הבחירות לכנסת ה־26 יתקיימו השבוע אחרי ארבע שנים ונתפסות כגורליות ביותר בישראל. עד ההכרעה הדמוקרטית לגבי זהותו של ראש הממשלה הבא, המשרוקית עושה סדר מה קורה לפתק שלכם אחרי שמוכנס לקלפי.
● קיבלתם טלפון מאיזנקוט וגם מגוטליב? כך עובדת תעשיית הספאם הפוליטי
● איך גשם משפיע על ההצבעה, וכמה פתקים אפשר לשים במעטפה?
● ממסים ועד מחירי הדירות: התוכניות הכלכליות של המפלגות נחשפות
● רוצים לדעת מי יזכה בבחירות? תסתכלו על הערים הללו
● הדיפ פייק בשיא. איך אפשר להתגונן מפניו?
הכנה לספירת הקולות
מיד עם תום ההצבעה בקלפיות, על חברי ועדת הקלפי לספור את הקולות ולסכם את תוצאות ההצבעה. מי שרשאים לנכוח בחדר בעת ספירת הקולות וסיכום תוצאות ההצבעה הם חברי ועדת הקלפי, מזכיר ועדת הקלפי, חברי ועדות הבחירות המרכזית והאזורית, שר הפנים או בא כוחו, משקיפים מטעם רשימת מועמדים, שוטרים ומפקח טוהר הבחירות. לפחות שני חברי ועדת הקלפי, מזכיר אחד ממזכירי ועדת הקלפי ומפקח טוהר בחירות, חייבים להיות נוכחים בחדר בעת ספירת הקולות וסיכום תוצאות ההצבעה.
בהוראות ועדת הבחירות המרכזית לכנסת עבור הבחירות הקרובות, שצפויות להתקיים על רקע מתיחות ביטחונית, מצוין כי יש לבצע את ספירת הקולות על גבי מפת בד ייעודית עם שרוך, שנועדה לאפשר איסוף מהיר ומסודר של חומרי הספירה במקרה של אזעקה.
חישוב הקולות הכשרים
מחשבים את מספר הקולות הכשרים, שהם הקולות שנמצאו תקינים לאחר ניכוי הפסולים מסך כל פתקי ההצבעה. מה הופך קולות לפסולים? מעטפה שנמצאו בה פתקי הצבעה של יותר מרשימה אחת, פתקים לבנים שהוכנסו למעטפה ללא כל כיתוב, פתק שאינו עומד בדרישות שנקבעו מבחינת צורה, גודל, הדפסה או צבע, ופתק או מעטפה שנושאים סימן שעלול לחשוף את זהות הבוחר.
גם המעטפות עצמן נבדקות: מעטפה שלא סופקה על ידי ועדת הבחירות המרכזית או שאינה נושאת את החתימות הנדרשות עלולה להיפסל, והאחריות לבדיקה מוטלת על ועדת הקלפי. הקולות הפסולים לא נכללים בחישוב אחוז החסימה, ולא משתתפים בחלוקת המנדטים. בבחירות האחרונות נפסלו 29,851 קולות מתוך כ־4.79 מיליון הצבעות (0.62% מכלל הקולות שהוטלו). מדובר בשיעור קולות פסולים נמוך מאוד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, והוא אף נמצא בירידה במערכות הבחירות האחרונות.
קליטת התוצאות בוועדות
לאחר שוועדת הקלפי משלימה את ספירת הקולות, היא מעבירה את חומרי ההצבעה לוועדה האזורית שבתחומה היא נמצאת. בוועדות האזוריות פועלות ועדות קליטה, שתפקידן לוודא שאריזת חומרי הקלפי שלמה, שהחומר שנמסר להן מלא ותקין, ושהפרוטוקול מאוזן. כלומר שיש התאמה בין סך כל הקולות שנספרו למספר פתקי ההצבעה שהוצאו מהקלפי. בנוסף, פועלות ועדות חריגים שתפקידן לסייע בפיתרון בעיות במידת הצורך. הפרוטוקול מועבר מוועדת הקליטה להקלדה במערכת שנקראת "דמוקרטיה", ופלט של הנתונים מועבר ישירות לאישור יו"ר הוועדה האזורית. לאחר מכן, מועברים חומרי ההצבעה לוועדת הבחירות המרכזית.
המעטפות הכפולות
בעוד הקולות "הרגילים" נספרים על ידי ועדת הקלפי מיד בתום יום הבחירות, המעטפות הכפולות אינן נספרות במקום. הן נשלחות למטה ועדת הבחירות המרכזית בכנסת, שמצליבה את פרטי הבוחר שעל המעטפה החיצונית עם רישומי הקלפי שאליה הוא שייך, במטרה לוודא שלא הצביע גם בקלפי שבה הוא רשום, אלא במעטפה הכפולה בלבד.
