יוקר המחיה
פתיחה מואצת ליבוא: בעד
נפתח את היבוא לתחרות: נפחית חסמי תקינה ובירוקרטיה ונצמצם את כוח היבואנים הבלעדיים, כך שמותגים בינלאומיים יגיעו דרך יותר מיבואן אחד. נתמקד במזון ובמוצרי צריכה בסיסיים, שבהם פערי המחירים והריכוזיות גבוהים. בחקלאות נשווה תחילה את תנאי החקלאי הישראלי לאירופה, נתמוך ישירות בחקלאים החיוניים לביטחון התזונתי, נשקיע בחדשנות ונסיר מגבלות ייצור; אחר כך נפחית מכסים ונפתח לייבוא בלי לפגוע בחקלאות המקומית. ביטחון המזון יהיה חלק מהביטחון האסטרטגי.
● לחצו כאן למתחם העמדות המלא של המפלגות בפרויקט
פיקוח מחירים: בעד*
פיקוח מחירים נדרש כאשר כלים תחרותיים אינם נותנים מענה יעיל, אך ככלל תחרות אפקטיבית יותר. לא נבטל את הפיקוח, אך גם לא נרחיב אותו מעבר לצורך, בעיקר במוצרים בסיסיים מאוד. הצעד המרכזי להפחתת יוקר המחיה יהיה מאבק בריכוזיות ובמונופולים, לצד חיזוק החקלאות המקומית, פתיחת השוק לייבוא והפחתת רגולציה עודפת, לרבות פתיחת שוק הכשרות.
כפיית פירוק מונופולים: בעד
נפרק מוקדי ריכוזיות ומונופולים בייצור, בייבוא ובהפצה. נקדם שינויים מבניים ושקיפות בשרשרת הערך, כדי לאפשר כניסת שחקנים חדשים. במקטע הקמעונאי, נטפל במונופולים אזוריים ונסיר חסמים המקשים על מתחרים חדשים. בנט כבר פירק את מונופול המלט של נשר. הוא לא חייב דבר לאיש ונחוש לעשות זאת שוב.
תקציב
העלאת מסים: אין הכרעה
ממשלת בנט הראשונה כבר העבירה את המדינה מגירעון לעודף תקציבי, לראשונה זה עשרות שנים. נשנה את סדר העדיפויות בצד ההכנסה וההוצאה, נפסיק הוצאות שאינן משרתות את המשק ונרחיב תעסוקה, פריון ומנועי צמיחה - בלי להגדיל את הגירעון. פטור ממס הוא כלי אגרסיבי. הפחתות מס ייבחנו באזורים, שבהם השפעתן על הצמיחה דרמטית, כגון קריית שמונה, שהיא עיר בסיכון.
קיצוץ בתקציב הביטחון: נגד
ישראל ניצבת בפני איומים מתעצמים בריבוי זירות, לרבות התחזקות טורקיה וקטאר, ונדרשת להתעצמות: צבא גדול וחכם, עם בניין כוח בבינה מלאכותית, חלל, עליונות קינטית ורחפנים. לצד זאת נרסן פריצות חוזרות של תקציב הביטחון באמצעות תכנון מקצועי, ארוך טווח ומבוסס תרחישי ייחוס.
הגדלת יחס חוב-תוצר: נגד
הגדלת החוב אינה אפשרות אחראית במציאות של הוצאות ביטחון וחוב גבוהים ומערכות ציבוריות הדורשות תיקון. נשנה סדרי עדיפויות, נאזן את הנטל בין מי שמשרת ועובד למי שאינו עושה זאת ונגדיל את התוצר ואת בסיס ההכנסות באמצעות תעסוקה, פריון ומנועי צמיחה.
נסיר חסמים ונעודד הייטק ובינה מלאכותית, נפחית רגולציה ונבזר סמכויות לשלטון המקומי. במקביל, נחזק חינוך ממלכתי־חרדי ולימודי ליבה ונאיץ תשתיות תחבורה ואנרגיה. נשנה את מערך התמריצים: משאבים המופנים כיום לאי־שירות ואי־עבודה יופנו לציבור המשרת ולעבודה והכשרה. המימון יגיע בין היתר מביטול כספים קואליציוניים, קצבאות אברך, הנחות לא מוצדקות בביטוח הלאומי ובארנונה, וההשוואה בין אברך לסטודנט. השתלבות בשירות תפנה מיליארדים המושקעים כיום במילואימניקים יקרים ותצמצם אובדן תוצר.
שווקים
הגנה על יצואנים מפני התחזקות השקל: נגד
ההתערבות בשער החליפין היא עניינו של בנק ישראל, ועצמאותו קריטית לכלכלה. אם ייבחר להתערב או לנקוט גידור, יעשה זאת באופן עצמאי וללא לחץ פוליטי. במצבי קיצון המאיימים על המשק ניתן מענה פיסקלי ישיר וממוקד, לרבות להייטק - קטר הצמיחה וליבת הביטחון הלאומי.
