גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הוא התחיל בהשקעה במדדים, עבר לנדל"ן ושש שנים אחרי מחזיק 3 דירות

מתן אהביה התחיל להשקיע ב־S&P בגיל 28, אבל הבין שעם ההון העצמי שהיה בידיו - כדאי לו לחפש אפיק משתלם יותר ● אחרי רכישת דירה בדימונה, שאותה מכר ברווח גדול, הוא רכש כבר עוד שלוש דירות

מתן אהביה / צילום: סאשה בנימינוביץ'
מתן אהביה / צילום: סאשה בנימינוביץ'

"למה אני גר באילת ונוהג ביונדאי 2011 למרות שיש לי שלוש דירות בבעלותי?", שואל מתן אהביה בתחילתו של (עוד) סרטון שהעלה לאחרונה לחשבון הטיקטוק שלו, שבו הוא מרבה לעסוק בנדל"ן מזוויות שונות. הוא רכש ארבע דירות בפרק זמן של שש שנים בלבד: דירה בדימונה שרכש ב־400 אלף שקל, דירה באוקראינה שרכש ב־50 אלף דולר, ושתי דירות באילת - האחת רכש ב־920 אלף שקל ואת השנייה במיליון שקל.

● חברי הילדות רק רצו להרוויח 1,000 שקל. כיום הם מנהלים 120 דירות
● כך תוכלו לחסוך תשלומים מיותרים לרשות המסים

"בהתחלה העליתי את הסרטונים כי חשבתי שזה ייצור לי עוד מקור פרנסה, ופשוט התאהבתי בזה. כיף לי לראות אנשים שנהנים, ולפעמים אני גם נהנה לעצבן בעלי מקצוע כמו מתווכים - כשאני מעלה טיפים וחושף שיטות שחשוב שהקהל יכיר", הוא אומר במסגרת "כסף בקיר", פודקאסט הנדל"ן וההשקעות של גלובס, שבו התארח. הוא מספר על המסע הנדל"ני שלו, שהחל בלי יותר מדי מזומנים בכיס.

"היום אני בן 34, ואפשר לסמן את גיל 28 כהתחלה של מסע ההשקעות שלי. כמו הרבה חבר'ה צעירים, מצאתי את עצמי משקיע במדדים, S&P וכאלה, לומד על שיטות של וורן באפט. עשיתי כל קורס אפשרי, ובאמת הצלחתי. אבל גיליתי שלמישהו עם הון קטן יחסית של 10,000 דולרים לעשות 20% על הכסף זה יוצא מעט מאוד, ולכן חיפשתי דרכים אחרות ויצירתיות להגדיל את ההון שלי", הוא אומר. המתווה שהחליט עליו היה נדל"ן. ובשתי מילים: השקעה בדימונה.

"איתרתי בעיר דירת 3 חדרים בשטח של 75 מ"ר בקומה שישית", הוא נזכר. הוא מספר שהצליח לרכוש אותה ב־2020 ב־400 אלף שקל, מחיר שהיה נמוך משמעותית ממחיר השוק דאז, וגם עלות השיפוץ הייתה לדבריו מינורית. "התוכנית הייתה למכור אותה בזמן הקצר ביותר האפשרי ברווח, כשכיוונתי לסיבוב של לא יותר מ־30 אלף שקל", הוא אומר.

אלא שלמזלו שוק הנדל"ן בכל המדינה עלה בחדות באותם ימים, כך שכאשר מכר אותה כעבור שנה וחצי המחיר שקיבל עמד על כ־520 אלף שקל. "הרגשתי שעליתי פה על משהו. זה לא 2,000 דולר שאני אולי יכול לייצר בשנה משוק ההון, ואת רוב הרווח עשיתי עם כסף שלא שלי", הוא אומר. מכאן, הוא מסביר, האמונה שלו בנדל"ן רק הלכה והתחזקה, ואולי גם התיאבון לסיכונים.

