האם הזינוק בהשקעות בבינה מלאכותית מייצר בועה חדשה בשוק ההון, והיכן נמצאות הזדמנויות ההשקעה של השנים הקרובות? השאלות הללו עמדו במרכז פאנל שנערך היום (ה') במסגרת פסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס. בפאנל השתתפו יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך; יקירה שחר, מנהלת דסק Global Markets בבנק הפועלים; דור אליגולא, מייסד שותף וסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת Bridgewise ורון רבינוביץ', סמנכ"ל השיווק של קבוצת Colmex.
● עופר ינאי: "מנגנון התגמול שלי כמו של אילון מאסק. נגיע לשווי 16 מיליארד שקל"
● "לא מוטרד מהריבית ומהעובדים הפלסטינים. ההגירה השלילית פוגעת בענף הנדל"ן"
פגוט הציג עמדה זהירה ביחס להשקעות העתק שמזרימות חברות הטכנולוגיה לתשתיות בינה מלאכותית, והזהיר מפני הפער שעלול להיווצר בין ההוצאות לבין יכולתן של החברות לייצר הכנסות. "חובת ההוכחה היא על המודל העסקי של החברות. שופכים פה כסף על חברות כאלה, והתמחור של הצמיחה הוא אירוע שלא ראינו כמותו", אמר. לדבריו, סביבת הריבית משנה את כדאיות ההשקעות: "יש הבדל בין לקחת כסף בריבית אפס לבין לקחת כסף בתשואה של 7%. אם ההשקעות האלה לא ייצרו הכנסות בזמן מהיר, תהיה בעיה".
פגוט אף השווה את הסיכון האפשרי להשלכות המשבר הפיננסי של 2008. לדבריו, בעוד שבאותה תקופה התמקד הסיכון המערכתי בבנקים, כיום עלולה קריסה משמעותית של חברות טכנולוגיה גדולות להצריך התערבות של בנקים מרכזיים. הוא הוסיף כי התפתחותם של מודלי בינה מלאכותית סיניים, שעשויים להציע יכולות דומות בעלויות נמוכות יותר, מעוררת שאלות באשר להצדקה הכלכלית של השקעות ההון העצומות בתחום.
מנגד, אליגולא העריך כי דווקא החברות שמפתחות יישומים המבוססים על בינה מלאכותית עשויות ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי שתייצר המהפכה, בהשוואה לחברות המפתחות את המודלים עצמם. "כשאתה בונה מודל עסקי, אתה רוצה לייצר כמה שיותר ערך ללקוח. בברידג'ווייז אנחנו מאמינים שעיקר הערך נמצא באפליקציה", הסביר. לדבריו, התחרות בין מפתחי המודלים עשויה להקשות עליהם לשמר יתרון לאורך זמן.
"אני לא הייתי משקיע באנתרופיק, ואני לא מאמין שבעוד חמש שנים היא תהיה החברה הגדולה ביותר בתחום הבינה המלאכותית", אמר אליגולא. הוא השווה את ההתפתחות הנוכחית למהפכת האינטרנט, שבמסגרתה חברות דוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון צמחו על בסיס התשתיות הטכנולוגיות שנוצרו, ולא בהכרח באמצעות פיתוח התשתיות עצמן.
"ההתלהבות מהשוק נרגעה"
שחר הצביעה על הזדמנות השקעה אפשרית בתחום החשמל, שעשוי להפוך לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של מהפכת הבינה המלאכותית. "כשאנחנו מסתכלים על AI, אנחנו בדרך כלל מחפשים צווארי בקבוק. תחום שפחות מקבל תשומת לב הוא החשמל", אמרה. לדבריה, אף שעננה רגולטורית מכבידה כיום על מניות בתחום, הביקוש הגובר לאנרגיה מצד מרכזי הנתונים עשוי לייצר הזדמנויות לחברות שיוכלו לתת מענה למחסור הצפוי.
כשנשאלה כיצד היא מדרגת את ההתלהבות בשווקים מהתחום, בסולם של 1 עד 10, השיבה כי היא עומדת כיום על 8. "אם בתחילת המהפכה היינו ב-10, לאט לאט ההתלהבות נרגעה והמשקיעים התחילו להבין מהן נקודות הסיכון וממה צריך להיזהר", אמרה. לדבריה, מדובר בהתפתחות חיובית: "טוב גם לא להיות בהתלהבות של 10, כי אז יש אופוריה גדולה מדי. היום אנחנו נמצאים ברמה ביקורתית יותר, והמשקיעים בוחנים היטב את ההשקעות שלהם. אני רואה את זה כמשהו חיובי".
