יוקר המחיה
פתיחה מואצת ליבוא: בעד
בהמשך לרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ולביטול למעלה מ־400 מכסים בידי השר בצלאל סמוטריץ', נותר להשלים את הגדלת התחרות ביבוא באמצעות פירוק המונופולים והגבלת נתח השוק של היבואנים, בעיקר בשוק המזון הנשלט בידי מעט חברות.
תנובה, למשל, היא אימפריה של 40 מותגים, ובשוק הבשר דבאח ו"אדום אדום" שולטים יחד ביותר מ־60% מהיבוא.
● לחצו כאן למתחם העמדות המלא של המפלגות בפרויקט
אנחנו נגביל את מספר המותגים שבהם יוכל כל שחקן להחזיק, ובצורה כזו נאפשר ליותר שחקנים קטנים לייבא, להתחרות ולהוריד מחירים. המוקד כעת הוא מבנה השוק וצמצום הריכוזיות.
פיקוח מחירים: נגד
צעדי פיקוח על מוצרים מביאים להתייקרות מחירים, משום שעל ועדות המחירים משפיעים לוביסטים ובעלי אינטרסים, בלי ייצוג אמיתי לציבור.
הורדת מחירים משיגים באמצעות הגדלת ההיצע וחיזוק התחרות, ולא בהתערבות מלאכותית ופופוליסטית בשוק.
הדרך הנכונה היא להסיר חסמים ולתת לתחרות לעשות את שלה. פיקוח אינו פותר את שורש הבעיה.
כפיית פירוק מונופולים: בעד
פירוק מונופולים הוא דבר שדורש חקיקה. כאיש ימין כלכלי אני מאמין בשוק חופשי, אבל כשיש כשלי שוק ועיוותים, חובה להתערב.
נחייב מונופולים למכור חלק ממותגיהם, נקבע תקרה לנתח השוק ששחקן אחד יכול להחזיק, ונהפוך שחקנים גדולים להרבה שחקנים קטנים המתחרים על לב הצרכן.
תקציב
העלאת מסים: נגד
אין צורך בהעלאת מסים; להיפך, אנחנו בעד להוריד מסים. צריך להרחיב את בסיס המס באמצעות הגדלתם של הצמיחה והפריון, להמשיך את המאבק בהון השחור - כפי שעשינו ב"חשבונית ישראל" וב"מע"מ ישראל" - ואת הדיגיטציה של מערכת המס.
בעזרת אמצעים אלה אנשים ישלמו מס אמת, וניתן יהיה להפחית עוד את מס ההכנסה ליחידים ואת מס החברות. השר סמוטריץ' כבר החל ליישם מהלכים אלה.
קיצוץ בתקציב הביטחון: בעד
קיצוץ בתקציב הביטחון איננו ויתור על התעצמות צבאית ועל מרוץ חימוש, אלא סירוב להעמיס אותם על אזרחי ישראל ועל תשלומי המסים.
השר סמוטריץ' הציג מודלים המאפשרים התעצמות חסרת תקדים מחוץ לתקציב המדינה ולכיסיהם של האזרחים, וזאת באמצעות חיבור השוק הפרטי וייצור המבוסס על עובדים מקומיים.
באופן זה ניתן לחזק את ביטחון המדינה ואת התעשייה המקומית מבלי לממן את מלוא ההתעצמות מהתקציב הציבורי.
הגדלת יחס חוב-תוצר: נגד
צריך לכנס את יחס החוב־תוצר בחזרה לרמה של 60% בתוך עשור, וזאת כדי ליצור מחדש כרית ביטחון פיסקאלית שתסייע להתמודדות עם משברים עתידיים.
אפשר לעשות זאת בלי להעלות מסים, ובמקביל למרוץ חימוש, באמצעות הגדלת הצמיחה, המאבק בהון השחור והגדלת תקציב הביטחון שלא על בסיס תקציב המדינה. זהו מהלך הדרגתי ואחראי. כך יוחזר לישראל מרחב פעולה פיסקאלי בלי להכביד במסים.
שווקים
הגנה על יצואנים מפני התחזקות השקל: בעד
שקל חזק הוא ה"ניו נורמל" של ישראל והוא מבטא כלכלה חזקה, ונהירה של השקעות זרות למדינה. הדרך להגן על היצואנים היא לסייע להם להסתגל באמצעות הגדלת הפריון והיעילות.
