כ-15 מטרים מתחת לרחובות של תל אביב, הרחק מהמכוניות, מבתי הקפה ומהמולת העיר, מסתתרת רשת מנהרות עמוסה בכבלי תקשורת. בין צינורות, כבלים שחורים וסיבים אופטיים, עוברת התשתית הפיזית שמאפשרת לחלק ניכר מהחיים הדיגיטליים שלנו להתנהל. היום (א') ערכה בזק סיור עיתונאים במתקן התקשורת שלה בתל אביב, וזאת על מנת להראות מה קורה מאחורי הקלעים של האינטרנט הישראלי, וכיצד מהפכת הבינה המלאכותית מתחילה להשפיע גם על העולם שמתחת לאדמה.
● לקראת יום הבחירות: זינוק במתקפות הסייבר ובניסיונות ההונאה
● ענקיות ה-AI מסתערות על השוק הישראלי. היעד: בנקים, קופות חולים ומשרדי ממשלה
בזק מפעילה ארבע מנהרות תקשורת מרכזיות מתחת לתל אביב, באורך כולל של כ-10 ק"מ. המנהרות, שנחפרו בעומק של עד 15 מטרים, מחברות בין אזורי השירות המרכזיים של החברה ומאפשרות מעבר של כבלי תקשורת וסיבים אופטיים. במהלך הסיור הציגה החברה גם את תהליך חיבור הסיבים, שמעבירים כמויות גדולות של מידע באמצעות אותות אור.
אלא שהסיפור המרכזי מבחינת החברה הוא השינוי בביקוש לתעבורת נתונים. לפי נתונים שהציגה החברה, פעילות הבינה המלאכותית ברשת שלה בקרב לקוחות פרטיים זינקה פי שלושה בשלושת החודשים האחרונים בלבד. מדובר בשימושים כמו צ’אטבוטים, כלי למידה, עוזרים אישיים ויישומים נוספים המבוססים על AI.
הכפלת התעבורה בתוך שלושה חודשים
לדברי מנכ"ל בזק ניר דוד, בעוד שבעבר הוכפלה תעבורת הנתונים אחת לשנתיים וחצי עד שלוש שנים, מהפכת הבינה המלאכותית מביאה עמה קצבי גידול מהירים בהרבה. דוד אף דיבר על הכפלת התעבורה בתוך שלושה חודשים בלבד, לעומת שנים עברו.
לצד ההשקעה בתשתיות, בזק מבקשת להציג את עצמה גם כחברה שמפתחת ומטמיעה פתרונות AI. דוד תיאר שלושה תחומי פעילות מרכזיים: שילוב סוכני AI בשירות הלקוחות, שימוש בכלים חכמים לניטור הרשת וזיהוי תקלות עוד לפני שהלקוחות מבחינים בהן, והטמעת פתרונות סייבר להגנה על משתמשים.
לדבריו, כמעט כל שיחות השירות כבר מגיעות למערכות המבוססות על סוכני AI, אם כי לא הוצג שיעור השיחות שנפתרות ללא מעורבות אנושית.
אחד האתגרים המרכזיים של בזק נותר פריסת התשתיות בכל רחבי המדינה. לפי סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, ירון זון, עד סוף 2027 צפויה בזק להשלים את פריסת הסיבים לכל משק בית בישראל שבו היא רשאית לבצע פריסה.
הסיור המחיש גם את חשיבותן של תשתיות התקשורת בשעת חירום. החברה הצטיידה במערכות גיבוי ובגנרטורים שנועדו לאפשר למתקניה להמשיך לפעול במשך כשבועיים גם במקרה של הפסקת חשמל ממושכת.
לדברי דוד, מדובר ביוזמה עצמאית של בזק, שנועדה להיערך בין היתר לתרחיש שבו חלקים נרחבים מישראל יישארו ללא חשמל. לצורך כך נערכה החברה גם לאספקת דלק באמצעות מכליות. במנהרה הארוכה מבין הארבע, קיימות שמונה נקודות גישה ייעודיות, שלפי החברה מאובטחות ומנוטרות מסביב לשעון.
"התשתית החשובה ביותר היא לא תמיד זו שרואים", אמר דוד והוסיף, "כולם מדברים על ה-AI שנמצא בענן והיום הראינו מה נמצא מתחת לענן״.
ובזמן שבזק עסוקה בשדרוג התשתיות שמתחת לאדמה, דוד כבר מביט לעבר הדור הבא של עולם המחשוב. לדבריו, החברה בוחנת כיצד לשלב במערכותיה טכנולוגיות של מחשוב קוונטי, המבוססות על מעבדים קוונטיים (QPU). מעבדים אלה עשויים בעתיד לאפשר ביצוע של משימות חישוב מסוימות ביעילות גבוהה יותר, אם כי הטכנולוגיה עדיין נמצאת בשלבי פיתוח. דוד אף התייחס לאפשרות שבעתיד יוקמו מרכזי נתונים בחלל, ואמר כי אינו פוסל את הרעיון. עם זאת, לא הוצגו תוכניות קונקרטיות של בזק בתחום.