שחר הבחינה בין שני שלבים מרכזיים במהפכת הבינה המלאכותית, שלדבריה נמצאים בנקודות שונות מבחינת ההתפתחות העסקית והתמחור בשוק ההון. "אם מסתכלים על היישום של ה-AI, אנחנו נמצאים בתחילת תחילתה של הדרך. החברות עדיין לא התחילו באמת להטמיע את כלי הבינה המלאכותית בפעילות העסקית שלהן", הסבירה. "לעומת זאת, בשלב בניית התשתיות אנחנו נמצאים במקום מתקדם הרבה יותר. הרבה מאוד כסף והוצאות הוניות כבר הושקעו, ועוד יושקעו, בבניית מרכזי נתונים ובפיתוח מודלי שפה. כאן אפשר למצוא חברות שהשווי שלהן כבר מתמחר מציאות מושלמת שנים רבות קדימה, ושם צריך להיזהר".
לצד האזהרה מפני תמחור יתר, שחר הצביעה על תחום החשמל כאחת מהזדמנויות ההשקעה האפשריות בשנים הקרובות. "כשאנחנו מסתכלים על AI, אנחנו בדרך כלל מחפשים צווארי בקבוק. תחום שפחות מקבל תשומת לב הוא החשמל", אמרה. לדבריה, אף שעננה רגולטורית מכבידה כיום על מניות בתחום, הביקוש הגובר לאנרגיה מצד מרכזי הנתונים צפוי להחריף את המחסור בחשמל. "חברה שתדע לתת מענה לצרכים האלה תהיה בעלת פוטנציאל גדול", העריכה.
"משקיעים 10,000 דולר אחרי סרטון בטיקטוק"
חלק נוסף בדיון עסק בהשפעת הרשתות החברתיות וכלי הבינה המלאכותית על התנהלותם של משקיעים צעירים. רבינוביץ' הזהיר מפני הסתמכות על המלצות השקעה המופצות בפלטפורמות חברתיות, והצביע על הפער שבין מידת הבדיקה שמקדישים אנשים לרכישות יומיומיות לבין החלטות פיננסיות משמעותיות.
"יש לי חברים ולקוחות שיכולים לקרוא 50 המלצות על איזה המבורגר לאכול, אבל להשקיע 10,000 דולר הם עושים אחרי סרטון אחד בטיקטוק", אמר. לדבריו, קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין הרשתות החברתיות, שמבקשות להשאיר את המשתמשים זמן רב ככל האפשר בפיד, לבין המשקיע שמעוניין להגדיל את התשואה בתיק שלו.
רבינוביץ' התייחס גם להתפתחות כלי AI המסוגלים לבצע פעולות באופן עצמאי. "זה כאילו שמו לנו מכונית פורמולה 1 ביד, אבל זה לא הופך אותנו לנהגי פורמולה 1", אמר. הוא המליץ למשקיעים להשתמש בכלים הללו לא רק לצורך קבלת רעיונות, אלא גם לביקורת על החלטותיהם: "תבקשו מה-AI לשבור לרסיסים את התזה שלו, להסביר למה הוא טועה ואיך הוא מנהל סיכונים. צריך לאלף אותו לדעת גם להגיד לא".
פגוט: "האופק של הבורסה הישראלית טוב"
למרות הסתייגויותיו ביחס לתמחורי חברות הטכנולוגיה בעולם, פגוט הציג עמדה אופטימית באשר לשוק ההון הישראלי. לדבריו, הרכב הסקטורים בבורסה המקומית שונה משמעותית מזה של מדדי נאסד"ק ו-S&P 500, ולכן אין להשליך באופן ישיר מהחששות לתמחור יתר של חברות AI על השוק בתל אביב.
"יש לנו חברות ביטחוניות, חברות שבבים ובנקים שנסחרים במכפילי רווח של 10 או 11. לדבר על בועה פה זה לא רלוונטי", אמר. פגוט הוסיף כי משקיעים זרים מגלים עניין גובר בבורסה הישראלית, וכי לדבריו הם אחראים לכשליש ממחזורי המסחר. "הזרים משקיעים פה לא מציונות, אלא כי החברות פה מאוד אטרקטיביות והמחירים נוחים".
פגוט ציין גם את האפשרות לירידת ריבית בישראל כגורם שעשוי לתמוך בשוק המניות, לצד מצבה הפיסקלי של המדינה והמאפיינים הדמוגרפיים שלה. הוא העריך כי ככל שמשקיעים ישראלים צעירים יצברו ניסיון, הם יגדילו את חשיפתם למגוון סקטורים ומניות מקומיות, מעבר להשקעה במדדים אמריקאיים ובקרנות כספיות. "השוק הוא ללונג, הכלכלה הולכת קדימה והדמוגרפיה איתך", סיכם.