נאפשר רכישת מכונות בפחת מואץ, נסבסד הכשרת עובדים לטכנולוגיות חדשות, ולעיתים ניתן מענקי גישור לחברות סטארט־אפ קטנות בתחילת דרכן. הסיוע נועד לשפר את כושר התחרות באמצעות השקעות, טכנולוגיה והון אנושי.
הרפורמה בשוק החיסכון: בעד
כשר האוצר אימץ השר סמוטריץ' את דוח ועדת הארביטראז', בתמיכת כל חברי הצוות למעט רשות שוק ההון, עם הערות ואיזונים מסוימים. המטרה היא להוציא מאות מיליארדים השוכבים בבנקים ללא מעש ולהסיטם למכשירי השקעה משוכללים, תוך הנגשת המסלולים הנוחים והזולים ביותר לציבור. זה טוב לכלכלה, למשקיעים ולמדינה, שתיהנה ממס רווחי הון. הרפורמה תפשט את עולם החיסכון ותנגיש לציבור אפשרויות השקעה תחרותיות.
הידוק הפיקוח על חברות הביטוח ובתי ההשקעות: בעד
בעד, אבל פיקוח אינו בהכרח רגולציה. אנחנו בעד משטר רגולטורי רזה, המבוסס על ניהול סיכונים ליברלי ומאפשר לשוק להתפתח. הסיכון נובע מריכוזיות היתר של הגופים המוסדיים ומהיקפי הכסף האדירים שהם מנהלים.
בקדנציה הבאה נצטרך לבחון את צמצום הריכוזיות, כדי לגדר את הסיכונים המבניים לחוסכים ולכלכלה. לכן נדרש פיקוח חכם הממוקד בסיכונים מערכתיים, ולא רגולציה מכבידה.
נדל"ן
העלאת מיסוי על משקיעי נדל"ן: נגד
אנחנו נגד העלאת מסים, אך גם נגד הפחתת מס הרכישה למשקיעים. משטר המס צריך להיות יציב וקבוע ככל האפשר. איננו רוצים לעודד ביקושים נוספים בשוק הנדל"ן, שיגרמו לעליית מחירים.
הגרלת דירות מסובסדות: בעד
בעד הגרלת דירות, אבל רק באזורי הפריפריה, תוך מתן עדיפות רחבה לכוחות הביטחון ולמשרתי המילואים, כחלק מהמשימה הציונית להביא אוכלוסיות חזקות לנגב ולגליל.
העלאת ארנונה למגורים: נגד
כדי לתקן את העיוות בין ארנונה לעסקים לארנונה למגורים, ולתמרץ רשויות לבנות למגורים, השר סמוטריץ' חוקק את קרן הארנונה. בלי להעלות את הארנונה למגורים, הקרן משפה רשויות הבונות למגורים באמצעות כספים מארנונה למסחר.
בדרך זו, רשויות יוכלו לבנות שכונות, וזאת מבלי להעמיק את הגירעון העירוני.
תחבורה
הגבלת נתיבים לתחבורה ציבורית או מרובת נוסעים: בעד
הדרך היחידה לפתור את בעיית הפקקים בישראל היא ליצור חלופה של תחבורה ציבורית זמינה, אמינה, זולה ונגישה.
השר סמוטריץ' כבר פעל בנושא ואף יזם הקמת נתיבים רבי־תפוסה שמטרתם לצמצם את הפקקים ולעודד מעבר מהרכב הפרטי.
אגרות גודש: בעד
כחלק מהמאבק בפקקים ומהעלאת הפריון ואיכות החיים של אזרחי ישראל, אגרות גודש הן כלי משלים לשיפור התחבורה הציבורית ולתמרוץ מעבר לחלופות יעילות.
רכבת לאילת ולקריית שמונה: בעד
בתחום התחבורה הכללים עובדים בצורה הפוכה: ההיצע יוצר ביקוש. רכבת מהירה מאילת לקריית שמונה תאפשר להקים בנגב עוד שתי ערים גדולות, ותייצר יותר כלכלה, עסקים ופריון.
את הרכבת לאילת אפשר להקים במודל המבוסס על מטענים העוקפים את תעלת סואץ, ובמכרזים עם השוק הפרטי, בדומה לכביש 6.
הרכבות יחברו את הפריפריה למוקדי תעסוקה ויעודדו השקעות. התועלת תתבטא גם בפיתוח אזורי ובפיזור הפעילות הכלכלית.