הרכישה באוקראינה

ב־2022 תקפה רוסיה את אוקראינה, ודווקא אז החליט אהביה, בעזרת עצה שקיבל מחבר שהשקיע במדינה, לרכוש דירה בעיר דניפרו שבמזרח המדינה. "זה חבר שאני סומך עליו מאוד, ושלימד אותי רבות על נדל"ן. אמא שלו מתגוררת שם, והיא מתפעלת לו את הנכסים, כך שהיא יכולה להיות סוג של 'מלוות המשקיעים' שלנו", הוא מספר.

בזכות אמו של החבר הם רכשו דירת 3 חדרים תמורת 50 אלף דולר, בעזרת מימון מלא שנלקח כהלוואה לכל מטרה בארץ. הסכום כלל גם את הוצאות השיפוץ. "הדירה מושכרת בכ־300 דולר למשפחה שברחה מחרקוב, וזה מכסה את הוצאות המימון באופן מלא", מספר אהביה.

אין לך חשש שבשל הקרבות הבניין ייהרס או שהדיירים ינטשו ולא יימצאו דיירים אחרים?
"הדירה מושכרת עד היום לאותם שוכרים, ובתכלס זו הדירה הכי שקטה שהייתה לי עד היום. הכסף נכנס כל חודש, סוגר לנו את ההלוואה וזו הפעם הראשונה בעצם שאני ובת זוגי רוכשים דירה ללא הון עצמי. הבנו שעלינו על משהו - נדל"ן זה לא רק לבוא ולשים את ההון שלך, אפשר להשתמש בהרבה מאוד הון שאיננו שלך".

השכרה לטווח ארוך

חמוש בתובנות ובכסף שצבר בין היתר ממכירת הדירה בדימונה, הוא ניגש לרכישת דירה נוספת, הפעם באילת. אחרי בדיקות, חקר שוק ומשא ומתן רציני שעלה על שרטון, הוא מצא את מבוקשו: דירת 3 חדרים בשכונת אופיר הוותיקה, שאותה רכש ב־920 אלף שקל.

"כאן שיניתי את האסטרטגיה שלי. כבר לא חיפשתי עליית ערך ומכירה מהירה, אלא כיוונתי לשכירות לטווח ארוך עבור תושבים אילתים", הוא אומר. תחילה השכיר את הדירה עבור 4,000 שקל, אך בהמשך, בין היתר בשביל להכניס שוכרים לטווח ארוך, הוריד את המחיר ל-3,800 שקל.

זמן קצר לאחר מכן רכש דירה נוספת ברחוב ששת הימים, ציר מרכזי באילת. המחיר: מיליון שקל. גם במקרה הזה נעשה שימוש במקסימום מינוף. גם במקרה הזה מדובר בדירת 3 חדרים, שמיועדת לשכירות לטווח ארוך. "אנחנו כזוג לא מוציאים יותר מדי, כך שכמעט משכורת שלמה בכל חודש הולכת לחסכונות. ובסוף מדובר באילת שהוא לא השוק הכי יקר. גם עלות השיפוץ הייתה די אפסית. בעיקר עשינו שינוי כך שמשפחה תוכל להיכנס בכיף לדירה", הוא מסביר ומוסיף שהדירה הזו מושכרת כיום ב־4,200 שקל, שמכסים את ההחזר החודשי עבור ההלוואה שניטלה לצורך רכישתה.

המיליונרים העניים

צברתם נכסים, אבל זה לא באמת משפיע כיום על התזרים החודשי. אז מה המטרה או התוכנית?
"אני חושב שעשיתי על זה סרטון אפילו פעם - שאנחנו המיליונרים הכי עניים שאתה תכיר. אני חושב שזה עניין של מיסגור. מבחינתי המהלכים הפיננסים האלו לא נועדו להעשיר אותי בתזרים מזומנים, לפחות לא עד היום. אני מסתכל על זה כמהלך של לעשות מיקור חוץ לחובות שלי.

