לפי ממוצע תוצאות המדגמים, נראה שהרשימה המשותפת של הציונות הדתית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וזהות בראשות משה פייגלין קיבלה 6 מנדטים. אם נפרק את זה, פירוש הדבר הוא שהציונות הדתית קיבלה 5 מנדטים (מנדט אחד שייך למשה פייגלין מזהות), ירידה לעומת השבעה שקיבלה ב-2022 (כחלק מרשימה מאוחדת עם עוצמה יהודית ונעם).
נראה, אם כן, שסמוטריץ' לא הצליח לשבור את הקללה של שרי האוצר. מהי אותה "קללה"? נכון להיום, תמיד כשיו"ר מפלגה קיבל לידיו את משרד האוצר, המפלגה נפגעה מכך בבחירות הבאות. עד היום לא היה שר אוצר שחמק מכך, וסמוטריץ', כך מסתמן, לא יוצא־דופן בעניין.
התופעה הזו היא לא משהו עתיק יומין, בעיקר כי מה שאיפשר אותה - מנהיגי מפלגות בתפקיד שר האוצר - היא עניין יחסית חדש. עד ממשלת הרוטציה שהושבעה ב-1984, שרי האוצר תמיד הגיעו ממפלגת השלטון. בממשלת הרוטציה, בזמן שראש הממשלה הראשון בתור היה שמעון פרס מהמערך, שר האוצר היה יצחק מודעי מהליכוד. אלא שיו"ר הליכוד היה יצחק שמיר, שקיבל בכלל את תפקיד שר החוץ, ובכל מקרה עד לבחירות 1988, הוא כבר היה ראש הממשלה.
בממשלת האחדות שקמה לאחר בחירות 1988, שמעון פרס הפך ליו"ר המפלגה הראשון בהיסטוריה הישראלית שקיבל לידיו את תיק האוצר. אלא שב-1990, הוא הפיל את הממשלה במסגרת "התרגיל המסריח" שכשל, מצא את עצמו באופוזיציה וב-1992 הוחלף כיו"ר העבודה על ידי יצחק רבין - כך שהציבור לא זכה להצביע בבחירות של אותה שנה למפלגה בהנהגת שר אוצר מכהן. לאחר מכן, למשך כשני עשורים, הייתה חזרה לנוהג של שר אוצר שהגיע מתוך מפלגת השלטון.
הדבר השתנה ב-2013, אז יש עתיד בראשות יאיר לפיד קיבלה 19 מנדטים, ובמסגרת המו"מ הקואליציוני קיבלה לידיה את תיק האוצר. מאז, למעט שנה אחת בה ישראל כ"ץ כיהן בתפקיד, שר האוצר היה תמיד יו"ר מפלגה שותפה לקואליציה, ולא הגיע ממפלגת השלטון. כך היו לא רק לפיד, אלא גם משה כחלון (כולנו), אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) ובצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית). בנוסף, למעט לפיד שפוטר כחלק מההליכה לבחירות 2015, יו"ר המפלגה התמודד בבחירות כשהוא עדיין שר האוצר, וגם אצל לפיד הזיכרון מהכהונה היה טרי למדי בזמן ההליכה לקלפיות.
וכאמור, כולם נכוו מכך בבחירות שלאחר כהונתם בתפקיד. יש עתיד ירדה מ-19 ל-11 מנדטים ב-2015 (ירידה של 42%), כולנו ירדה מעשרה מנדטים ב-2015 לארבעה באפריל 2019 (60%), ישראל ביתנו ירדה משבעה מנדטים ב-2021 לשישה ב-2022 (14%), וכעת גם הציונות הדתית חוותה ירידה של 29%. לזה ניתן להוסיף את בנימין נתניהו, שכיהן כשר האוצר של אריאל שרון (2003-2005), התפטר, חזר לראשות הליכוד לאחר יצירת קדימה, והגיע בבחירות 2006 לשפל של 12 מנדטים (ירידה של 68%). אולי שר האוצר הבא יצליח יותר.
