוד העצום שיידרש לאימון מודלי AI מתקדמים.
מי יגיעו ליתרון מסחרי
כדי להבין מדוע 2027 סומנה כשנת המפנה, יש להבין את צוואר הבקבוק הטכנולוגי הגדול ביותר של התעשייה - שגיאות. מחשבים קוונטיים רגישים ביותר לרעש ולתנאים סביבתיים, והיכולת להפעיל קיוביטים לוגיים (יחידת המידע הבסיסית במחשב קוונטי המקבילה לביט במחשב רגיל) יציבים לאורך זמן, היא קו פרשת המים בין מערכת ניסיונית למוצר מסחרי.
כאן נכנסה חברת IonQ לתמונה, כשהציגה לאחרונה מפענח שגיאות קוונטי בזמן אמת שפועל על גבי מעבד CPU. החברה הודיעה כי מערכת ה־Superion 256 שלה תוצב במרכז המחקר של ענקית השבבים אנבידיה, וכי היא מתחילה לקבל הזמנות לאספקת המערכת ב־2027.
ג'ון מקפיק, אנליסט ב־Rosenblatt Securities, סימן את Superion 256 לצד Sol (מחשב הדור הרביעי של Quantinuum, שצפוי להיות משוחרר ב־2027), כשני המועמדים המובילים להגיע ראשונים ליתרון מסחרי.
במקביל, התעשייה עוברת למודל של הפחתת סיכונים דרך מחשוב היברידי. במקום להמתין למחשב הקוונטי המושלם שיחליף את המחשבים הקלאסיים, החברות מנסות לשלב את שני העולמות ליצירת תועלת קוונטית - מציאת שימושים כלכליים ופתרון בעיות ממשיות.
למרות האופטימיות במישור הטכנולוגי, החשש המרכזי של וול סטריט נותר קצב שריפת המזומנים. פיתוח המערכות - הכוללות תשתיות קירור מורכבות, לייזרים ושבבים על־מוליכים - דורש הון עתק, בעוד ההכנסות מגיעות לאט.
ציפיות וכסף ממשלתי
הציפיות הגבוהות כבר מגולמות במחירי החברות המרכזיות בענף: IonQ נסחרת לפי שווי של כ־17.4 מיליארד דולר (ומנגישה את מערכותיה דרך שירותי הענן של אמזון, מיקרוסופט וגוגל); D-Wave נסחרת לפי שווי של כ־6.7 מיליארד דולר; ו־Rigetti לפי שווי של כ־4.9 מיליארד דולר.
במקביל, D־Wave אמנם דיווחה על הכנסות של 3.1 מיליון דולר בלבד ברבעון השני, אך צבר ההזמנות שלה במחצית הראשונה השנה זינק ל־35.5 מיליון דולר (לעומת 2.9 מיליון דולר אשתקד) - איתות ראשון למעבר מהבטחות לחוזים אמיתיים.
מעל כל אלה מרחף הכסף הממשלתי. בבנק אוף אמריקה מעריכים כי ההשקעות הממשלתיות בענף חצו את רף ה־58 מיליארד דולר, כשאירופה וסין מובילות. בארה"ב מתוכננת הגדלה של 68% בתקציב הביטחון המוקדש לקוונטום (ל־567 מיליון דולר), לצד מיליארדים נוספים ממענקי מדינה וחוק השבבים. מנגד, סין הקימה מעבדה לאומית למדעי הקוונטום בתקציב עתק של 10 מיליארד דולר.
האיום שמייצר הכנסות
ההשלכה המיידית ביותר של המרוץ הקוונטי היא בתחום הסייבר. בבנק אוף אמריקה מזהירים מפני "Q־Day" - הרגע שבו מחשבים קוונטיים יהיו חזקים מספיק כדי לפצח את תקני ההצפנה הנפוצים כיום.
שוק הקריפטוגרפיה הפוסט־קוונטית (הגנה על הצפנה מפני מחשבים קוונטיים), שמוערך כיום בכ־300 מיליון דולר, צפוי לזנק ליותר מ־2 מיליארד דולר עד סוף העשור (לפי MarkNtel Advisors). חברות כמו Symmatrics ו־Arqit כבר מציגות פתרונות אבטחה פוסט־קוונטית להגנה על מערכות מפני מחשבי העתיד.
אחרי מספר חודשים שבהם מניות הקוונטום ספגו מכה קשה, עדיין אין איתות בשוק לכך שהסקטור עבר לשינוי מגמה ארוך טווח, אבל לפחות השיח סביב התעשייה משתנה: פחות הבטחות על "המחשב של העתיד", ויותר דגש על תיקון שגיאות, שותפויות עם ענקיות טכנולוגיה, חוזים ממשלתיים, לקוחות מסחריים ושימושים שניתן למדוד בכסף.
האנליסט קרייג אליס מבנק ההשקעות B. Riley Securities, כתב כי ריגטי, די־ווייב, IonQ ו־Infleqtion עשויות ליהנות ממומנטום חיובי, כשהוא מציין במיוחד הכרזות על תמיכה פדרלית נוספת בתעשייה.
מבחינת המשקיעים, זו בדיוק נקודת המבחן. בנק אוף אמריקה מתאר שוק שעשוי להפוך לאחד מסיפורי הטכנולוגיה הגדולים של העשור, בעוד שבבורסה החברות עדיין צריכות להוכיח שהן מסוגלות להפוך פריצות דרך טכנולוגיות להכנסות.
הדרך ל־2027, השנה שהיא נקודת ייחוס של התעשייה, עוברת דרך חוזים, לקוחות, מערכות עובדות ויכולת לממן את המרוץ מבלי לדלל את בעלי המניות. האיתות החיובי של ספטמבר אולי אינו המהפכה עצמה, אבל הוא מגיע בדיוק כשהשוק מתחיל לשאול שוב האם היא באמת מתקרבת.