האפשרות הזאת היא לא ממש טריוויאלית. לכאורה, ישנו כלל ריתוק הבוחר לקלפי, הקובע כי כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי שהוא משויך אליה. אולם, חוק הבחירות לכנסת קובע חריגים לכלל זה, במקרים שבהם לבוחר קיימת מניעה אובייקטיבית להגיע אל מקום הקלפי שהוא רשום בה. לכך נועדו המעטפות הכפולות, שתפקידן לאפשר למצביעים אשר מסיבות שונות מצביעים בקלפי שאינה משויכת לאזור מגוריהם, לממש את זכות ההצבעה שלהם.
ומיהם אותם מצביעים שמצביעים במעטפות הללו? חיילים ויתר משרתי כוחות הביטחון, צוותים רפואיים וחולים המאושפזים בבתי חולים, אסירים ועצורים, דיפלומטים ישראלים השוהים מחוץ לגבולות המדינה ובני משפחותיהם, חוסים בדיור מוגן, ימאים על כלי שיט הרשום בדגל ישראלי, חברי ועדת הבחירות המרכזית ועובדיה והוועדות האזוריות, ונשים השוהות במקלט לנשים מוכות. אליהם מתווספים גם בעלי מוגבלויות, שרשאים להצביע בכל קלפי המוגדרת כנגישה.
בעבר שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות היה נמוך, אך בשנים האחרונות הייתה עלייה משמעותית בשיעור המצביעים באופן זה. בבחירות האחרונות עמד מספר ההצבעות במעטפות הללו על 458,714 קולות כשרים, ובמערכת הבחירות הזו ועדת הבחירות נערכת למספר שיא של 650 אלף מעטפות כפולות, מה שעשוי לעכב את פרסום התוצאות הסופיות.
חישוב סף הכניסה
לאחר תום ספירת הקולות, מחשבים באמצעות אחוז החסימה (שעומד מאז שנת 2015 על 3.25%) מהו מספר הקולות המהווה את סף הכניסה לכנסת: מכפילים את מספר הקולות הכשרים ב־0.0325, וכך מתקבלת התוצאה. מספר הקולות המינימלי הנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה משתנה בין מערכות בחירות, ותלוי במספר הקולות הכשרים, שחושבו בשלב הראשוני. במערכת הבחירות האחרונה נדרשו 154,855 קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהשתתף בחלוקת המנדטים.
חישוב המודד
מודד המנדט הוא למעשה "מחיר המנדט" - מספר הקולות ששווה כל מושב בכנסת. כדי לחשב את מחיר זה, מחלקים את סך הקולות הכשרים של הרשימות שעברו את אחוז החסימה ב־120, מספר המושבים בכנסת. בבחירות 2022 עמד מודד המנדט על 36,227 קולות.
חלוקת מנדטים ראשונית
בשלב הראשון של חלוקת המנדטים לרשימות, מבצעים עבור כל רשימה את החישוב הבא: מספר הקולות הכשרים שקיבלה, חלקי ערך המודד כפי שחושב בשלב שלפני כן. את התוצאה מעגלים כלפי מטה, וכך נקבע מהו מספר המנדטים הראשוני אותו מקבלת כל רשימה.
חלוקת המושבים הנותרים
לאחר חלוקת המנדטים הראשונית, נותרים עוד מושבים לחלק. חלוקת המושבים הנותרים מתבצעת על פי שיטת בדר־עופר. בשלב זה מחשבים מודד חדש למנדט - מודד בדר־עופר, שהוא ה"מחיר" שרשימה או זוג רשימות שחתמו על הסכם עודפים, ישלמו עבור המנדט הבא. הסכם עודפים הוא הסכם בין שתי רשימות, לפיו הקולות של שתיהן ייספרו יחד לצורך חלוקת המנדטים שנותרו לאחר החלוקה הראשונית, כך שגדל הסיכוי שלפחות אחת מהן תקבל מנדט נוסף.
מודד בדר־עופר שווה למספר הקולות הכשרים שקיבלו כל רשימה או זוג רשימות, חלקי מספר המנדטים שהרשימה או זוג הרשימות זכו בו עד כה, פלוס 1. הרשימה שלפי הנוסחה "משלמת" את המחיר הגבוה ביותר, תקבל את המנדט, לכן ככל שהרשימה גדולה יותר, הסיכוי שלה לקבל מנדט נוסף גבוה יותר. את נוסחת בדר־עופר מפעילים מחדש עבור כל מנדט, עד שמגיעים ל־120 מנדטים. לבסוף, מפעילים שוב את נוסחת בדר־עופר כדי לקבוע את חלוקת הקולות הפנימית בתוך הזוגות, כלומר איזו רשימה בתוך כל זוג רשימות שחתמו על הסכם עודפים, זוכה לקבל את המנדטים הנותרים.
