ביום שישי המסחר בוול סטריט ננעל בירידות, בהובלת מדד נאסד"ק שנחלש ב-2.1%. בסיכום שני ימי המסחר האחרונים של השבוע, וגם בסיכום שבועי, המדדים S&P 500 ונאסד"ק רשמו ירידות בעוד שמדד דאו ג'ונס עלה במתינות. אלה המניות הישראליות (ובעלות זיקה לישראל) שבלטו במסחר:
סנטינל וואן נפלה על רקע הנפקת אג"ח להמרה וחולשה כללית בשוק הסייבר
מניות תחום אבטחת הסייבר נסחרו בירידות ביום שישי. הירידה מוסברת בין היתר בעלייה מחודשת בחששות הקשורים למינוף של חברות ה-AI והצורך שלהן בעוד השקעות, והחששות התרחבו גם לשוק הסייבר; במקביל יש לציין שמניות הסייבר רשמו עליות מכובדות בחודשים האחרונים, כך שייתכן שיש פה גם מימושי רווחים. אחת המניות שבלטו ביום שישי בירידה חדה היא סנטינל וואן , שאיבדה 7.7% מערכה במחזור מסחר גבוה מהממוצע. מניית סנטינל וואן הגיע שבוע קודם לכן לשיא שנתי וממנו היא השלימה נפילה של 17.9%, אך היא עדיין רושמת תשואה חיובית של 43.9% מתחילת השנה. סנטינל וואן, בניהולו של המייסד תומר וינגרטן, נסחרת בבורסת ניו יורק בשווי של 7.5 מיליארד דולר.
החברה דיווחה במהלך השבוע שעבר על הנפקת אג"ח להמרה בריבית 0%, בסכום של 1.25 מיליארד דולר שעשוי לגדול בעוד כ-188 מיליון דולר. האג"ח מיועדות לפירעון ב-2031, ומחיר ההמרה נקבע על 31.21 דולר למניה - גבוה ב-44.6% ממחיר הנעילה בסוף השבוע.
מתוך הסכום, היקף הגיוס נטו הוא כ-1.2 מיליארד דולר וסנטינל וואן מתכננת להשתמש בו בין היתר לרכישת מניות של עצמה ב-150 מיליון דולר.
גאוזי: משקיעים בראשות המנכ"ל מזרימים 7 מיליון דולר במסגרת הסדר החוב ויחזיקו ב-50% מהחברה
מניית גאוזי נחלשה בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע ב-5.2%, אך ננעלה במחיר גבוה יותר מהשפל של כל הזמנים שבו נסחרה מוקדם יותר בשבוע שעבר. החברה, שפיתחה טכנולוגיה לשליטה במעבר אור דרך משטחים שקופים ("זכוכית חכמה"), נסחרת כעת בנאסד"ק לפי שווי זניח של 5 מיליון דולר בלבד. גאוזי הונפקה לראשונה לפני פחות משנתיים וחצי לפי שווי של 319 מיליון דולר ומחקה מאז כ-98% משוויה.
החברה נקלעה לקשיים והגיעה להסדר חוב שאושר בבית המשפט. בשבוע שעבר החברה דיווחה על ההנפקה הפרטית בסך 7 מיליון דולר, שהיא חלק מהסדר החוב שהוצע. המשקיעים, בראשות המנכ"ל המייסד אייל פסו, יזרימו לחברה 7 מיליון דולר לפי מחיר של כ-2.94 דולר למניה, נמוך ממחיר המניה בשוק שעומד על 4.40 דולר. בנוסף יוקצו עוד כ-953 אלף מניות לנאמנים שמונו במסגרת ההסדר, עורכי הדין אהוד גינדס וסימיון קידר. מניות אלה יבוטלו והסכום יוחזר במקרה שבית המשפט המסחרי בליון, צרפת, לא יאשר תוכנית עבור החברה הבת של גאוזי.
עם השלמת ההנפקה, המשקיעים בראשות פסו יחזיקו ב-50% מההון (על בסיס דילול מלא), הנאמנים יחזיקו ב-20%, ויתר בעלי המניות יחזיקו ב-30%. ההסדר שאושר מסדיר לדברי החברה התחייבויות בסכום של כ-61 מיליון דולר.
פסו מסר כי ההשקעה משקפת את אמונתו ואמון צוות ההנהלה בטכנולוגיה של גאוזי, ובאסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח שלה. הוא הוסיף שעכשיו החברה יכולה להתמקד בביצוע צבר ההזמנות שלה בתחומי הארכיטקטורה, רכב, תעופה ורכבות, וביצירת ערך ללקוחות, העובדים ובעלי המניות.
אבן קיסר נפלה ביום שישי, אך עלתה ב-283% מהשפל האחרון
מניית אבן קיסר נפלה ביום שישי ב-12.4% במחזור מסחר גבוה מהרגיל, וננעלה בסוף השבוע במחיר שמשקף לה שווי שוק של כ-82 מיליון דולר. מדובר על נפילה של 96.7% מאז השיא שנרשם בשנת 2015, אולם, המנייה עלתה בכ-283% מהשפל שאליו צנחה לפני מספר חודשים.
אבן קיסר, בניהולו של יוס (יוסף) שירן, מייצרת משטחים המיועדים לעיצוב מטבחים וחדרי אמבטיות. החברה נקלעה בשנים האחרונות לקשיים כתוצאה מהחרפת התחרות בשוק, ומהליכים משפטיים שנפתחו נגדה בטענות לפגיעה בריאותית של מתקיני המשטחים שלה.
מוקדם יותר החודש נודע שהסכם בעלי המניות בחברה פקע. בין קיבוץ שדות ים לבין קרן הפרייבט אקוויטי, טנא, היה הסכם שבמסגרתו הם הסכימו להצביע יחד באסיפות הכלליות, וכן הוסכם שד"ר אריאל הלפרין מקרן טנא יכהן כיו"ר הדירקטוריון, ובמקרה שטנא תמכור מניות (בהיקף מסוים) תהיה לקיבוץ זכות סירוב ראשונה. שני הצדדים החזיקו יחד ב-40.6% ממניות החברה לפי הדיווח השנתי האחרון.
כאמור, הסכם בעלי המניות פקע, וקרן טנא דיווחה החודש שהיא מחזיקה ב-10.4% מהון המניות של אבן קיסר. אבן קיסר הונפקה בנאסד"ק ב-2012 ובשיא נסחרה בשווי של 2.5 מיליארד דולר. בעבר, קרן טנא ביצעה אקזיט מוצלח בחברה, ולאחר מכן חזרה בה לסיבוב השקעה שני, עד כה פחות מוצלח.
