סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
07:00
העליות בשוקי המניות בעולם נמשכות, לאחר שאתמול, הגשת תשקיף להנפקה ראשונה לציבור של אנתרופיק חידשה את האופטימיות סביב מניות ה-AI, בעקבות סימני הלחץ שנרשמו בשוק בימים האחרונים. מחירי הנפט המשיכו לרדת.
בישראל זהו יום הבוחר והבורסה סגורה אבל בשווקים בעולם יתכן שהעליות אתמול היוו את השקט לפני הסערה - אנחנו נכנסים לכמה ימים מתוחים עם החלטות ריבית בארה"ב, באירופה וביפן. בעונת הדוחות, 179 חברות ידווחו השבוע, בראשן הדוחות של אלפאבית, מיקרוסופט ואמזון, ונתוני צמיחה ואינפלציה בארה"ב.
במקביל, מחיר הנפט מסוג ברנט, המשמש אמת מידה עולמית, יורד ב-0.8% לכ-114.90 דולר לחבית. זאת, על רקע נסיעתם של בכירים ממספר מדינות לטהרן, בניסיון לחדש את המגעים המדיניים ולמנוע הסלמה רחבה יותר במזרח התיכון.
אסיה
עליות הבוקר באסיה בהובלת מניות הטכנולוגיה בדרום קוריאה וביפן. מניות השבבים SK הייניקס וסמסונג אלקטרוניקס, הנחשבות לספקיות התשתית החיוניות של מהפכת הבינה המלאכותית, מזנקות, לקראת פרסום דוחותיהן בהמשך השבוע. מדד קוספי בדרום קוריאה מזנק ב-3.5%, ניקיי היפני ב-2%, הנג סנג בהונג קונג נסחר ביציבות.
וול סטריט
אתמול מדדי וול סטריט קטעו ביום שני רצף של שני ימי ירידות, מדד S&P 500 עלה ב־0.8% ונאסד״ק טיפס ב-0.9%, את העליות הוביל סקטור הטכנולוגיה (XLK ), מנגד סקטור התקשורת (XLC ) איזן את העליות. עיקר ההתאוששות היום נרשמה במניות השבבים כשקרן הסל SOXX זינקה במעל 3%, גם קרן הסל DRAM על מניות שבבי הזיכרון עלתה בשיעור דומה.
מדד נאסד״ק 100 נסוג ב־6.66% מהשיא שקבע מוקדם יותר החודש, קרן הסל VanEck Semiconductor ETF (SMH), העוקבת אחר מניות השבבים, ירדה ב־20% מהשיא שקבעה ביוני. קרן הסל Roundhill Memory ETF (DRAM), המתמקדת במניות שבבי הזיכרון, צנחה ב־41% מהשיא ביוני.
רויאל קריביאן וקוקה־קולה יפרסמו דוחות היום. מניית קוקה קולה עלתה בכמעט 13% בשלושת החודשים האחרונים, ובשבוע שעבר קבעה שיא חדש.
עוד משהו שכדאי לדעת
וול סטריט מתגייסת למימון מרוץ הבינה המלאכותית, המונע בין היתר מהביקוש הגובר לשבבים ולמרכזי נתונים. אולם היקפי החוב וההון הגדלים שמוזרמים לענף, לצד קצב שריפת המזומנים הגבוה של חברות ה-AI המובילות, מעוררים חששות שהיקף המימון אינו בר-קיימא.
במאמר דעה שפורסם ביום ראשון בניו יורק טיימס, מזהירה ג'ן האריס, שכיהנה בעבר בתפקיד כלכלי בכיר בממשל ביידן, כי תנופת הבינה המלאכותית הנוכחית מתפתחת לבועה פיננסית מסוכנת המזכירה את משבר הדיור של 2008 .
לדבריה, ענקיות הטכנולוגיה משתמשות בפרקטיקות חשבונאיות מורכבות כדי להסתיר חובות והפסדים של חברות סטארט-אפ מחוץ למאזנים הרשמיים שלהן, ובמקביל מייצרות אשליית צמיחה באמצעות "מיחזור דולרים" - מימון סטארט-אפים הרוכשים מהן בחזרה שירותי ענן ושבבים.
כדי למנוע קריסה מערכתית שתקרין על הכלכלה כולה, האריס קוראת לרגולטורים לפעול בדחיפות, לחייב שקיפות מלאה בדוחות הפיננסיים, ולבחון את חוקיותן של עסקאות החליפין המנפחות את שווי השוק של חברות הענק.
לדבריה, אחת מנורות האזהרה היא היקף ההתחייבויות הפיננסיות שחברות מצליחות להשאיר מחוץ למאזנים הציבוריים שלהן. במקביל, גופים פיננסיים המנהלים כספי פנסיה וביטוח רוכשים מוצרים פיננסיים מורכבים, שערכם נשען על נכסים שהשווי והסיכון שלהם אינם ברורים דיים. כך, הסיכונים עלולים להצטבר במערכת גם כאשר אינם נראים במלואם בדוחות הכספיים.
האריס מצביעה גם על קשרים עסקיים והשקעות הדדיות בין מספר מצומצם של חברות בתחום. כאשר אותן חברות קונות ומוכרות זו מזו מוצרים ושירותים בהיקפים גדולים, הביקוש עלול להיראות חזק מכפי שהוא בפועל, בעוד שהקשרים ביניהן מקשים להעריך את הסיכון האמיתי. במקרה של האטה או ירידה חדה בהשקעות, פגיעה בחברה אחת עלולה להתפשט לאחרות.
בעיה נוספת, לטענתה, נוגעת לגורמים שאמורים לפקח על הסיכונים: חברות דירוג האשראי ורואי החשבון. האריס מזהירה כי התלות הכלכלית שלהם בחברות שאת מצבן הם בוחנים עלולה לפגוע באיכות הבדיקה וביכולת לזהות מבעוד מועד בעיות.
בעיתון כותבים שמשבר פיננסי, כמו זה שפקד את העולם בין 2007-2009, הוא חמור יותר ממיתון. הוא תוקע את התשתית התומכת במערכת כולה ומייבש את זרימת האשראי.
מקבלי ההחלטות נוטים להגיד שקשה לחזות משברים פיננסיים. אלן גרינספן, יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר שמת ביוני, אמר ב-2002 ש"קשה מאוד לזהות בועה אלא בדיעבד, רק אחרי שהתפוצצה".
ואולם, בניו יורק טיימס אומרים שניתן לחזות משברים, לפחות באופן חלקי. לפי מחקר שפורסם ב-2022 ב-Journal of Finance. החוקרים, מארה"ב ומדנמרק, בחנו 42 מדינות בין 1950-2016 וזיהו תמרור אזהרה משותף: צמיחה מהירה בהיקפי ההלוואות בענף מסוים בצירוף זינוק מהיר במחירי הנכסים על פני שלוש שנים. שילוב כזה מקפיץ את הסיכוי למשבר בשלוש השנים הבאות לכמעט 40%, לעומת 7% בשגרה.