הרפורמה בשוק החיסכון: בעד
נקודת המוצא היא החוסך, לא המחלוקת בין הרשויות. פערי המיסוי בין מוצרים דומים מקשים על מעבר בין מוצרים וגופים ומובילים לדמי ניהול גבוהים ולתשואה נמוכה יותר. המבחן הוא אם הרפורמה מגבירה תחרות ומיטיבה עם החוסכים.
אנו תומכים בהשוואת תנאי המיסוי, אך יש לבחון אם מנגנון "חשבון ההשקעה" מספק לנוכח ניגודי העניינים בתיווך הפיננסי. לצד ביטול פערי המיסוי נדרשים כלים שיאפשרו מעבר קל בין מוצרים וגופים וייעוץ פיננסי הוליסטי ואובייקטיבי, במחיר הוגן ובשקיפות.
הידוק הפיקוח על חברות הביטוח ובתי ההשקעות: בעד
השאלה רחבה מחברות הביטוח ובתי ההשקעות: מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל לא התעדכן בקצב שבו השתנה השוק. נבחן אם לרגולטורים יש סמכויות חקירה ואכיפה, כוח אדם, מערכות מידע וכלים לזיהוי סיכונים, ביקורת, סנקציות והתערבות בזמן. פרשת סלייס המחישה את הפער. נשנה את מבנה הפיקוח ונבטיח סמכויות ומשאבים להגנת כספי הציבור. במקביל, נצמצם עומס רגולטורי שאינו מועיל ונעדיף בקרה ממוקדת סיכונים.
נדל"ן
העלאת מיסוי על משקיעי נדל"ן: אין הכרעה
מיסוי הוא כלי להשפעה על היצע וביקוש בדיור ובהחלט נשתמש בו. בין היתר, ניתן הטבות ודחיית מס ליזמים שיבנו מתחמי שכירות, שבהם כ־40% מהדירות יושכרו לטווח ארוך בהנחה של 30% ממחיר השוק. הטבת מס למשכירים תינתן רק בחוזה לחמש שנים לפחות עם עדכון שכר דירה הצמוד למדד בלבד. עד כה, בנייה לשכירות לא צלחה בגלל מיעוט תמריצים ליזמים והיעדר כדאיות כלכלית ושם נמצא התיקון.
הגרלת דירות מסובסדות: אין הכרעה
"המיליון הראשון": כל משרת מילואים פעיל יהיה זכאי להטבה בשווי של עד מיליון שקלים ברכישת דירה אחת, ראשונה או לשיפור דיור. המדינה תתעדף את המשרתים בכל מכרזי הקרקע, כולל באזורי הביקוש, ותבטיח זכאות אוטומטית, ללא הגרלה, ומימוש ללא חסמים בירוקרטיים בתוך ארבע שנים מיום הוצאת תעודת הזכאות. הזכאות: 20 ימי מילואים בשלוש שנים רצופות, וללוחמים וללוחמות 15 ימים. המימון יבוא מהסטת משאבים קיימים.
העלאת ארנונה למגורים: אין הכרעה
היום, לראשי רשויות אין תמריץ לקדם בנייה למגורים, כי הארנונה ממגורים נמוכה מהארנונה מעסקים וכל תושב חדש הוא עלות ולא הכנסה, והדבר תורם להתייקרויות הדירות.
תוכנית סדורה טרם גובשה, אך סוגיית פערי הארנונה בין המגזר העסקי לבין המגורים, פוגעת במוטיבציה של חלק מהרשויות לצמיחה בתושבים וצריך למצוא מודל המאזן שמחזק את התמריצים לבנייה למגורים.
תחבורה
הגבלת נתיבים לתחבורה ציבורית או מרובת נוסעים: בעד
נבנה רשת קווי אוטובוס תדירים ומהירים במטרופולינים ובקווים המחברים כל יישוב לרשת הארצית. נסלול כ־200 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ועדיפות ברמזורים לאוטובוסים.
אגרות גודש: אין הכרעה
המכרז להפעלת אגרות הגודש פורסם והפרויקט יצא לדרך. נוודא שהתחבורה הציבורית משודרגת משמעותית כדי שלנכנסים בבוקר לת"א ברכב פרטי תהיה חלופה איכותית.
רכבת לאילת ולקריית שמונה: בעד
נוציא לביצוע את קו הרכבת לקריית שמונה, שלצד הכפלת מסילת החוף יאפשר להגיע לת"א בשעתיים. זהו מנוע צמיחה לעיר, שיגדיל את מספר התושבים ואת רמת החיים במרחב.