"אני יודע לקבל משכנתא שהשכירות תכסה. אז בעצם יש לי פה חוב שאני לקחתי מהבנק ואמרתי לאיזה שהוא בן אדם רנדומלי ברחוב: 'אבי יש מצב שאתה סוגר לי את החוב הזה? זה 4,000 שקל כל חודש'. ואבי אומר לי: 'כן, אבל אתה יודע מה? פעם בשנה תתקן לי את השירותים כשהם מתקלקלים', ואני אומר לעצמי סבבה. השאלה כמה עוד אנשים כאלה אני יכול להביא?".

מנגד מסביר אהביה, שכמו יתר המשקיעים שפועלים במתווה הזה, מתישהו ההון העצמי נגמר. "אני באמת בוחן כרגע לעבור להשקיע בארה"ב", הוא אומר, ומוסיף עוד נקודה חשובה: "מבחינתנו עשינו את שלנו. לא משנה מה יקרה, יש לנו נכסים שעובדים והמשכנתאות האלה מתישהו יסתיימו, והנכסים יהיו שלנו, אז אפשר לסמן וי על הפחד הזה של 'אם לא יהיה לי כסף בפנסיה'".

עוד כתבות

''הסוד של אמה''. אין צורך ב–AI / צילום: באדיבות HOT

כשהבינה המלאכותית היא תירוץ ולא מספיק טוב: מיני סדרה צרפתית עמוסת קלישאות

מיני סדרת המתח "הסוד של אמה", שעלתה ב-HOT, עוקבת אחר חקירת היעלמותה של ילדה שנפתחת מחדש בעקבות סרטון שנוצר בבינה מלאכותית ● אלא שהניסיון לשלב סוגיה טכנולוגית עכשווית בעלילה עמוסת תפניות וטרגדיות אישיות מתפספס, והסדרה נשענת על קלישאות וצירופי מקרים שמותירים את הצופים עם יותר מדי שאלות ומעט מדי תשובות

''עובדים 24 שעות ביממה''. אולם דיונים בבית משפט / צילום: Shutterstock

זורקים את הפטיש: קפיצה במספר השופטים שיוצאים לפנסיה מוקדמת

משרת השיפוט נחשבה משחר הימים לפסגת השאיפות בענף, אלא שנתונים חדשים מראים שיותר שופטים בוחרים לקום מהכיסא מוקדם מהרגיל ● פנסיה תקציבית, הזדמנויות בבוררויות, עומסים בלתי נסבלים ופגיעה במעמד הציבורי מציבים את המערכת בפני מציאות חדשה

אילוסטרציה: Shutterstock

הדרך לקצבה של עשרת אלפים שקל בפנסיה

הדרך לקצבה חודשית בסכום של לפחות 10,000 שקל, השכר החציוני במשק, עוברת דרך השגת יעדי חיסכון מוגדרים לאורך שנות העבודה ● כך תבדקו היכן אתם עומדים מול הסכום המומלץ לחיסכון, ואם לא — כיצד תוכלו להגדיל אותו ● וגם: כמה "אוכלים" דמי הניהול מהפנסיה שלכם ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

האופציות של ההייטקיסטים הפכו למכרה זהב לחברות שמנהלות אותן

מהאקזיטים של עובדי ההייטק בישראל נהנות גם חברות נאמנות, המנהלות את התגמול ההוני שלהם ● הללו גובות עמלות נאות בעת המכירה, ולאחריה מנסות לפתות את המיליונרים החדשים לרכוש שירותים פיננסיים נוספים ● חנה הולנדר, המצטרפת החדשה לתחום לצד בנק לאומי: "עם ה-AI נוכל להציע מוצר ברמה אחרת"

המחאות בצרפת, היום / צילום: Reuters

צרפת בוערת: רבבות יצאו לרחובות, מפגינים הסתערו על בניין העירייה במרסיי

עשרות אלפי מפגינים יצאו לרחובות צרפת, ובערים הגדולות נרשמו עימותים קשים עם המשטרה, הצתות והשחתת רכוש ● במרסיי פרצו מפגינים לבניין העירייה, ניפצו דלתות זכוכית והשחיתו את המקום, ובפריז השתמשה המשטרה בגז מדמיע לפיזור המוחים ● המחאה, שהחלה בדרישה להגדיל את ההשקעה בחינוך, מתרחבת על רקע כוונת הממשלה לקצץ יותר מ-40 מיליארד אירו בתקציב

