אחוז החסימה בישראל קבוע בחוק, אבל מספר הקולות שמפלגה תצטרך לקבל כדי לעבור אותו אינו ידוע עד לסיום ספירת הקולות. הסיבה פשוטה: הרף נקבע כשיעור מסך הקולות הכשרים, ולכן ככל שיותר בעלי זכות בחירה מצביעים - כך עולה גם מספר הקולות הדרוש כדי להיכנס לכנסת.
במערכת הבחירות הנוכחית, שאלת שיעור ההצבעה עשויה אפוא להיות מכרעת במיוחד עבור הרשימות שנעות בסקרים סמוך לאחוז החסימה. כדי להמחיש את טווח האפשרויות, אפשר להשוות בין שני תרחישים.
תרחיש ראשון: שיעור הצבעה דומה לבחירות האחרונות
אם שיעור ההצבעה יהיה דומה לזה שנרשם בבחירות האחרונות, 70.63%, ובהנחה ששיעור הקולות הכשרים יהיה דומה (99.4%), מפלגה תידרש לקבל כ־167 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. זאת בהשוואה לכ־155 אלף קולות שנדרשו לעבור את אחוז החסימה בבחירות 2022.
תרחיש שני: שיעור הצבעה גבוה יותר
נכון לנתוני השעה 18:00, שיעור ההצבעה עומד על 66.7%, לעומת 57.7% באותה נקודת זמן במערכת הבחירות הקודמת. אם היחס הזה בין שיעורי ההצבעה יישמר עד לסגירת הקלפיות, שיעור ההצבעה הסופי עשוי להגיע ל־82% (אחוז הצבעה שכמותו לא נראה מאז 1969).
בתרחיש כזה, ושוב תחת ההנחה ששיעור הקולות הכשרים יהיה דומה, הרף המעשי למעבר אחוז החסימה יעלה לכ־193 אלף קולות. לשם השוואה, בבחירות האחרונות קיבלו מתחת למספר הזה חד"ש־תע"ל (שסיימו עם 5 מנדטים) והעבודה (4 מנדטים).
מה המשמעות?
הפער בין שני התרחישים - כ־26 אלף קולות - עשוי להתברר כמשמעותי מאוד עבור מפלגות גבוליות. רשימה שמצליחה לגייס מספר קולות שהיה מספיק בבחירות הקודמות עלולה לגלות שהפעם הרף גבוה יותר, רק משום שיותר אזרחים יצאו להצביע.
חשוב לזכור שמדובר באומדן בלבד. שיעור ההצבעה במהלך היום אינו מבטיח שהמגמה תישמר עד לסגירת הקלפיות, ומספר הקולות הכשרים מושפע גם מפתקים פסולים ומנתונים סופיים נוספים. רק לאחר השלמת הספירה יתברר היכן בדיוק עבר הקו - ואילו רשימות נותרו מעליו או מתחתיו.
