פרופ' יצחק (ברלו) ברלוביץ', שמילא תפקידים רבים במערכת הבריאות הישראלית, ביניהם מנכ"ל בית החולים וולפסון והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הלך אתמול לעולמו בגיל 77 בדיוק.
ברלוביץ' נחשב למנהל חכם עם ראיה אסטרטגית רחבה, ומבקביל חם ואוהד, שיודע להניע תהליכי רוחב אך מתעקש לעשות זאת מתוך הסכמה ובחיוך נעים.
"חכם בצורה בלתי רגילה, צנוע ונעים-הליכות"
דורון אובז'נק, שניהל יחד עם ברלוביץ' את פורום Reboot לקידום שינוי במערכת הבריאות הישראלית, ספד לו היום (א') ואמר: "מעולם לא פגשתי אדם שידע כמוהו לגשר בין אנשים, להקשיב, להרגיע ולמצוא את המשותף. ראיתי אותו עושה את זה שוב ושוב, גם כשהחדר רעש וגעש מחילוקי דעות בין האנשים הבכירים והדעתנים ביותר. ברלו, בדרכו השקטה והמיוחדת, ידע לחבר בין כולם.
"הוא היה איש חכם בצורה בלתי רגילה, צנוע, נעים-הליכות, עם ניסיון וידע עצומים ויכולת נדירה לראות את האדם שמולו. תמיד ידע לחייך, לפרגן ולתת לכולם להרגיש שיש להם מקום. בלי משחקי כבוד ובלי צורך להוכיח דבר.
"במשך שנים הוא התמודד עם מחלת הסרטן, אבל האופטימיות שלו פשוט לא עזבה אותו. בכל מפגש הוא המשיך לחשוב קדימה, להתעניין, ליזום ולדבר על מה שעוד צריך לעשות. גם כשהתמודד בעצמו עם מחלה קשה, המשיך להשקיע מעצמו בניסיון לשפר את מערכת הבריאות עבור אחרים. כמה חבל שאין לנו יותר אנשים כמוהו. וכמה עצוב שאיבדנו אחד כזה".
השתתף בניסוח חוק זכויות החולה
ברלוביץ' נולד בוילנה שבליטא (אז בברית-המועצות) ועלה לישראל בגיל 9, אז התגורר עם משפחתו בחולון. הוא למד רפואה באוניברסיטת תל אביב, התמחה ברפואת ילדים באסף הרופא, וב-1985 מונה לעוזר רפואי לראש שירותי האשפוז במשרד הבריאות. ב-1993 מונה לראש מנהל רפואה, ובמקביל סיים גם תואר שני במינהל מערכות בריאות בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. ב-1997 מונה למשנה למנכ"ל משרד הבריאות.
בתקופה בה עבד במשרד הבריאות היה ברלוביץ' שותף בניסוח "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" ו"חוק זכויות החולה", יזם את הסדרת הביטוח הרפואי לילדים חסרי ביטוח (ילדי עובדים זרים) ויזם הקמת מערך השרות הרפואי לחולי שחפת בישראל. הוא כיהן כחבר בוועדת סל שירותי הבריאות מהקמתה עד שנת 2006.
בדצמבר 2006 מונה ברלוביץ' לנהל את בית החולים וולפסון, שהיה אז במצוקה תקציבית, רשם שיא מפוקפק ברמת שחיקת הציוד וכמעט ונסגר.
"למה לתת למאושפזים פיג'מה של בית חולים?"
ברלוביץ' נחשב למי שהציל את בית החולים. בראיון לשי ניב בגלובס בשנת 2011 אמר: "אין מה לעשות. אני מוכן לטוס לכל מקום וגם ללכת ברגל לכל מקום כדי להביא עוד כסף לבית החולים".
בראיון פרישה בשנת 2017 סיפר ברלוביץ' לניב גם על ההחלטות שלא הצליח להעביר. "חשבתי למשל שאין באמת סיבה לתת למאושפזים פיג'מה של בית חולים. למה צריך את הפיג'מה הזאת? מה זה פה בית סוהר? צבא? אין לזה הצדקה, וממילא בשום מקום זה לא כתוב. אני לא מדבר חלילה על מי שנכנס לניתוח וצריך ללבוש את הבגד הסדיסטי הזה שחושף את כל החלק האחורי, אלא על מאושפז במחלקה. מה הבעיה לתת לו ללבוש את הטרנינג מהבית? אמרו לי הרופאים שככה נוהגים אלפיים שנה, לא תשנה אותנו". היום בתי חולים רבים מעודדים מטופלים ללבוש גם בגדים שהם הביאו מהבית.
ברלוביץ' הוסיף כי "איסור על נוכחות מבקרים, כולל בני משפחה, בזמן ביקור רופאים. מכיר את זה? יש אפילו שלט כזה בכל מחלקה. בזמן ביקור רופאים צריך לצאת החוצה. העניין הוא שעשינו מחקר, באמצעות שאלונים שהפצנו, שהראה שיש חשיבות גדולה שבן משפחה יישאר ליד החולה דווקא בזמן ביקור הרופאים. מעבר לזה שזה עושה טוב לכולם, אתה יכול כרופא לקבל אינפורמציה חשובה שהחולה עצמו לא תמיד מודע לה או לא רוצה לספר". היום בתי חולים רבים יותר מאפשרים נוכחות משפחה בעת ביקורי הרופא, אף שאין עיגון של זכות זו בחוק.
"מערכת הבריאות לא ראשונה בהעדפות הלאומיות"
ב-2017 פרש ברלוביץ' לגמלאות, אך המשיך לשמש בתפקידים שונים במערכת הבריאות, למשל כיו"ר פורום Reboot, במסגרתו התכנסו גורמים לרוחב מערכת הבריאות כדי לקדם יוזמות התורמות לרוחב המערכת, היה חבר בהנהלת האגודה לזכויות החולה, יו"ר ועדת ביקורת של עמותת בתי החולים הציבוריים, חבר בעמותת "הצל ליבו של ילד", חבר בוועד המנהל של עמותת AllCan לקידום טיפול ממוקד לקוח בסרטן, יועץ רפואי לחברת Hi-Doc ליעוץ רפואי אונליין ועוד.
בעקבות התמודדותו עם מחלת הסרטן, ברלוביץ' כתב ב-2018 את הספר "מקריסה להבראה", המתאר את הבראת מערכת הבריאות מנקודת מבט של רופא וגם של מטופל. בנוסף כתב עם הפרופסורים מרדכי שני וגבי בן נון בכתיבת הספר "מערכת הבריאות בישראל" (בהוצאת סטימצקי), שיצא לאור במהדורה מעודכנת ב-2010.
בראיון לאביגיל קדם באתר מיינט בת ים, אמר אז: "מערכת הבריאות עומדת בתור יחד עם מערכות חברתיות אחרות, אך לצערי לא עומדת בשורה הראשונה במסגרת ההעדפות הלאומיות. למרות שאומרים העיקר הבריאות, המערכת הזו היא לא העיקר אצלנו. הסבל שאדם עובר מרגע שהוא חולה ועד שהוא מבריא הוא גדול".
ברלוביץ' היה נשוי למרים ברלוביץ', עובדת בחברת התרופות MSD. לבני הזוג שני ילדים: הבן הבכור, שחר ברלוביץ', הוא במאי, תסריטאי ויוצר בתחום הטלוויזיה. הבן הצעיר, ערן ברלוביץ', עוסק גם הוא בתחום הקולנוע והטלויזיה.