מזומן שנתפס בפעילות המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

מיטל סער לא לבד: הישראלים שמחזיקים 129 מיליארד שקל במזומן

למרות החוקים לצמצום ההון השחור והמעבר לדיגיטל, הציבור ממשיך לאגור שטרות בקצב שיא ● בין היעדר חלופות במגזרים השונים, טיעוני החירום של בנק ישראל והרגשה גוברת של "מרד מסים" - כך המזומן ממשיך להחליף ידיים

נקניקיה / אילוסטרציה: Shutterstock

מתחנות דלק ועד נקניקיית שף של מושיק רוט: איך המוצר הזול הפך למנוף כלכלי

הנקניקייה נחשבה למאכל זול, תעשייתי ולא ממש בריא ● בחודשים האחרונים היא מושכת מאות אלפי לקוחות לתחנות דלק שמציעות מבצעי ענק, ואפילו המשקיעים החלו לגלות עניין, כשרשת זלמנ'ס עשתה אקזיט שמשקף לה שווי של כ־7 מיליון שקל ● בשוק הקמעונאי מגלגלות הנקניקיות כרבע מיליארד שקל בשנה, אבל האם מדובר בשינוי קולינרי או בתרגיל שיווקי מוצלח?

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

מיליוני דולרים על עלייה בפחד: בוול סטריט חוששים שהטלטלה לא הסתיימה

מדד הפחד טיפס אמש במסחר בוול סטריט מעל 22 נקודות - רמתו הגבוהה מאז סוף יולי ● סוחרים רכשו אופציות במיליוני דולרים שעשויות להרוויח מעלייה נוספת בתנודתיות • במקביל, הירידות במניות הטכנולוגיה והזינוק בתשואות האג"ח של חברת תשתית הענן והמחשוב CoreWeave הציפו שאלות על החוב שמממן את תנופת הבינה המלאכותית ● מבחן נוסף יגיע השבוע

ליאור פרנקל בשיחה עם ד''ר סמואל בלאכר / צילום: פרטי

הבכיר לשעבר באפל מסביר איך לשכנע אנשים: "אל תגידו להם שהם טועים"

עם מי מדברים? סמואל בלאכר, דוקטור למנהיגות, ולשעבר מנהל בכיר באפל ובמקדונלד'ס ● על מה מדברים? למה עדיף לא להסתכל בעיניים במו"מ, מדוע עובדים בישראל מתווכחים פחות מבעבר ומה היתרונות כשעובד זוטר נפגש עם מנהל בכיר ● פופקורן

מרצדס GLC 400 חשמלית / צילום: יח''צ

מרצדס מציגה: חשמלית שהיא סמל סטטוס במחיר נסבל

ה־GLC החשמלית החדשה ממשיכה לשדר את התדמית של "כיסים עמוקים" שמיוחסת למותג ● היא מציעה הנדסה מרשימה, טכנולוגיה עילית, ביצועים רציניים וטווח שימושי, למי שיכול להרשות לעצמו

צוריאל שרון / צילום: רמי זרנגר

"עומדת להיות הפתעה": הסוקר שמשוכנע שהוא פענח את הבוחר הישראלי

צוריאל שרון, הבעלים של מכון הסקרים דיירקט פולס, מוצא את עצמו לרוב נגד הזרם ומשוכנע שהוא רואה מה שאחרים מפספסים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המתחרים ("הם בדיליי של חודש"), על האתגרים ("הצעירים הם חור שחור") ועל השטח המת של הסקרים ("כולם מצביעים מהבטן - אני יודע לשקלל את זה בתוצאות") ● למה עזב את ערוץ 14 ונפרד מהשותף שלמה פילבר, ומה הצפי לבחירות?

יקי פייטלסון, מייסד-שותף ומנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

"בנינו את החברה כמעט בלי כסף": מייסד ומנכ"ל ורוניס על הדרך לעסקת הענק

ורוניס נמכרת ל-Proofpoint תמורת 6.3 מיליארד דולר, ופייטלסון בטוח שהחברה הממוזגת תגיע ל-ARR של 5 מיליארד דולר ותבנה דומיננטיות בשוק ● בראיון לגלובס הוא דוחה את הטענה להחמצה, ומבטיח שהעסקה מוכוונת צמיחה גם עבור העובדים בישראל ●"את ורוניס בנינו כמעט בלי כסף", הוא מספר על המסע

התחדשות שכונת גורדון בהרצליה / הדמיה: HQ אדריכלים

משמונה לשלוש שנים: האם יקוצר פרק הזמן לאישור תוכנית מתאר

משך הזמן הממוצע לאישור של תוכנית מתאר כוללנית עומד על שמונה שנים ● במינהל התכנון בוחנים גם אפשרות לעדכון תוכניות

אלה היו הסקרים האופטימיים ביותר לנתניהו. כעת הוא מגיע בהם לשפל

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הקואליציה נחלשת ברוב הסקרים - מי נהנה מזה?

מגדל דוד / צילום: Shutterstock

מגדל דוד לא באמת קשור לדוד המלך

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: המגדל המפורסם נבנה שנים רבות אחרי מלכותו של דוד, והוא גם לא הראשון שכונה כך

מרקו רוביו / צילום: ap

שר החוץ מרקו רוביו: מוטרד מהתמונות של אלימות מתנחלים בגדה המערבית

תקיפת הדיפלומטים בבנימין: הצבא עודכן לפני התקיפה - "תגיעו מהר" ● "אלמלא הם עשו זאת, סביר להניח שהייתי מתה": הריאיון של היידי לוין לאחר שהותקפה בידי מתנחלים ● עדכונים שוטפים

עטיפת ''מיץ פטל'', בהוצאת עם עובד / צילום: מתוך ויקיפדיה

לאייר קלאסיקה מחדש: חילול הקודש או סיבה טובה לחזור אליה?

כבר 56 שנה שהארנב, האריה והג'ירפה מ"מיץ פטל" נראים בדיוק כפי שציירה אותם תמרה ריקמן, ורחוקים מהאסתטיקה המלוטשת שמזוהה היום עם ספרי ילדים ● לרגל יום הולדתה ה-90 של הסופרת חיה שנהב, הוצאת עם עובד הזמינה מאיירים לדמיין מחדש את הקלאסיקה הישראלית ● היוזמה מעלה שאלה שמלווה יצירות אהובות כבר דורות: היכן עובר הגבול בין חידוש מרענן לפגיעה בקסם המקורי?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

המחיר על ביזיון בית משפט: קנס של 4,000 שקל. ליום

אישה שהתגוררה עשרות שנים סמוך לחוף מציצים בתל אביב תפונה ללא דיור חלופי, לאחר שנקבע כי אין לה זכויות בקרקע ● בית המשפט דחה תביעת אישה לקבל מחצית מדירה שרכש בעלה לפני נישואיהם, אף שהמשכנתא שולמה מחשבונם המשותף ● וחברת בנייה שלא תיקנה ליקויים בבניין מסוכן בבת ים תשלם קנס של 4,000 שקל על כל יום עיכוב ● 3 פסקי דין בשבוע

כבישים פקוקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

בשעות העומס: חסימות בכביש 4 בעקבות הפגנות חרדים

חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי חוסמים בשעה זו את כביש 4, במחלף יבנה, לשני הכיוונים

אביר קארה / איור: גיל ג'יבלי

פספסת דיווח? שלם 26 אלף שקל: המערכת של משרד החינוך חונקת ספקים

מערכת גפ"ן של משרד החינוך נועדה להעניק למנהלי בתי הספר תקציב עצמאי ואפשרות לבחור תוכניות העשרה לתלמידים ● אלא שבפועל, שורת עדויות חושפת מנגנון בירוקרטי חונק ומטיל קנסות על ספקים קטנים בשל טעויות דיווח טכניות בתום לב ● שומר הסף, מדור חדש